כמעט תפילה

כמעט תפילה

...לפעמים אני רוצה, שתעזוב אותי לכמה רגעים, שתתן לי ליפול. מאז שאני זוכרת את עצמי- אני איתך. תמיד איכשהו שלפת אותי מהחדרים הכי חשוכים שאיכשהו הגעתי אליהם, ותמיד אחזת אותי קרוב אליך- וגרמת לי לא לאבד את עצמי, לא לאבד אותך... ואני לא ישקר כי גם אם אני ירצה אני לא אוכל, אני מעריכה את זה, אין קץ. אבל היום יש לי בקשה, אני רוצה להיות לבד, בקשה מוזרה, נכון ? אין אדם בעולם הזה שיצרת, שלא היה רוצה את ההרגשה הזו, שתמיד יש מאחוריו כוח גדול ועל טיבעי, שדואג לו, שתמיד איכשהו מסדר את הכל לטובתו. אבל עד כמה שהבקשה הזו מוזרה, היא נובעת מתוך תוכי. אתה מבין? תמיד ראיתי את עצמי השליחה שלך , להכיר לכל האנשים שאני פוגשת את האמונה הזו, אפילו שהשאלה הכי נוקבת בחיים שלי היא המעשים שלך, והשאלה הזו נוקבת, ולא נותנת מנוח. ואף על פי , ולמרות הכל, אני מאמינה. לא מסוגלת שלא להאמין. מבין את הקונפליקט? והסיבה שאני מבקשת היום להיות בלעדיך, לכמה רגעים ארוכים לא להקשיב לקול הפנימי שלי, שהוא חלק ממך, זה הקושי והקונפליקט שתמיד נוצר לי מהשיחות איתו, זה השקיעה בתוך עצמך, שגורמת לי לא לשים לב לסביבה, זה בגלל הניגודים שהשיחה הזאת יוצרת בי.. וכמה פעמים הייתי קרובה כ"כ לזרוק את הכל ולברוח... מעצמי... ממך... אז היום אני מבקשת לבד, לא רוצה לשמוע שני קולות, רוצה אחד. רק כמה חודשים בבקשה, רוצה להרים את עצמי מהנפילה הבאה, להוכיח לעצמי שאני מסוגלת. רק כמה חודשים, רוצה רק את עצמי איתי.
 

ה מוזה

New member
../images/Emo57.gif תפילה ../images/Emo57.gif

הוא היושב לו אי שם במרומים הוא הרופא כל חולים הוא הנותן רוב שמחה לילדים הוא העושה משפטים הוא בשמיים והוא היחיד הוא הגדול הנורא הוא השומר עלינו מצרה אלוה, שמור נא עלינו כמו ילדים שמור נא ואל תעזוב תן לנו אור ושמחת נעורים תן לנו כוח עוד ועוד תן לנו גם לאהוב מה כבר נותר לנו עוד בימים מה כבר נותר כל היום שמש תקווה והמון מבטים לילה ויום של חלום הוא בשמיים והוא היחיד הוא הגדול הנורא הוא השומר עלינו מצרה כהורה מסור הוא שומר צעדיך את מבקשת שיסיר ממך את חסותו ולו לזמן קצר .. אבל הוא אינו יכול לעשות זאת כי את זו שהזמנת אותו לליבך פתחת את נשמתך והושטת את היד לולא היית עושה זאת הוא לא היה קיים בך ולמה את צריכה להוכיח שאת מסוגלת לבד? אומנם יש בך שני קולות ... אבל שני קולות גם יכולים ליצור דואט של הרמוניה מופלאה ושלווה .... אל תזרקי מתנה ..היא ניתנה לך באהבה .. תני ליד הנעלמת הזו לכוון ולשמור אותך .
 
מוזה-

תודה על התגובה המחממת, שממש נתנה לי נקודה לחשוב עליה... אבל... זה לא חוסר שקט, לא חוסר הרמוניה, רק בקשה עמוקה, שאפילו לי לא ממש ברורה,ללכת לבד... לא לתמיד, בכלל לא... טוב לי ככה,אני מברכת על המתנה הזו, ומעריכה אותה. רק חושבת שאולי אני לא יכולה להוציא את עצמי, כי זה תמיד הוא שהוציא אותי. למדתי פעם,שלפעמים כל אדם מקבל הארה כזאת, כשהוא זקוק לה, ואפשר לקרוא לזה גם יד מושטת, אור גדול שממכוון אותך. אבל אחרי תקופה מסוימת הוא נלקח ממך, כי זה שיושב לו אי שם למעלה, כנראה רוצה שתעבוד בשביל להגיע למה שאתה. אני כנראה מרגישה, שהאור הזה ניתן לי הרבה פעמים, ניתן ונלקח, וזה כרוך בשינויי מצבי רוח, שמחה גדולה... ואחריו עצב גדול... וזה נשמע כאילו, גם דת זה סוג של סם... ואני לא מספיקה לעבוד על שום דבר, כי אני מבולבלת... אז היום ביקשתי לבד , ואני עדיין מבקשת. רוצה ללכת לבד, ואני יודעת שהוא ישמור עלי, הוא תמיד שומר, ותמיד יסתכל... אני לא דוחה אותו כהורה, אני דוחה את היד המושטת... לא לתמיד, רק לעכשו...
 

r l

New member
זועקת לתפילה חרישית,

תמיד רציתי לא להיוותר לבד. נדמה לי נורא שאדם בתוך עצמו הוא גר, איש איש לעצמו. וכעת... כעת אלוהים חודר לפרטיות שלי. לא האמונה באלוהים, אני לא יודעת ממש איך להסביר, אני גם לא ממש מאמינה באלוהים, אבל אני רוצה לשבת לבד ולהרגיש את עצמי. לעשות את הצעד, לפסוע בשביל, כמה צעדים של בדידות מתוקה. תודה לך שכתבת את מה שכתבת. ואני מאחלת לך בהצלחה.
 
למעלה