ניריתסקוטלנד1
New member
כמעט יום כיפור (ערב יום כיפור 11/10)
אני רוצה לשים פה פוסט שכתבה מישהי שעבדה איתי בעבר וחיה היום בטורונטו. פוסט שמאוד דיבר אלי וחשבתי שיתאים לקראת יום כיפור.
סליחה זו "מתנה" שאנו מעניקים לעצמנו
היא התיישבה על הספה והתפרצה בבכי קורע לב. רק לפני יומיים היא גילתה שהבעל שלה, זה שהיא כל כך נאמנה לו, זה שהיא חשבה שקיימת בניהם מערכת של חברות, אהבה, קירבה ונאמנות בגד בכל אותם ערכים ומנהל מזה מספר חודשים קשר סודי וחשאי עם חברת נעורים שלו. אומנם לדבריו, לא קרה בינהם כלום. "אבל, אם באמת לא קרה שום דבר," היא אמרה לי, "אז למה להסתיר? למה שאני אגלה ככה במקרה את ההתכתבויות בינהם" ....
לאחר מספר פגישות בינינו ולאחר שיחה עמוקה עם הבעל שבה הם הגיעו למסקנה משותפת שקשר כזה לא יתקיים יותר והוא ביקש את סליחתה בכל דרך אפשרית.... הגיע השלב שהיא הייתה צריכה לשחרר ולסלוח ולפתוח דף חדש... אבל, היה לה קשה להשתחרר מהתחושה שהיא רוצה להעניש אותו, לנקום בו בצורה כלשהי כדי להחזיר לו בכאב וצער על מה שהיא הרגישה....
הסברתי לה שהסליחה חשובה בעיקר עבורה. אין בה כדי לשנות את העבר או להקטין את המעשה שהוא עשה, אלא היא תאפשר להם לבנות עתיד טוב יותר.
כאשר סיפרתי לה את סיפור שק תפוחי האדמה, היא הסתכלה אליי, ובפעם הראשונה מזה זמן רב, ראיתי חיוך על פניה...
ולהלן סיפור המעשה:
באחד מבתי הספר באירלנד, ביקשה המורה לחברה, מתלמידיה להביא לכיתה למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה. משהביאו התלמידים את הנדרש, הטילה עליהם המורה משימה: "בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם - שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם."
התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד.
כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במשך חודש שלם: לבית-הספר, לחוגים, למגרשי המשחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה.
הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום, ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים. באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ומטולטלים בתוך שקית ניילון, הפכה תכולת השקית במשך הזמן - לעיסה דביקה ומסריחה.
"אני מבינה עכשיו" היא אמרה לי כשסיימתי לספר את הסיפור, "כאשר אני בוחרת להיאחז בכעס ובכאב אני מסתובבת עם שק של תפוחי אדמה רקובים עליי.... במקום זה, אני בוחרת לשחרר מתוך הבנה שסליחה זו "מתנה" שאני מעניקה לעצמי....
לכל אחד ואחת מאתנו יש היכולת לוותר על הכעס, העצב והנקמנות, לסלוח ולהשתחרר מכבלי העבר כדי ליצור לעצמנו עתיד שיש בו אהבה, שלווה ורוגע...
בימים אלה הנקראים ימי תשובה שבה אנחנו מבקשים סליחה וכפרה מחברינו אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להתבונן בחייו ולשאול את עצמו בכנות ובאומץ.
כאשר אני כועס/ת, מהם הרווחים שיש לי מהכעס?
מהם המחירים שאני משלם/ה מעצם ההימצאות במצב של כעס על אחר/ת או אחרים?
לפיכך, כאשר אני כועס/ת, על מי בעיקר משפיע מצב זה, עלי או על נשוא הכעס?
מה יתאפשר בעולמי כאשר אסלח ואשחרר?
על כותבת המאמר: אורלי כרמון – M.A LL.B למדה אימון ופסיכותרפיה במכון אדלר היא מאמנת אישית מרצה ומנחת סדנאות, בעלת ניסיון עשיר בניהול ואימון נשים להצלחה ולמימוש עצמי ועסקי. בימים אלה, היא פותחת מספר סדנאות להתפתחות ושפור מערכות יחסים וסדנא לנשים רווקות המחפשות זוגיות
לפרטים נוספים:
https://www.facebook.com/Orly-Carmon-Business-Life-Coach-703054653147547/?pnref=lhc
מייל : [email protected]
טלפון בטורונטו: 647-772-8633
אני רוצה לשים פה פוסט שכתבה מישהי שעבדה איתי בעבר וחיה היום בטורונטו. פוסט שמאוד דיבר אלי וחשבתי שיתאים לקראת יום כיפור.
סליחה זו "מתנה" שאנו מעניקים לעצמנו
היא התיישבה על הספה והתפרצה בבכי קורע לב. רק לפני יומיים היא גילתה שהבעל שלה, זה שהיא כל כך נאמנה לו, זה שהיא חשבה שקיימת בניהם מערכת של חברות, אהבה, קירבה ונאמנות בגד בכל אותם ערכים ומנהל מזה מספר חודשים קשר סודי וחשאי עם חברת נעורים שלו. אומנם לדבריו, לא קרה בינהם כלום. "אבל, אם באמת לא קרה שום דבר," היא אמרה לי, "אז למה להסתיר? למה שאני אגלה ככה במקרה את ההתכתבויות בינהם" ....
לאחר מספר פגישות בינינו ולאחר שיחה עמוקה עם הבעל שבה הם הגיעו למסקנה משותפת שקשר כזה לא יתקיים יותר והוא ביקש את סליחתה בכל דרך אפשרית.... הגיע השלב שהיא הייתה צריכה לשחרר ולסלוח ולפתוח דף חדש... אבל, היה לה קשה להשתחרר מהתחושה שהיא רוצה להעניש אותו, לנקום בו בצורה כלשהי כדי להחזיר לו בכאב וצער על מה שהיא הרגישה....
הסברתי לה שהסליחה חשובה בעיקר עבורה. אין בה כדי לשנות את העבר או להקטין את המעשה שהוא עשה, אלא היא תאפשר להם לבנות עתיד טוב יותר.
כאשר סיפרתי לה את סיפור שק תפוחי האדמה, היא הסתכלה אליי, ובפעם הראשונה מזה זמן רב, ראיתי חיוך על פניה...
ולהלן סיפור המעשה:
באחד מבתי הספר באירלנד, ביקשה המורה לחברה, מתלמידיה להביא לכיתה למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה. משהביאו התלמידים את הנדרש, הטילה עליהם המורה משימה: "בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם - שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם."
התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד.
כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במשך חודש שלם: לבית-הספר, לחוגים, למגרשי המשחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה.
הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום, ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים. באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ומטולטלים בתוך שקית ניילון, הפכה תכולת השקית במשך הזמן - לעיסה דביקה ומסריחה.
"אני מבינה עכשיו" היא אמרה לי כשסיימתי לספר את הסיפור, "כאשר אני בוחרת להיאחז בכעס ובכאב אני מסתובבת עם שק של תפוחי אדמה רקובים עליי.... במקום זה, אני בוחרת לשחרר מתוך הבנה שסליחה זו "מתנה" שאני מעניקה לעצמי....
לכל אחד ואחת מאתנו יש היכולת לוותר על הכעס, העצב והנקמנות, לסלוח ולהשתחרר מכבלי העבר כדי ליצור לעצמנו עתיד שיש בו אהבה, שלווה ורוגע...
בימים אלה הנקראים ימי תשובה שבה אנחנו מבקשים סליחה וכפרה מחברינו אני מזמינה כל אחד ואחת מכם להתבונן בחייו ולשאול את עצמו בכנות ובאומץ.
כאשר אני כועס/ת, מהם הרווחים שיש לי מהכעס?
מהם המחירים שאני משלם/ה מעצם ההימצאות במצב של כעס על אחר/ת או אחרים?
לפיכך, כאשר אני כועס/ת, על מי בעיקר משפיע מצב זה, עלי או על נשוא הכעס?
מה יתאפשר בעולמי כאשר אסלח ואשחרר?
על כותבת המאמר: אורלי כרמון – M.A LL.B למדה אימון ופסיכותרפיה במכון אדלר היא מאמנת אישית מרצה ומנחת סדנאות, בעלת ניסיון עשיר בניהול ואימון נשים להצלחה ולמימוש עצמי ועסקי. בימים אלה, היא פותחת מספר סדנאות להתפתחות ושפור מערכות יחסים וסדנא לנשים רווקות המחפשות זוגיות
לפרטים נוספים:
https://www.facebook.com/Orly-Carmon-Business-Life-Coach-703054653147547/?pnref=lhc
מייל : [email protected]
טלפון בטורונטו: 647-772-8633