כמו דביל
אני יושב מול המחשב בעבודה, ה- DVD שקיבלנו מהגן עם מסיבת החנוכה של הגדולה מתנגן, ואני בוהה בפליאה בכוכבת שלי (שבהיותה עדיין קטנטונת הפגינה חוסר שיתוף פעולה עם ההפעלות ובעיקר עמדה מלאת פליאה מול הנרות והקישוטים והריקודים
). לאיזה עזאזל הולך כל הפאסון והכבוד העצמי שלנו כשזה מגיע לילדים שלנו?
אני יושב מול המחשב בעבודה, ה- DVD שקיבלנו מהגן עם מסיבת החנוכה של הגדולה מתנגן, ואני בוהה בפליאה בכוכבת שלי (שבהיותה עדיין קטנטונת הפגינה חוסר שיתוף פעולה עם ההפעלות ובעיקר עמדה מלאת פליאה מול הנרות והקישוטים והריקודים

