כמות קרסים

כמות קרסים

בחלק גדול (רוב?) המקרים שזורקים קרס עם פתיון, הדגים אוכלים את הפתיון בלי להתפס על הקרס ורק לפעמים הדג יאכל את הפתיון בצורה שהוא גם יתפס. כלומר הסיכוי לתפוס דג הוא פונקציה של מספר הפעמים שזורקים קרס עם פתיון. לכן תאורטית, אם בכל זריקה יהיו כמה קרסים, יש יותר סיכוי שבזריקה כזו יתפס דג. מפני שכל קרס והפתיון שעליו, מתפקדים כמו זריקה נפרדת. נכון? אז מה דעתכם על קשירה של כמה קרסים ביחד? אני יודע שלא המצאתי את זה. כבר ראיתי שני קרסים. אבל למה רק שניים? למה לא 5 או 10? למה בכל זאת ברוב הפעמים יש רק קרס אחד?
 

helpmeplz

New member
תראה...

אולי אתה משתמש בקרסים גדולות, תשתמש בקרס 9,10,11,12 הסיכויים אז יותר גדולים.
 

אוריא

New member
קרסים קרסים...

ממה שאני מכיר בדרך כלל שמים 2 קרסים ולא אחד. אני אישית אוהב לשים אחד מעל המשקולת ואחד מתחת. ואני מכיר ששמים גם שנים מעל המשקולת ועוד... בקיץ היו שדגו לידי טלויזיות והם שמו 5-6 קרסים קטנות על החוט ובאמת הם הוציאו יותר דגים. אני בדעה שבדייג התהליך חשוב יותר מהתוצאה. ומה שהכי חשוב בסופו של דבר, זה שתהנה. בא לך 5-6 קרסים? לך על זה. בא לך להטיס טיסן עם פתיון חי? לך על זה.
 

paluta

New member
רק בגלל הדוגמא של הטיסן ../images/Emo123.gif

למה לא להחזיק בכל יד חכה ? זה מאתגר זה ספורטיבי יותר ומפתח שרירים בידיים או לחילופין להשתמש בחכה שהראש שלה מתפצל ל2 או 3 יציאות מרוחקות זו מזו רק דבר אחד - מי שדג באיזור סלעי שיידע שריבוי הקרסים מעלה משמעותית את ריבוי הפעמים שקרס זו או אחרת תתקע לה באיזו סלע
 

alonps

New member
../images/Emo110.gifקרסים

גם בשיטת הפיתה הצפה משתמשים בריבוי קרסים - לצורך תפיסה של הקופצים. אני חושב שבורים גדולים וערמומיים לא ייגעו בחוט המכיל מספר רב של קרסים - יהיה להם חשוד מדי...
 
לאלון תיקון טעות

שיטת הפיתה וריבוי הקרסים .. בעיקר לצורי בורי.. לעיתים נתפסים גם דגים אחרים.. אני אישית משתמש במלקודת פיתה כבר זמן רב.. על כול פיתה שכזו יש לי כ8 עד 12 קרסים הקשורים על גומי שמיניה.. ועכשו זו העונה של הבורים.. ביחוד בורי שפן הנמצא כאן באזורינו.. בעיקר במרינה בהרצליה..
 

zoharfi

New member
אם בפונקציות עסקינן...

בעצם אנו רוצים לשפר את כמות התפיסות שלנו בזמן נתון ויש לקחת בחשבון שכמות התפיסות היא גם פונקציה של זמן הכנת הפתיונות שעולה עם כמות הפתיונות בצורה ליניארית וכן מספר ההסתבכויות של הקרסים עם עצמם שגם הוא עולה, כמו כן בכל מכה או תפיסת דג נופלים יותר פתיונות למיים (כי יש יותר במיים). הסתבכות אחת של הקרסים במקרים רבים מבזבזת יותר זמן מכל החסכון שבזריקת מספר פתיונות בו"ז. אגב ראיתי מישהוא שדג בומחית עם לחם צף ושני קרסים, החלטתי "לשפר" וקשרתי שלוש קרסים, הקרס הנוסף גרם לכל כך הרבה הסתבכויות שלבסוף פשוט גזרתי אותו...
 

seafox

New member
השאלה איזה גודל רוצים לתפוס.

אני בשביל לתפוס בורים או טרולוסים די קטנים בשביל לשים על חי משתמש בקרס וכמות פתיון שמי שמסתכל עליי צוחק.אבל,מנגד אני תופס יותר. כשרואים את הקרס שלי שואלים אותי בדר"כ אם אני הולך לתפוס זבובים. צריך להתחשב בגודל של הפה ובאכילה.למשל,הטרולוס בולע ולא לועס.הבורי אוכל יותר עדין...בכל מקרה הקרס אצלי יותר קטנה מציפורן והפתיון שאני שם מכסה רק את קצה של הקרס ככה שהדג לא יכול שלא להתפס.והוא באמת לא נתפס.עכשיו נשאלת השאלה אם הוא לא יבלע את זה. אם הוא בלע והצלחת לשחרר מה טוב ויפה.אם לא...תשים אחת אחרת.אבל לגדלים שלכם אני חושב שעדיף קרס מספר 10 או 8 לא?
 

rondadon

New member
צודק בהחלט...

הדבר החשוב ביותר (או לפחות בין בחשובים ביותר) זה ההתחשבות בצורת הפה של הדג... לדוגמא....הפה של האינטיאסים, התרחונים, הטונות וכמעט כל הטורפים נמתח ונפתח בצורה מדהימה!!! מפה שנראה קטן מאד יוצא לנו "חור טורף" בקוטר 5 ס"מ... לכן, בדגים אילו אפשר להשתמש בקרסים קצת גדולות יותר, או בשביל לא לעורר את חשדם...קרסים קטנות והם יבלעו אותן בכל מקרה... אבל לדוגמא הארס, סרגוס והבורי בעלי פה קטן יחסית שלא נמתח כל כך לכן שימוש בקרסים קטנות יהיה יעיל יותר... (ראיתי הרבה דייגי בורים שדגים עם קרס 14...תחשבו כמה שזה קטן....והם תופסים מלא...) ולדוגמא אחרונה....הגומברים הממזרים.....עם השיניים... שיטה נוספת לסיוע במניעת חיתוך החוט היא להשתמש בקרסים בעלות גוף ארוך (Long shank או משהו כזה...) הן קרסים רגילות לחלוטין...רק שהחלק שקושרים עליו את החוט ארוך יותר וכך נמנע מעט מגע עם הפה של הדג אם תופסים אותו בזווית הפה...
 
או פשוט בחוט ברזל. סיפור על גומבר -

דבר ראשון, אפשר פשוט להשתמש בחוט ברזל, למרות שהמחירים של סליל חוט ברזל הם קצת בשמיים... לא יצא לי להיתקל ולנסות קרסים כמו אלו שאתה מתאר רון, אשאל את עזרא בפעם הבאה שאבקר אצלו אם יש לו כאלה. ועכשיו, סיפור שקרה עם גומבר: לפני כשבוע-שבועיים הלכתי לדוג עם עוד 3 חברים (הרביעייה שלי...) ודגנו על חי עם בננות. כשסיימתי להתארגן לדיג וזרקתי את החכה, חבריי היו צריכים לסדר משהו ולכן לא דגו לכמה דקות. אני מסתובב אליהם לשתי שניות ופתאום אני מרגיש את המקל פשוט רועד לי בידיים. אני מסתובב ופשוט אין מצוף. משכתי ותוך שנייה הבנתי שזה היה גומבר. כשהוצאתי את החוט מהמים התחוור לי שצדקתי - הגומבר פשוט חתך בשיניו את הקרס וקצת חוט. מיד שמתי חוט ברזל והמשכתי לדוג, אבל לא תפסתי. חבר שלי לאחר מכן תפס גומבר חמוד של כ 300 גרם. ותוספת מבהילה - באותו יום, כחצי שעה אחר כך, חבר שלי מגלגל את החוט למחוץ למים ואנחנו נדהמים למראה עינינו: מהבננה נשאר רק הראש וטיפה מהגוף, וסימני החיתוך היו מדהימים בנקיותם ! פשוט רואים את הביס שהגומבר לקח.
 

joko7

New member
אתה צודק יוביוב,מי משתמש רק בקרס

אחת?? אני כל הזמן עובד עם 3-4 קרסים על החוט,אני גם חושב שכמות של פתיון יותר גדולה תמשוך יותר דגים,יוכיח זאת עקרון השרק שמפזר כמות גדולה של פתיונות על פני איזור קטן יחסית. הבעיה עם יותר מדיי קרסים היא הסכוי הגבוה שתסתבך בתוך סלעים ואולי תאבד הרבה,,,בהנחה שהייתי דג על קרקע חולית ללא תסבוכות הייתי מחבר גם 10 קרסים לחוט על מנת להגדיל את אפקט המשיכה של הדגים למקום,כמו כן הייתי משתמש במגוון רחב של פתיונות,,,,איזה דג יבוא ומי יאכל ומי לא זה כבר סיפור אחר ששייך למזל שאופף אותך.
 
למעלה