כמו לחזור הבייתה..בפעם הראשונה..

[טיפת אור]

כמו לחזור הבייתה..בפעם הראשונה..

שאני פה , חיפשתי ברשימת הפורומים בית, ראיתי אתכם , נכנסתי וקראתי פה במשך שעות .התחברתי, בכיתי,התעודדתי,חייכתי,ממש הרגשתי אני בבית. אז אולי זה יישמע מוזר ואולי לא..אבל יש לי בבטן הר געש , אבל כלום לא מצליחה להוציא החוצה, לא במילים ולא בדמעות. אני שמחה שמצאתי אתכם , שאוכל אולי פה למצוא את שחיפשתי,לקבל חיבוק ולחבק,לבכות ולנגב את הדמעות ,לקבל יד ולתת יד.... הכי מוזר ועצוב שאני זו שבמציאות זבוורטאוליות הכותל שאליו באים חברים ידידים ומשפחה לבכות , לקבל כתף ..כי אני הרי "החזקה"..אני האופטימית..ורק חושבת כל הזמן למה לי אין כותל?אין כתף? כי הרי ה"חזקה" "האופטימית" זה רק מבחוץ... היה לי לילה קשה אמש, אני מסיימת בלומר לכם תודה ומשאירה לכם את מה שהצליח לבצבץ החוצה באותו לילה....... מצרפת קובץ מקווה להיות כאן שוב וכנראה שאהיה. לילה טוב

 

[סהר-תמיכה]

ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

הכינוי שלך מלמד על אופטימיות, כמו קרן האור בתמונה המצורפת... כמו המטאפורה שאנחנו משתמשים באתר סהר... מקווים שיהיה לך כאן בית חם

 

[נטע....]

וואוו, סהר, איזה תמונה מדהימה

משום מה ראיתי את זה רק עכשיו...

 

[טיפת אור]

רע לי ..פגעתי במי שאני אוהבת

כל פעם מחדש זה חוזר על עצמו כשרע לי אני פוגעת האחרים , פגיעה כואבת חסרת רסן ואחכ כל כך מצטערת..רק שהפעם אין יותר סליחות אין יותר צ´אנסים איבדתי חבר קרוב ואהוב , במו פי איבדתי אותו אמרתי לו דברים איומים , לנפש היחידה בעולם שהבינה אותי, ליחיד שיכולתי לשפוך את אצלו את מה שכואב ורע את מה שטוב ואת מה שמציק אצלו בכיתי והוא ניגב את הדמעות ואני מה עשיתי כשהיה לי רע , כשהר הגעש איים להתפרץ במקום להגיד רע לי תעזור לי. במקום זה הכאבתי ברוע לב , פגעתי, אמתי דברים איומים ועכשיו איבדתי אותו וכל כך כואב לי , למה אני תמיד פוגעת במי שאני הכי אוהבת ????????!!!! למה לא לומדת לדבר על מה שכואב , על ברע שבפנים , במקום להשאיר אותו עמוק בפנים עד שמתפוצץ ...... רע לי עם עצמי אז אני עושה רע לאחרים הלוואי שהכאב הזה יעבור כבר הלוואי ויסלח לי הלוואי ולא איבדתי אותו לתמיד... ודמעות אין לי רק כעס וזעם בלתי מוסברים אפילו לא יודעת על מה אני כך כך כועסת בפנים

 

[נטע....]

ולי נראה...

שרק הבעת את הכאב שלך, ואין בזה שום דבר רע לדעתי.

 

[טיפת אור]

יש להביע כאב ויש להכאיב.....

אולי רציתי שיחוש שזו בעצם זעקה .... שרע לי אבל עכשיו כשאין לי אותו אני מבינה שיכולתי פשוט להגיד כואב לי רע לי ולא להכאיב לו .כי בעצם הכאבתי לו - הכאבתי לי ואולי זה מה שרציתי להכאיב לעצמי................... תודה לך נטע

 

[דליה גולן]

טיפת אור יקרה

היי טיפת אור, אולי צברת בתוכך כעסים ותסכולים. ובמקום כמו שאומרים לנו תמיד: "לשבת ולדבר על זה". אז שתקת ולא אמרת. חשבת אולי שהידיד שלך יבין שמשהו מציק לך גם מבלי שאמרת לו. ציפית לכך שיבין אותך בלי מילים. וכשזה לא קרה. זה הצטבר לפקעת ענקית שפרצה בבת אחת?? הרגשתי במילים שלך את הנשמה שבך. אל תכעסי על עצמך. אנחנו בסך הכל בני אדם לא מלאכים. אני חושבת שכמה שאת אומרת שזה היה רע. תמיד יש שער חזרה. אז אולי כשתעברי את הסערה. תחשבי על משהו נחמד שאת יכולה לעשות יחד איתו. אולי לעשות איזה ארוחת ערב נחמדה עם נרות ואוירה נעימה. ולשבת ולהוציא את מה ששוכב על לבך. ולספר לו איך הרגשת אחרי מה שקרה. לפי עוצמת הקשר שסיפרת שהיה ביניכם. גם אחרי מריבה קשה כזו הרגשות ביניכם לא נעלמים כך. יש כעס אולי או פגיעה אבל יש משהו בקשר שנשאר. חזקי ואמצי הרבה הרבה טיפת אור, מדליה.

 

[טיפת אור]

דליה , את הגלגל הזה כבר אי אפשר

לסובב אחורה ... הלוואי וזו היתה מריבה , במריבה שני צדדים מטיחים זה בזה , מרגישים שהוציאו ...ואפשר לעבור הלאה. אני פשוט אמרתי דברים איומים וניתקתי וחתכתי ושברתי את הקשר הקסום הזה לאלפי רסיסים .... במקרה הזה לצערי אין שער חזרה .!!! קשה וכואב להשלים עם זה , אבל זה משהו שאני אכאב עוד הרבה זמן ואולי מזה אלמד לעתיד מה שלא עשיתי בקשר הזה ..... וחבל חבל חבל אני מתגעגעת לשיחות הנפש שלנו, ללילות של שעות על שעות בשיחות, לזריחות ביחד... כואב לאבד חבר טוב . אני רק מקווה שהזמן יירפא את הכאב ואת תחושת ה " למה לא דיברתי ?? למה תקפתי ??" כל כך הרבה " למה"........ כן, יש בי כעס , עצב , תסכול, ואין לי חבר טוב שייתן כתף...בעצם , אני מוקפת אנשים אבל כל כך בודדה .

 

[סהר-תמיכה]

הזמן ירפא?

מעט דברים בחיים בלתי ניתנים לחזרה אחורנית ותיקון, לפחות בעיקרון ובאופן כללי. כנראה שזה אחד מהדברים האלו, ולכן אולי הכי טוב זה לחשוב קדימה, על העתיד ואיך לתקן, לעשות דברים טוב יותר, לא לחזור על שגיאות... הזמן, טיפה, לוא דווקא מרפא. לפעמים הוא דווקא מעצים כאב. מה שיכול לרפא הוא את, השימוש שלך בזמן על-מנת לשנות, הלא כן?

 

[דליה גולן]

טיפת אור, גם אני חושבת כמו סהר. .

ולכן לפחות במחשבה עכשו (כי בלב את עוד אולי נסערת וצריכה לחזור לעצמך)תשאירי לעצמך פינה קטנה/שער קטן שעם הכל....הכללל ועם כל התחושות של שחור ולבן - יש עוד גוונים ביניהם. ובקשר למה שכתבה סהר, מישהי כתבה פעם בפורום אחר שהתארחתי בו משפט מאוד יפה: "הזמן יעשה את שלו אם...אנחנו נעשה את שלנו". אז בינתיים אולי טיפת אור את תקלי על עצמך מאוד אם לא תייסרי את עצמך כל כך. ועד שתרגישי טוב יותר ממש עם כל כל הלב, הכתף והאוזן שלי (ושל החברה הנפלאים שאני רואה כאן) כאן בשבילך עם טונות של סבלנות. שלך, דליה.