כמעט בחו"ל... (סליחה על האורך)

[ornit_band]

כמעט בחו"ל... (סליחה על האורך)

שלום לכולכם, אז אחרי שהתרגשתי עד דמעות ממה שכתבה עדי (על הרגשות החצויים), והבהרתי לעצמי שיש לי בעיה קשה עם "לתפוס מרחק" מהורי לכמה שנים, החלטתי לכתוב לכם. אנחנו על סף החלטה ל"רילוקישן" לוונקובר (קנדה), בעקבות העבודה שלי. לשנתיים שלוש. בן זוגי מחפש עבודה on & off כבר שנה, מאז שסיים את בחינות הלישכה (עו"ד). יש לנו ילד קטן וחמוד בן חצי שנה וטיפה שסומך עלינו (יש לו ברירה) שנחליט נכון. כן, אני הולכת לנתק אותו מסבים וסבתות ומדודים אוהבים וזה כואב לי (להפתעתי) עד דמעות. אבל אני נוטה ללכת אחרי ההזדמנות שהוצעה לי ולנסות. בעלי יסתדר, כמו שהוא עובד פה מדי פעם בעבודות לא "מקצועיות" ומוחל על "כבוד המקצוע" המטופש שמאפיין עורכי דין רבים (ונתקלנו בהם), הוא כנראה ימצא את מקומו, לפחות באופן זמני, בקנדה. אני פוחדת שבמעבר אגרום לקטיעת ניסיונות תחילת הקריירה שלו כעו"ד, ובעצם בהחלטה הנ"ל אני משנה את מסלולו. ואנחנו כבר קרובים לגיל 40... אבל פה מדובר בשני אנשים מבוגרים שמסכימים כמשפחה לפשרות ולהשלכות האפשריות של מעשיהם. אולי כאמא צעירה, אני מבוהלת (בפעם הראשונה בכזו עצמה) מהאחריות שיש לי כלפי אופיר. כן, הוא קטן ומשתף פעולה, ואין בעיה של ניתוק מחברים או ממסגרת, וממילא רצינו שבעלי ידבר איתו אנגלית (בעלי יליד ארה"ב) כדי להקנות לו שתי שפות. אבל פגעה בי ההכרה עד כמה כל צעד שלי יכול לשנות את חייו. מי יודע כמה חשובה המשפחה המורחבת להתפתחות הנפשית של תינוק בגיל הזה? למה ההנאה הרגעית שלי מחיים והתנסות בחו"ל, התרומה לקריירה שלי, יותר חשובה ממבנה האישיות של בני? כן, כמובן, אני מתכננת לא לעבוד יותר מ 9-10 שעות ביום. הרי לא תהיה לי ברירה, אצטרך להוכיח את עצמי בהתחלה. וכואב לי לחשוב שכמעט לא אפגוש את אופיר ער באמצע השבוע. אבל הוא ישאר עם אבא שלו, לפחות בהתחלה, ויש סופי שבוע. ברור לי שדנתם ודשתם בזה ארוכות, אבל מבחינתי זו הפעם הראשונה. ברור לי שאף אחד לא יכול להחליט בשבילנו. רציתי לחלוק אתכם את ההרגשה, ובעצם לשאול אם חוויתם את ההכרה הזו (בעצמה כזו...) לפני המעבר ובכל זאת החלטתם לנסות. תודה

 

[Boston Guy]

לא,לא הייתי באותו מצב.

אישתי ואני עשינו את המעבר כזוג ללא ילדים - כך שההחלטה הקשה הזו נחסכה מאיתנו. כשהילדים באו, אנחנו כבר היינו מבוססים בארה"ב. אני לא מתיימר לשים את עצמי בנעליים שלך - אני רק רוצה להצביע על מספר נקודות שאת צריכה לחשוב עליהן: המעבר לחו"ל, בעיקר עם תינוק, הוא אקט יקר. חישבת מתי את תגיעי ל BREAK EVEN מבחינה כלכלית? כלל אצבע עד לפני מספר שנים היה שבשנה הראשונה את בתזרים שלילי, בשנה השנייה את מתחילה להתאזן ובשנה השלישית וצפונה אולי מתחילים לראות את ה"רווח" של עבודה בחו"ל. הוצאות ההתבססות בחו"ל (לרהט ביית שכור במוצרי 110 וולט + רהיטים, 2 מכוניות, בגדי חורץ לקור של וונקובר... ועוד מליון פיצ'יפקעס), פלוס עלות החיים שהיא יותר גבוהה, פלוס העובדה שכרגע את מדברת על משכורת אחת עד (ואם) שבעלך ימצא משהו, יכולות לגרום לזה שרק בסוף התקופה שאת מדברת עליה בכלל תחזירו לעצמכם את הוצאות המעבר... מעבר לכל זה, מכיוון שכוונתך המוצהרת היא לחזור לישראל, הרי שאת חייבת לשקול את עניין חוקי מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי הישראליים שהשתנו השנה בצורה דרסטית. לעניות דעתי, החוקים החדשים מורידים את הכדאיות הכלכלית של לעשות רילוקיישן - אלא אם כן הכוונה היא לעולם לא לחזור. נכון - האספקט הכלכלי אינו בהכרח הסיבה למעבר. אבל אם הוא סיבה עיקרית, וחלק גדול מהיתר (ממה שהצבעת בהודעה שלך) מצביע "נגד"... אז צריך לחשוב טוב. כמובן שכל מה שאני אמרתי אינו רלוונטי אם מציעים לך משכורת של 250 אלף דולר (אמריקאי) לשנה או יותר. בוואנקובר, משכורת כזו תאפשר לך לחיות בנחת גם עם תשלום של 70% מיסוי (מס מקומי + ההפרש לגובה מס הכנסה ישראלי + ב. לאומי ישראלי + מס בריאות ישראלי).

 

[ornit_band]

דוקא הצד הזה כנראה פחות קריטי

לא שמציעים לי 250K$ (רחוק רחוק מזה), אבל החברה בה אני עובדת כרגע תשלם את הוצאות ה"רילוקישן" כי אני עוברת לסניף הקנדי שלה. אומרים שהתקציב שהם נותנים הוגן ומכסה את הוצאות המעבר וגם רכישות ציוד 110V. אבל אם כבר מדברים על הצד הכלכלי - האם אתם יודעים כמה צריכה משפחה לשלם (לפי החוקים החדשים) לביטוח לאומי וביטוח בריאות? מישהוא אמר לי שזה 400 ש"ח למשפחה לחודש. נכון? תודה

 

[Boston Guy]

זה, איך נאמר בעדינות... לא ברור

זה שהם משלמים לך קצבת רילוקיישן זה מצויין - אבל אני מרגיש צורך להזכיר לך שוב שאת תצטרכי לשלם מס הכנסה ישראלי על שכרך... מעל ומעבר למס ההכנסה הקנדי. ודרך אגב - קצבת רילוקיישן מבחינת שלטונות המס היא הטבה שצריך לשלם גם עליה מס (לרוב החברה מגלמת את זה - אבל לפי שיעור המס של המדינה בחו"ל, לא לפי שיעור המס הישראלי). לפיכך, את צריכה לחשב שלפחות 50% מהשכר שלך ברוטו ילך למס הכנסה - חלק לקנדה, וחלק לישראל. יהיה קשה מאוד להתחמק משלטונות המס בארץ, כי הם שמים פוקוס עצום על הנושא של ישראלים בחו"ל. הם מקושריחם למשטרת הגבולות, לביטוח לאומי ושאר ירקות, ומכיוון שאת יוצאת מטעם חברה ישראלית סביר שהם "יעלו" על העובדה שאת עובדת בחו"ל. לגבי ביטוח לאומי ומס בריאות: לפי מה שהיה מובן עד ינואר 2003, אפשר היה לצאת ידי חובה על ידי תשלום של ביטוח לאומי לפי תעריף "אדם שאין לו הכנסה בארץ", לפי המסמך הבא: http://www.btl.gov.il/code_heb/bi_world.htm כלומר - 132 ש"ח לחודש נכון לינואר 2003, ובנוסף ביטוח בריאות בסך 84 ש"ח החודש לפי המסמך הבא: http://www.btl.gov.il/code_heb/bi_health.htm "תושב ישראל בחו"ל מבוטח השוהה זמנית בחו"ל חייב לשלם דמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחו"ל, על-פי הפירוט הבא: אם עובד אצל מעסיק ישראלי - ינוכו מהכנסתו דמי ביטוח בריאות על-פי השיעורים שמשלם עובד שכיר. אם אינו עובד אצל מעסיק ישראלי - ישלם דמי ביטוח בריאות לפי הכנסותיו בארץ החייבות בדמי ביטוח לאומי. אם אין לו הכנסות - ישלם דמי ביטוח בריאות מינימליים בסך 84 ש"ח, באמצעות פנקסי תשלום הנשלחים על-ידי הביטוח הלאומי לכתובת בארץ שמסר. אם אינו עובד אצל מעסיק ישראלי - ישלם דמי ביטוח בריאות לפי הכנסותיו בארץ החייבות בדמי ביטוח לאומי. אם אין לו הכנסות - ישלם דמי ביטוח בריאות מינימליים בסך 84 ש"ח, באמצעות פנקסי תשלום הנשלחים על-ידי הביטוח הלאומי לכתובת בארץ שמסר." אבל - וזה "אבל" גדול: חוקי מס הכנסה בישראל השתנו, ומס הכנסה החל מ 2003 אינו טריטוריאלי אלא על בסיס אזרחות ו"מרכז חיים" - ובמקרה שלך סביר שבמבחנים האלו את תקבעי כחייבת במס הכנסה ישראלי. ביטוח לאומי "מתיישר" תמיד לפי חוקי מס הכנסה. לפיכך נותנת הדעת שהם ידרשו ממך - אם לא היום אז בעוד שנה בטח - ביטוח בריאות וביטוח לאומי לפי המפתח שמוזכר במסמך, משמע כ 5% משכרך לזה, וכ 5% משכרך לשני... סה"כ 10% משכרך. אז: את צריכה לקחת בחשבון שבמקרה ותסריט האימים הזה מתממש, משכרך ירד: מס הכנסה קנדי השלמת מס לגובה מס הכנסה ישראלי (נהייה צנועים ונגיד רק 50%) מס ביטוח לאומי קנדי מס ביטוח לאומי ישראלי (אין תאום בינו לבין הקנדי - כי אין אמנה בין המדינות) מס ביטוח בריאות ישראלי עלות ביטוח בריאות מקומי בקנדה מכאן באה ההערכה שלי - עומס מס של מינימום 70%. נשאר לך נטו 30 סנט מכל דולר שאת מרוויחה. מדאיג אותי המשפט שלך: "אומרים שהתקציב שהם נותנים הוגן". מה זותומרת "אומרים"? את לא יודעת עדיין כמה תקבלי? ובכלל, מה החברה אומרת או מסבירה לך לגבי חבויות המס שלך?

 

[SupermanZW]

עוד סיבה טובה לא לחזור לישראל

אם אין אמנת מס בין ישראל וקנדה זה אומר שייתכן שהיא תאלץ לשלם 35% מס הכנסה בקנדה, מה-65% שנותרו היא תאלץ לשלם 60% מס הכנסה+ביטוח לאומי+ביטוח בריאות לישראל, מכאן נובע שב-74% מהכנסתה ילכו למיסים, ולא חישבתי את ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי בקנדה (כי אני לא יודע כמה זה יוצא), אם מישהו יודע שיתקן את הנחתי שזה יוצא בערך 5% ואז כבר 79% מהכנסתה ילכו למיסים, עם זה אני מניח היא לא תוכל להתקיים. ישראל במדיניותה הכלכלית הלא אחראית גורמת לכך שלא נוכל להתפרנס בה בכבוד וננסה למצוא את פרנסתנו במדינות אחרות, למרות שגם המיסים בקנדה אינם נמוכים, קנדה נותנת ביטחון סוציאלי לתושביה הטוב בהרבה מזה שניתן לקבל בישראל וגם חינוך חינם לאזרחיה, הלוואי שהיתה לי האפשרות לעבור עכשיו לקנדה ולא לחזור לעולם, אבל קודם אני צריך ללמוד עוד 3 שנים ואח"כ ללמוד צרפתית כדי לענות על הקריטריונים שלהם. אם נתנה ההזדמנות לשפר את איכות החיים אין סיבה לשלם מיסים בישראל, כי זה גם אומר להיות עניים בקנדה ולחזור לישראל עוד יותר עניים, אז הכי כדאי לא לשלם ולא לחזור.

 

[Boston Guy]

אני חושב שיש אמנת מס הכנסה

אבל אין אמנת ביטוח לאומי... זה ומר שמס הכנסה היא תשלם 35% לקנדה (בהנחה שזה שיעור המס על השכר שם), ואז תעשה תאום מס מול שלטונות מס ההכנסה בישראל. הם יחשבו כמה מס היא הייתה משלמת לו הייתה מרוויחה את אותה משכורת בישראל (ניחוש שלי - מדרגת המס המקסימאלית של 60% + מס "עשירים"), ואז: יזכו אותה על המס שהיא שלמה כבר לקנדה יזכו אותה על פריטים שיש הטוענים שהם מוכרים במס (חלק מעלות שכירות דיור, חלק מעלות החינוך וכ"ו) ויגבו ממנה את ההפרש. לפיכך אני מניח שזה יגיע ביחד לאזור ה 50%. מס הכנסה בלבד.

 

[irisgh]

פטור ממס על שכ"ד

הפטור ממס על חלק מההוצאות, כגון, שכ"ד, משמעותי מאוד. שכ"ד ללא קבלות הוא בסביבות האלף דולר. ועם קבלות עד מעט למעלה מאלפיים לחודש. במקומות שזה חלק משמעותי מעלות החיים (הי בוסטון.. אבל אני מניחה שגם וונקובר המקסימה לא זולה), זה משמעותי ביותר. חינוך אני לא יודעת אם משלמים בקנדה, אבל בי"ס פרטי בארה"ב כן. ודא"ג - כולם! לשמור קבלות על כל דבר. שאם יום אחד פתאום ירצו שתשלמו, שיהיה לכם הוכחות על ההוצאות.

 

[ornit_band]

אבל אני כבר לא אעבוד בחברה

ישראלית, בדיוק בגלל שיקולי מס. אני מפוטרת מהסניף הישראלי ונקלטת בקנדי. מטעם הקנדים גם קיצבת הרילוקישן. זה לא משנה ומפשט את התמונה? אשלם רק מס הכנסה קנדי, וביטוח לאומי ומס בריאות ישראלי מינימלי. נכון?

 

[Boston Guy]

לא. ממש לא.

החל מינואר 2003, כל אזרח ישראלי, באשר הוא נמצא - ישראל, קנדה או כוכב לכת אחר - חייב לשלם מס הכנבה למדינת ישראל על הכנסתו. זה משמעות השינוי ממס טריטוריאלי (תלוי במקום ייצור ההכנסה) למס אישי. אני מציע לך לדבר עם יועץ מס טוב לפני שאת עושה את הצעד של המעבר. החברה שלך אמורה לדעת את הדברים, אבל יכול להיות שהם לא מסבירים את זה מספיק ברור (בכוונה, או שלא בכוונה...). לא סביר שהחברה ששולחת אותך אמרה לך בפרוש את מה שכתבת למעלה - כי זה פשוט שקר... והם לא ירשו לעצמם להתפס על שקר כזה. יכול להיות שהם רמזו ש"אם יהיה לך מזל אז תצליחי להתחמק", או שפשוט לא נכנסו לעומק העניין (בסגנון "את צריכה לדעת בעצמך למה את נכנסת"). כדי שלא תהיה לך חבות מס ישראלית את צריכה: 1. לחסל את כל רכושך בישראל 2. לסגור את כל חשבונות הבנק, החסכונות וכ"ו בארץ. 3. לסגור את כל קרנות הפנסיה, ביטוחי מנהלים וכ"ו בארץ. 4. כמובן - לחסל כל נכס דלא ניידי בישראל (דירה וכ"ו) 5. להפסיק לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות ולאבד זכויות 6. לא לחזור לארץ... כל פרט מחמשת הפריטים הראשונים שאת בוחרת להשאיר (למשל תשלום ביטוח לאומי) - מצביע על כך ש"מרכז חייך" עדיין בישראל, ולפיכך יש לך חבות מס למדינת ישראל.

 

[Ayelet CA]

עשיתי בירור

עם הקונטרולרית של המשרד הישראלי של החברה בה עובד האיש שלי והיא טוענת שכל עוד אין לנו הכנסה בישראל (שכ"ד למשל) אנחנו לא צריכים לשלם מס הכנסה. אנחנו נחשבים כרגע כתושבי חוץ (אנחנו כאן שנה וחצי) האיש שלי עבר לעבוד בעצם בחברה האמריקאית שיש לה סניף גם בישראל, אבל הוא לא שייך בשום צורה לסניף הישראלי. אנחנו ממשיכים לשלם ב"ל ויש לנו חשבונות בנק בישראל, אך ללא פקדונות (יש לנו ביטוחי מנהלים).

 

[Boston Guy]

זה לא מה ש"ארנסט את יאנג" ישראל

אמרו לי... בהרצאה בנושא חוקי המס החדשים הם ציירו תמונה שחורה לגמרי. יכול להיות שמה שהקונטרולרית אמרה נכון לתקופה שלפני ינואר 2003, ויכול להיות (אבל אפילו זה לא בטוח) שזה לא חל רטרואקטיבית על התקופה שלפני 2003 - אבל לפי דברייהם זה בהחלט חל על התקופה מינואר 2003 והלאה. לפיכך, יש לך כבר 7 חדשים "בעייתיים", וכל חודש נוסף מתצטרף אליהם. עם כל הכבוד לקונטרולרית, לא אחריה ירדוף מס הכנסה - הם ירדפו אחרייך. אם היא מוכנה לתת לך את מה שהיא אמרה בכתב, כעמדה הרישמית של החברה שבה אתם עובדים, אולי זה יעזור לכם כשיבוא היום להוציא חלק מהכסף מהחברה - לפי הטענה ש "אתם הטעתם אותנו - אז תוציאו אותנו מהצרה הזו!" ברור לך שאת נמצאת במצב זהה לזה של מאות (אם לא אלפי) אנשים - עובדי חברות כמו CHECKPOINT, EMC, ORBOTECH, AMDOCS, COMVERSE, INDIGO ועוד שלל חברות היי טק שהן בעצם "חברה אמריקאית עם סניף בישראל", ושעשו רילוקיישן לעובדים לארה"ב. צריך לקרוא הרבה חומר באתר של "מס הכנסה" כדי להבין מה הם רוצים מחיינו. מילת המפתח כאן היא "רפורמה במס" ו "תיקון 132 לפקודת מס הכנסה". בלתי אפשרי לתת קישורים ישירים לתוך מסמכים באתר, לכן תצטרכי לחפור בתוכו לבד... יש שם מצגת על הרפורמה במס, ויש שם אזור של "הוראות וחוזרים". מסמכים מעניינים: חוזר מ"ה 17/2002 - הרפורמה המס הכנסה - הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים (יש תיקון לחוזר זה מתאריך 27 בינואר 2003) חוזר זה מצביע על הבדל בין מי ששהה פחות מ 3 שנים בחו"ל בסטטוס "לא תושב" ולכן אינו נחשב תושב חוזר, ובין מי ששהה יותר מ 3 שנים. חוזר מ"ה 8/2002 - משמעות המונח "בית קבע" באמנות המס בין מדינות חוזר זה מראה את השלבים במבחןני "חבות המס" - שימי לב שהמבחן נעשה ב"שיטת שובר שוויון": בודקים סעיף 1. אם "נפלת" - אין צורך להמשיך, את חייבת במס. אם "עברת" - בודקים את הסעיף הבא... וכך הלאה. צריך ליפול רק בסעיף אחד מהרשימה כדי להמצא חייב במס. אזרחות הנישום היא אחד מהמבחנים... לפיכך אם אזרחותך ישראלית - את נופלת בסעיף 4.

 

[mal1]

טוב, אז קראתי את המבחנים אבל

כמו שהבנתי את זה בעצם, אם עוברים את המבחן הראשון של "בית קבע" לא צריך להמשיך הלאה ולא צריך לשלם מס. כלומר, אם כמו במקרה שלנו, מכרנו את הבית בארץ וקנינו בית כאן, אז לצורך שובר השיוויון שנובע מכך שאנו לכאורה תושבים בשתי המדינות, התושבות שלנו כאן (בארה"ב) הופכת לחזקה יותר ומבטלת את הצורך בכפל המס. זה נכון? אנחנו מכרנו את הבית אבל ממשיכים לשלם שמירת זכויות בביטוח לאומי ויש לנו ביטוחי מנהלים בארץ שכרגע הם מוקפאים (לא מפרישים לשם כסף). את ה"פנסיה" אנו מפרישים פה ל-401K. אנחנו פה כבר 3 שנים ונשאר כנראה עוד שנתיים.

 

[Boston Guy]

"הפוך, גוטה... הפוך"...

כמו שצעק ההוא בסרט "מציצים". המבחנים הם נגדך, לא לטובתך. הגישה של שלטונות המס היא: עברת בהצלחה את הראשון - שיט. נו מילא, אולי תפלי בשני. עברת את השני? - שיט כפול!. נו, מילא - אולי תיפלי בשלישי וכך הלאה וכך הלאה... הם מחפשים אותך. כן - אותך. המליונרית שגרה בחו"ל. אין להם כבר ממי לגבות מס בארץ. מעמד הביניים בארץ סחוט עד תום. לא נשאר מה לקחת לו. המעמד הגבוה בארץ אף פעם לא שילם מס, ואף פעם לא ישלם. יש להם עורכי דין ורואי חשבון שתפקידם לדאוג לכך ששלטונות המס לא יראו אגורה מכספם. יש להם קשרים פוליטיים. בהם אי אפשר לגעת. את שייכת למעמד דפוק - יש לך כסף ואין לך "לובי" - והם סוף סוף קלטו את זה. מה תעשי? תלכי ברגל מירוחם לירושליים לאות מחאה? אין לך זמן לזה - את צריכה לעבוד... ואף אחד בארץ לא יתן לך גרם של סימפטיה. אז תשקלי אם כדאי להמשיך לשלם ביטוח לאומי... כי זה מבחינתם מסמן כוונה לחזור - ולפיכך את תושבת. ותקחי בחשבון שאת לא יכולה לבנות על הכסף שחסכת בביטוח המנהלים בארץ, כי זה כסף שנמצא ב"טווח היד" שלהם - והם עלולים לעקל לך אותו. נכון עשית כשמימשת את הנדל"ן בארץ - כך הם לא יוכלו לשים על זה יד.

 

[mal1]

אז אתה היית ממליץ למשל גם להעביר

את ביטוחי המנהלים וקופות הגמל לפה? הרי אם נפתח אותם עכשיו (נו טוב יש עוד כמה שנים טובות עד גיל 65 ואנחנו עובדים...)נצטרך בין כה לשלם מס על הכספים שם (נדמה ש- 35%)

 

[Boston Guy]

קופת גמל - כן. ביטוח מנהלים - לא.

קופת גמל מבשילה נדמה לי אחרי 15 שנה... אז יש נקודת פתיחה (שלי הגיעו לשם ואז חיסלתי אותן). ביטוח מנהלים - כמו שאמר הגשש החיוור - "תעשה ממנו טאיירה". וברצינות - לא הייתי מנסה להוציא משם את הכסף, אבל הייתי עושה "DAMAGE CONTAINMENT" ומפסיק את ההפרשות אליו מיידית. אם ישימו יד על הכסף - חבל. אם לא - כשתהיה בן 65 תוכל לפדות את כולו ולקנות קוקילידה (אם הערך של החיסכון אז יספיק... אם לא אז תקנה קרטיב). בהתחשב בתשואה ה"מדהימה" של פוליסות ביטוח המנהלים בשנתיים האחרונות, זה לא בהכרח הפסד גדול.

 

[מבט מהצד]

איילת, לא הייתי לוקחת את הדברים של

הקונטרולרית בתור הגושפנקא. בעיקר לא לאור השיחה שהיתה לנו אתמול עם יועצת המס שלנו בארץ. אין שום קשר ליצירת הכנסה בארץ (גם אצלינו כרגע אין הכנסה כלשהי בארץ). כל זמן שאתם מוגדרים "תושב ישראל" (ולצורך העניין מספיק שיתקיים אפילו רק אחד מהתנאים), אתם אמורים לשלם מס הכנסה בארץ. מה שכן, נמסר לנו ע"י יועצת המס שמי ששהה מחוץ לגבולות ישראל למעלה מ-3 שנים, יכול לנסות לבוא ולהתווכח עם הרשויות על מנת להוכיח שלא היו לו כוונות לחזור, על אף שהמשיך להחזיק בנכסים/חשבונות בנק/לשלם ביטוח לאומי בארץ. לגבי מי ששהה מעל 8 שנים, לא יתווכחו אתו יותר מדי. אבל מי ששהה פחות מ-3 שנים מחוץ לגבולות המדינה, ובמקביל נכנס עדיין להגדרות של "תושב ישראל", יתקשה מאד להוכיח שהיו לו כוונות לעזוב לצמיתות. וצריך לזכור, שלא מדובר בשנים קלנדריות, אלא בשנות מס, שבהן לא שהיתם בארץ יותר מ-183 ימים במצטבר.

 

[עדי בשמיים]

לא נכון

היות וע"פ החוק החדש מרכז החיים שלך עדיין בישראל, תצטרכי לשלם מסים בארץ ולא משנה עבור מי את עובדת או מה מקור ההכנסה.

 

[עדי בשמיים]

היות ומאיר כתב כבר על הפן הכלכלי

אני אכתוב קצת על הפן הרגשי. אני חושבת שאם המטרה שלכם היא לחזור אחרי שנתיים שלוש אין בכך כל נזק להתפתחות של אופיר, להיפך. גם הוא ירוויח מהחוויה והנסיון וירכוש עוד כלים, עוד שפה, עוד תרבות. אני גם חושבת שהרבה דברים שלי כואבים ומפריעים היו פחות כואבים ומפריעים לי בקנדה. התרבות האמריקאית הפלסטית והגועלית (לדעתי!) היא הרבה פחות כזאת בקנדה. הקנדים (שוב, לדעתי) יותר נעימים, פחות צבועים, יותר אמיתיים מהאמריקאים. אני חושבת שהאושר (גם הרגעי) שלכם חשוב מאוד להתפתחות של אופיר דווקא. הורים מאושרים אומר ילד מאושר. הניתוק (הזמני) מהמשפחה יש לו יתרונות משל עצמו (כמובן תלוי במשפחה), וההזדמנות לנסות משהו שונה וחדש - במידה ותגרום לכם אושר - תגרום אושר גם לאופיר. אני תמיד ידעתי שאחזור ארצה. בין אז לעכשיו השתנו נסיבות חיי לבלי הכר, באתי עם בן זוג, באמצע נפרדנו. באתי עדי, באמצע הפכתי אמא של תבור. באתי כשבארץ היו לי עשרים מקומות עבודה לבחור מתוכם בכל רגע נתון, באמצע הלכו כולם לאבדון והיום אני בספק אם יהיה אחד. באתי כאשר בארץ היה שגשוג כלכלי וחברתי, והיום... ובכל זאת עם הכל אני עדיין רוצה לחזור. עדיין רוצה לגדל את הילד שלי בישראל, קרוב לסבא וסבתא ודודים ולתרבות שאני מכירה ואוהבת. ובינתיים זו רק שאלה של מתי. כרגע תבור עוד קטן מדי מכדי שזה ישפיע עליו. בינתיים הוא עוד לא הרוויח ולא הפסיד שום דבר מהשהות כאן (אלא אם כן קוראים לאזרחות אמריקאית רווח, לי היא לש ממש משנה). אני מניחה שתוך שלוש השנים הקרובות תהיה גם לו הזדמנות להרוויח משהו (בעיקר שפה), ואני מאמינה שבמהלך אותן שלוש שנים גם אעשה את הצעד ואתקפל לי הביתה. מקווה שעזרתי ולו במעט.

 

[מרב של נועה ועומר]

ונקובר

ואו, ונקובר! הלוואי עלי. זה מקום מדהים ויפהפה, ורק לחשוב על הטיולים המהממים שתוכלו לעשות! מה זה שנתיים-שלוש לעומת הנצח? שלא לדבר על כך שאף פעם אי אפשר לדעת אילו דלתות עשויות להפתח במקומות הכי לא צפויים... לגבי בנך התינוק - האם בארץ את רואה אותו יותר? כמה יותר? נדמה לי שהפרטים האלה, שלא ציינת אותם, חשובים. אם אין הבדל משמעותי, ובאמת, כמו שציינת, אבא שלו יהיה אתו המון לפחות בהתחלה, אז לא נראה לי באופן אישי שזה משמעותי. לתינוק בגיל הזה חשובים בעיקר אמא ואבא, ונכון שגם המשפחה המורחבת חשובה לפעוט - אבל כשהוא יחזור לארץ (בהנחה שמדובר על שנתיים-שלוש) הוא בדיוק יהיה בגיל שבו המשפחה המורחבת ממש הופכת חשובה. בסך הכל סביר שהוא יהיה עם אמא ואבא המון - תטיילו ביחד, בכל סוף השבוע תהיו ביחד, ומהבחינה הזו אולי אפילו ירוויח. סך הכל נדמה לי שקל יותר לנסוע לחו"ל עם תינוק בגיל הזה מאשר עם ילד קטן, שכבר קשור למשפחה ולחברים, והניתוק מהבית קשה לו יותר. בהצלחה בכל מה שתבחרו!