שובבי 1983
New member
כמו בעיטה לבטן
בחיי שככה זה מרגיש.
ארבעה חודשים. תקשורת טובה. יש רגש לשני הצדדים. כימיה מעולה. צחוקים. נהנים יחד.
לפני שבוע עלה נושא לדיון, לא נושא גדול אבל לא קטן.
השבוע שחלף היה קצת איכסי כזה. לא ריב. שבוע רגיל, רק בלי הרבה פוצי מוצי כנהוג.
פתאום היום בבוקר ווצאפ "החלטתי שניפרד" "אתה מדהים אבל זה לא זה"
אני בהלם. בלי הזמנה לשיחה? בלי אני צריכה שנדבר? בלי "למה". (בת 25).
אני מרגיש ממש כמו בעיטה בבטן. הבטן שלי מכווצת מהבוקר.
מה לעשות?
לקום "מהבעיטה" הזו ופשוט ללכת?
או לקום ולשחק את "הגבר" שלא מוותר?
בחיי שככה זה מרגיש.
ארבעה חודשים. תקשורת טובה. יש רגש לשני הצדדים. כימיה מעולה. צחוקים. נהנים יחד.
לפני שבוע עלה נושא לדיון, לא נושא גדול אבל לא קטן.
השבוע שחלף היה קצת איכסי כזה. לא ריב. שבוע רגיל, רק בלי הרבה פוצי מוצי כנהוג.
פתאום היום בבוקר ווצאפ "החלטתי שניפרד" "אתה מדהים אבל זה לא זה"
אני בהלם. בלי הזמנה לשיחה? בלי אני צריכה שנדבר? בלי "למה". (בת 25).
אני מרגיש ממש כמו בעיטה בבטן. הבטן שלי מכווצת מהבוקר.
מה לעשות?
לקום "מהבעיטה" הזו ופשוט ללכת?
או לקום ולשחק את "הגבר" שלא מוותר?