Scarlet Windflower
New member
כמו פרפר ל... מים.
(פורסם גם בבלוג שלי, ואתם מוזמנים להגיב כאן או בבלוג.) הגבר שלי קרוב אלי, במרחק נשיקה. מסביב אנשים. ריחות בירה ועשן סיגריות נספגים לאיטם בצלילי כלי הנגינה, והזמר שר:
(פורסם גם בבלוג שלי, ואתם מוזמנים להגיב כאן או בבלוג.) הגבר שלי קרוב אלי, במרחק נשיקה. מסביב אנשים. ריחות בירה ועשן סיגריות נספגים לאיטם בצלילי כלי הנגינה, והזמר שר:
I`m a rover and seldom sober, I`m a rover o`high degree, It`s when I`m drinking I`m always thinking How to gain my love`s company.
קולו של הזמר מזכיר לי את קולו של ספן אירי אחד, שהכרתי מזמן, והוא נושב לתוכי כמו רוח חזקה, מעל ים. מעורר גלים ברגש. הגבר שלי קרוב אלי עכשיו, ואני נושקת בתאווה לשפתיו. במקום אחר מכאן, מישהי אוהבת אותו. במקום אחר משם, יש מישהי שהוא אוהב. במקום אחר, יש מישהו שחושב שאני שלו. אבל כרגע אני מאוהבת בגור האריות שאני מכרבלת לתוך החיבוק שלי, והוא שלי. לחלוטין. כמו בכישוף הוא מהופנט. כמו פרפר המרפרף ריקוד של תאווה מול פנס רחוב ישן, מודע לסכנה, אך עתה, משנחשף לאור המשכר הזה, אינו מוצא טעם להיות רחוק ממנו. האור מאיר את הצבעים היפים של כנפיו, והוא יכול ללמוד על עצמו. על יופיו. כרגע, הוא מרגיש בטוח הגור. כמו אריה חזק. האריה החזק מתחיל להיוולד מתוך הגור, ואני נפעמת מן הכישוף הזה, והיופי. והעוצמה שאני לומדת לעורר בו. שהוא לומד לעורר בעצמו, ובי. הילד הנבוך לומד להכיר את הגבר המדהים שבתוכו, ואני שם לראות את זה קורה, להרגיש את זה קורה, ולאבד את עצמי לתוך כל מה שהיופי העוצמתי הזה מעורר בי. אני רוצה אותו עכשיו. רוצה לחוות אותו בטוטאליות. בכל רמ"ח איבריי. אני לוקחת אותו משם. והוא אותי. חדר מלון רחב. מרוהט בצנעה אך מסודר מאוד. עדיין... כבר לא... פה זרוקה חולצה, שם נעל, שם עוד נעל, עוד חולצה, הנשיקות מלאות תאווה, כאילו רצינו לשתות זה את נשמתו של האחר, לאחד אותן. הצורך הזה לגעת. עור בעור, גוף לגוף, נשמה לנשמה. ידיו חמימות כשהן נוגעות בעורי, ובכל זאת אני מצטמררת. תאווה. וברקע הרעש הזה... מבטא אותנו טוב יותר מכל דבר אחר... אני ניגשת ומסיטה הצידה וילונות ענק, כדי לגלות שכמעט כל הקיר מולנו הוא חלון המשקיף אל הים. ים אין סופי. רוגש. והרוח נושבת חזקה. מקציפה את הגלים. מעיפה באוויר פיסות לא מזוהות כלשהן שמסתחררות כמו פרפרים אחוזי אקסטאזה. העוצמות האלה... הוא מבטא אותן עכשיו... בתוכי... עוד ועוד... חזק... אני גומעת אותו לתוכי, שוב ושוב, אל רחמי החם שעוטף את איברו בזמן שהוויתו עוטפת את זו שלי. אני מכילה אותו בתוכי ונותנת לו למלא אותי בכל אופן אפשרי. אני חווה אותו במלואו ומשהו נוצר וגואה בי, נפעם, נרגש, אני נוגעת בשמיימי, ומתפרצת לתוך תחושות מדהימות של עונג שאין לתארו במילים. המשך יבוא...