סיפור מוזר... מצד אחד- אני מאד מבינה ומכבדת את הזכות להגדרה עצמית, וכן את הזכות למימוש עצמי גם באמצעות הורות. מצד שני- לא יהיה קל לילד שלהם...אמנם לא חייבים לספר לכולם שהוא נולדג מהרחם של אבא, ובכ"ז, סביר להניח שהילד עצמו ישמע על כך מתישהו, ויהיה לו לא קל לחיות עם זה... בכל מקרה- זה לא מצדיק את היחס המבזה מהסביבה.
ואם בוחרים להסתכל על "העולם מצחיק - אז צוחקים" אפשר להסתדר וליהנות. זה לא כ"כ חשוב איך מגיעים לעולם. יותר חשוב מה עושים בו אח"כ. זו בכל אופן דעתי. אם הצאצא והוריו ישכילו לתמוך אחד בשני, הפרט הפיקנטי הזה יהווה חלק קטן מחיי הילד בדיוק כמו פרטים פיקנטים אחרים בחיי כל אחד אחר (אם כי זה בהחלט שוס שקשה להתחרות בו). אירוינג בספרו "מלון ניו-המפשייר" מתאר חיי אנשים חריגים למדי בצורה שדי מנטרלת את השפעת החריגות על ניתוב החיים. די ניהניתי מהספר.
