כמו אגרוף בבטן

[נטע....]

כמו אגרוף בבטן

ככה זה הכאב הזה שאני מתארת פה הרבה לאחרונה. מגיע כמו אגרוף בבטן, כואב מאוד למשך כמה זמן,וכשהוא מגיע אני מתכופפת, ומתפתלת בכאב, עד שהוא עובר מעצמו. אבל נמאס כבר לקבל אגרופים בבטן כל הזמן.

 

[נטע....]

די כבר, עד מתי!

עכשיו לפחות הבכי הצליח לצאת. הכאב כבר הגיע לממדים כאלה שאי אפשר היה אחרת. אבל גם הבכי היה חנוק ולא זרם בקלות. טוב, לפחות בכיתי, גם זה משהו. ושוב, קמתי היום בבוקר עם הרגשה רעה. רצון לבכות (שהתממש לפני מספר דקות), רעידות בכל הגוף והבחילות המוכרות. ועשיתי את הצעד, התקשרתי לפסיכולוגית אבל לא מצאתי אותה. השארתי לה את שמי ואת מספר הטלפון שלי אבל אני לא יודעת אם זה מספיק כדי שהיא תחזור אליי. אבל מה עושים בינתיים עם הכאב הזה? הדברים הכי קטנים מעצבנים אותי עכשיו. אני כותבת וכותבת, אבל כמה אפשר לכתוב עוד ועוד? אני כבר מתחילה להשמע כמו תקליט שרוט. רק הבעיה היא שזה לא התקליט ששרוט...

 

[POOH*]

...

לא יודעת מה עושים עם הכאב... רק מכירה את הכאב הזה... האגרוף שלוחץ ולא עוזב... הבכי שיוצא אבל גם נשאר בפנים... מצטערת שאני לא עוזרת... רק רציתי שתדעי שאת לא לבד..

POOH

 

[lance-knight]

?

אין לי תשובה לשאלות שאת מציבה. אני הרגלתי את עצמי לא להגיב לכאב פיזי. אבל כאב נפשי- חזק יותר מדי. אז אולי זו באמת ברירה לבינתים- לכתוב כמה שיותר? את לא נשמעת כמו תקליט שרוט. את רק מוציאה את הכאב שלך החוצה.

 

[רחל-נשמה]

נטע-יקרה שלי ../images/Emo24.gif

אותי הכאב לראשונה בחיי שככה בעוצמה כזו אני מרגישה שרף אותי....פתאום החלטתי מתוך יאוש האמת.....לעשות את הדבר שהרבה פעמים כשטוב לי מפחיד אותי-בגלל שקרו שם סיטואציות קשות מאוד בעבר....להתקלח. נתתי למים לזרום עלי....ישבתי כמה דקות...בד"כ אני בהיכון לברוח...הפעם מתוך יאוש ישבתי.....וכאילו לא היה אכפת לי כבר לקבל שם קוצר ולמות. ופתאום דווקא המקלחת קצת..כאילו ניקתה את הרעל מהנשמה...הצטרפו המים לדמעות....והחלטתי להחזיק מעמד עד יום ראשון....התמוטטות שלי, רק גומרת אותי יותר...צפיתי בכם בפורום שעות....פשוט בהיתי במסך....הכאב שלכם החליט לתת

לכאב שלי. מרגישה כל מה שאת מתארת בבטן...מרגישה הכל....את לא תקליט שרוט....את כואבת ומדברת על זה....הלוואי ויכולתי לדבר על הכאב שלי....אסור לי......אני יודעת שאם הייתי יכולה לכתוב, להתחלק...זה לא היה ככה שורף......אבל לך מותר...תדברי...תכתבי.....אוהבים אותך.......את לא מפריעה לא מציפה את נשמה.....תעשי מה שמקל עלייך..וכתיבה מקלה עלייך.....

רחל-נשמה

 

[נטע....]

רחל מתוקה!

שמחתי לראות במיוחד ממך את התגובה שלך אליי. אם את כבר יכולה לענות לאנשים אחרים, סימן שעכשיו קצת יותר קל לך, למרות שעדיין קשה, נכון? ובאמת העלית חיוך על שפתיי כשגילית לי באיזו קלות אפשר לשטוף כאב כל כך קשה, צורב ומציק. מקלחת!!! מרוב שזה פשוט לא חשבתי על זה אפילו! אני שמחה שמצאת משהו שקצת הקל עלייך. הערבוב של המקלחת עם הדמעות, באמת נשמע כמו משהו משחרר. אבל אני רק בקושי מצליחה לבכות, אם בכלל וגם המקלחת לא ממש עוזרת. אז באמת מה שנשאר לי זה רק להמשיך לכתוב. סופשבוע ואפילו עם אנשי מקצוע אי אפשר ממש ליצור קשר. אוהבת אותך המון המון

נטע

 

[רחל-נשמה]

נטע-יקרה

אני שמחה שהעליתי חיוך על פנייך. לצערי שום דבר ממה שהכאיב לי עדיין לא השתנה........אני פשוט תשושה ועיפה מלבכות ...לפעמים אני עונה לאנשים מתוך שכל כך קשה לי..אבל אולי התשישות אולי זה שעוד לא אכלתי צהריים..אולי לא יודעת מה אפילו לכתוב קשה לי....אני עם עצמי מדברת,בוכה, כואבת עד שאוכל אחרת ...קוראת אותכם והשעות עוברות מחכה שיעברו הימים....זמן.....אולי נס.....אולי מלאך יבוא כבר אלי.... המון אהבה לך נטע מרחל-נשמה

 

[קיפודת ים]

מצטערת שהיום אין לי מה לומר..

אבל איתך. אני

 

[נטע....]

תודה לך שני!

כל תגובה כאן מחזקת. המון תודה.