כמות מול איכות של אלמנטים

[נועה חורש]

כמות מול איכות של אלמנטים

הרבה פעמים כמות האלמנטים שנלמדים ורמתם באה על חשבון איכותם. אם יש לי ילדה שיודעת ערבית מסויימת, יודעת עמידות ידיים ארעיות וגלגלונים, מותחת פוינט לפעמים, והיא לא חלשה, אני יכולה להתחיל כבר עכשיו ללמד אותה פליק-פלק, ואני יכולה עוד לשפר לה את הערביות, העמידות ידיים, הקורבטים, הגשרים וכו', ורק אז להתחיל איתה פליק-פלקים. בסופו של דבר, יתכן ששתי הדרכים יביאו לאותה תוצאה. כלומר, רק בעוד X זמן, או רק בעוד X אימונים הילדה הזאת תבצע פליק-פלק טוב. כמאמנות- איזו דרך אתן בד"כ מעדיפות? ומהם שיקולי הדעת שמנחים אתכן בהחלטה להתקדם עם הילדה? כמתעמלות- מה אתן מעדיפות? להתמקצע באלמנטים בסיסים עד שהם יהיו יפהפיים וטובים, או לרוץ קדימה ולדעת הרבה אלמנטים ואלמנטים קשים אך באיכות בינונית?

 

[chuch1]

אחלה של דיון!!!

אני ארשה לעצמי לענות משני הצדדים: כמאמנת, אני מאוד משתדלת לא לעבור לאלמנט "הבא בתור" עד שהאלמנט שעובדים עליו באותו הזמן מבוצע ע"פ הסטנדרטים שלי. (למרות, שלכל מתעמלת יש לי את הסטנדרטים שמתאימים לה.) אני הוגנת משפט ששגור בפי וכל המתעמלות אצלי מכירות אותו, גם אם זה בנבחרת וגם אם בקבוצה עממית לחלוטין: "לא העיקר לעשות, העיקר איך לעשות". ואם מגיעה אליי מתעמלת, שעכשיו עובדת על קפיץ ידיים ומבקשת שנעבוד על פליק פלאק, היא יודעת שעד שהקפיץ ידיים לא יהייה מספק מבחינתי- אני לא אעבור איתה לתרגיל הבא, ולמרות שזה יכול לפעמים להרגיז אותן ולעצבן- בגלל שאני לא "נכנעת", הן מבינות שיצטרכו לעבוד עוד קצת ורק אז יוכלו להתקדם. כמתעמלת- אני באמת חושבת שזה קשור באופי. לי לדוגמא, היה חשוב גם לקבל תשבוחות שהאלמנט בוצע טוב וגם ללמוד עוד ועוד אלמנטים חדשים. אך יש לי כמה וכמה מתעמלות שלא מעניין אותן שהברכיים שלהן בפילפלאקים נראות כמו רגליי עכיבישים, הן פשוט רוצות כבר ללמוד סלטה. ויש כאלו ששואלות אותי- זה היה ישר? נקי? מתוח? דבר המראה כי כל אחת מתעמקת בדברים אחרים...

 

[Tammie]

אני מסכימה איתך שבתור מאמנת

חשוב מאוד הביצוע הנכון והמדוייק של האלמנט, ובתור מתעמלת זה לפעמים פחות חשוב לך. אני בדרך כלל יעדיף לשפר את האלמנטים הבסיסיים ורק אח"כ אתחיל ללמד אלמנטים מתקדמים יותר. אבל יש הרבה פעמים חפיפות, אני אתחיל ללמד ילה פיל פלאק לפני שהערבית שלה מושלמת וכך כאשר הערבית כבר תהייה טובה הפליק פלאק יהיה "מוכן". בכלליות ככל שעולים ברמה צריך יותר זמן הכנה לקראת ביצוע האלמנט. המקום היחידי שבו אני מלמדת יותר מהר ופחות משקיע על הביצוע המושלם זה בקבוצות של בוגרים. מתעמלת שמתחילה להתעמל בגיל יחסית מאוחר, לא מצפה מעצמה להפוך לאלופת עולם ולהגיע לנבחרת. ולכן אני גם לא דורשת את זה ממנה. אני אלמד אותה את הבסיס בצורה הנכונה ביותר אבל לא אקפיד איתה כמו עם מתעמלות צעירות על כל פויינט ורגל ישרה. העיקר שהיא עוסקת בתחום ומתקדמת.

 

[chuch1]

ואני מסכימה איתך

בנוגע לגיל המתעמלת. נכון שמי שמגיעה להתעמל בשביל ה"פאן" הדגש על דיקדוק יהייה נמוך- אבל אצלי באופי- אני מקפידה על זה תמיד ולפעמים אני מודה שאין צורך צריך לדעת מתי להקפיד ועם מי להקפיד ומתי לא להגזים.

 

[Xx ofek xX]

בתור מתעמלת

לא הייתי רוצה להתקדם מהר מדי ולעבור לתרגיל לפני שהצלחתי את התרגיל הקודם מצד שני, אם אני עושה את התרגיל של עכשיו כבר יותר מחודשיים-שלושה, ואני עושה אותו יחסית טוב אז כן הייתי רוצה להתקדם כי אחרת זה נהיה משעמם ואין חשק לבוא לאימון כשאת יודעת שאת לא עומדת להתקדם לשום דבר

 

[אמא לה3]

דיון נהדר,

אני אענה בערב כשאשוב מהעבודה

 

[אמא לה3]

אני די עושה הפרדה

מצד אחד חשוב לי שהאלמנטים יהיו טובים, אולי לא ברמה אולימפית, אבל סבירים להמשך התקדמות. אני לא רואה סתירה בין לעבוד עם ילדה על פליק פלאקים ובמקביל על קפיצות ידיים, אני עושה הפרדה בין אלמנטים לפנים לבין אלמנטים לאחור. זה כמו שבבית ספר לומדים גם חשבון וגם אנגלית, בקב' עממיות חשוב לתת לבנות להתנסות בטווח של תרגילים, חלק טובות יותר בפליק פלאקים, חלק בקפיצות ידיים, כל אחת צריכה למצוא משהו שחזק אצלה, מה שכן, על הבסיס אני לא מוותרת, עמידות ידיים, גלגולים, ערביות- זה כולן צריכות לדעת לפני פליק פלאקים וקפיצות ידיים. סלטות קדימה- זה תחום נפרד עבורי והבנות עובדות על זה בלי שום קשר לתרגילים אחרי- זה ממש לפאן!