כמו דביל

shno

New member
כמו דביל

אני יושב מול המחשב בעבודה, ה- DVD שקיבלנו מהגן עם מסיבת החנוכה של הגדולה מתנגן, ואני בוהה בפליאה בכוכבת שלי (שבהיותה עדיין קטנטונת הפגינה חוסר שיתוף פעולה עם ההפעלות ובעיקר עמדה מלאת פליאה מול הנרות והקישוטים והריקודים
). לאיזה עזאזל הולך כל הפאסון והכבוד העצמי שלנו כשזה מגיע לילדים שלנו?
 

akavishon

New member
עם הילד השני כבר לא מתרגשים מהשטויות

האלה. ואני מרשה לעצמי לקרוא לזה שטויות. אצלינו השנה הביא מפעילה לקטנים בסיגנון ג'ימבורי וכמובן שכל אחד רצה לעשות מה התחשק לו לעשות באותו הזמן. אצל הגדולה כבר ממש היתה הופעה עם דיקלומים אז היה יותר נחמד. לפעמים אני מסתכל מהצד על ההורים (לרב לילד ראשון) שמצלמים ומסריטים כל שטות במסיבות האלה ואני חייב לציין שזה נראה מגוכך. לפעמים אני עובד על תמונות ישנות של הילדה, ומוחק כלכך הרבה צילומים
 

shno

New member
אלה לגמרי שטויות, אין ספק בזה

מזל באמת שלא הזמינו אותנו למסיבה, והיא הייתה אירוע סגור לילדי הגן בלבד, אחרת הילדים בטח היו יוצאים משם מסונוורים לגמרי מכל הפלאשים
 

Master Stav

New member
עכישו השלישי עושה קונצ'ים

ואני עדיין מתרגש מצלם בוידאו, עורך, ועושה DVDים .... לא יודע ....ככול שאני מתבגר הקשרק שלי עם הקטנים נעשה טוב יותר
 

ronnm

New member
אני יודע בדיוק למה אתה מתכוון

גם אני כל היום בעבודה בוהה בתמונות של הקטן ותופס את עצמי ממלמל לעצמי את כינויי החיבה שלו ( פיצי, פיצפיצון, פיצקולו ועוד...)
 

shno

New member
אוי, שלב התמונות הוא שלב קשה ../images/Emo6.gif

רקע שולחן העבודה - תמונה של הילדה שומר מסך - תמונות של הילדה על השולחן במשרד - תמונה של הילדה וכל מה שאתה רוצה זה לעזוב את הכל - ולחזור הביתה לילדה. באמת צריך לקנות מסגרת בשביל לשים תמונה של הילד |אייקון של תפוז מקופח|
 

ronnm

New member
אני בכלל לא מבין איך תשלב עכשיו

הערצה לשני ילדים, להעריץ אחד נראה לי כמו משרה מלאה
 

aviah

New member
תשובה לא מבודחת

חלק מהכבוד העצמי שלי נובע מהגאווה שלי בילד. (פאסון - אף פעם לא היה לי, אולי זה מסביר גם את המשפט הקודם :)
 

hag70

New member
לגמרי דביל ולגמרי מוכר../images/Emo6.gif

רק תיתן שעתיים וחצי ואני אספר לך את דברי בגאונות הקטנים והגדולים של הילדה שלי עד שתרוץ לניירות שלך בעבודה בלי לחשוב פעמיים
. ותזכיר לי מה פאסון וכבוד עצמי
?
 

avtari

New member
אין הסבר

למה אתה מחליף חיתולים, רוחץ, לא ישן בלילות, מנקה בקבוקים ובכלל מחזיק "משרה" נוספת של אבא? בחרנו להיות הורים ולכן מלווים אותם בכל מה שעובר עליהם כולל ארועים ומסיבות בגן- ונכון זה לא תמיד מענין. אלו שמצלמים אולי מחפשים דרך להפיג את השעמום?
 

SaTLaN32

New member
כמו דביל זה לא לעשות את זה בעבודה...

אלא לשבת בבית, כשהילד משחק לידך, ולראות תמונות שלו שצילמת לפני 5 דקות (והעלית לפליקר) ולהגיד ... אוי איזה מתוק... אוי איזה חמוד... או יותר מזה... שסבתא שלו מחזיקה אותו על הידיים, ורואה תמונות (ואותוריטואל קבוע... צוצון צוצון...)
מה לעשות...
 

ferdinand

New member
לאן הולך הפאסון?!

gone with the wind!
יש לי חבר לעבודה, שבתחילת הדרך היה רווק, אחורי זה זוגצעיר, הוא היה משתגע מחבורת ההורים המעצבנים שלא היו מפסיקים כל היום לקשקש על האפרוחים, ממש היה יוצא מדעתו - "עוד פעם התחלתם?!" כמובן - עד שנולד לו ילד!
וכמובן גם, שקיבלנו אותו בברכה ובחום למועדון הקצ'קעס שלנו!
ואגב - טל, רק שתדע לך, שיש כאלו
שזה לא עובר להם, לא עם השני ולא עם השלישי! (אם כי לוקחים דברים בפרופורציות קצת אחרות)
 
למעלה