כמעט 8 שנים
והזמן לא מקל החיים לא זורמים הכל נתקע צועדים צעד קדימה ושני צעדים לאחור אין הקלה אין הטבה הזמן הוא לא רופא כלל הזמן רק מעמיק הגעגוע והחוסר והנה אנו בפתח חג חג החרות ואני לא מרגישה חופשיה מרגישה כבולה בשרשראות הכאב הכאב שאינו מרפה כאב המעמיק עם זמן לעיתים קצת נדמה שהוקל אך זה תעתוע שוא כמעט 8 שנים והקול כבר נשמע אי שם,לא כפי שהיה הצעדים מתרחקים רק הדמות והפנים נשארו כפי שהיו אז מאום לא השתנה לא מתבגר אותות הזמן לא נותרו רק הלב מדמם במיוחד בימים אלה לקראת חג כולם נוהרים,מנקים,מתכוננים ואני החג לא חג הוא לי גם אם מסבה לשולחן הסדר אני לא שם אני רחוק אי שם כשאתה מלווני לאורך כל הדרך עמוק בתוכי אך לא כרצוני והכאב חותך ומכרסם עוד ועוד רציתי להשאר בין ד' אמותי לבדי אך לא איפשרו לי לעשות זאת מנסה משתדלת רוצה אך קשה קשה בלעדיך 21 למאי-שמונה שנים בלעדיך
והזמן לא מקל החיים לא זורמים הכל נתקע צועדים צעד קדימה ושני צעדים לאחור אין הקלה אין הטבה הזמן הוא לא רופא כלל הזמן רק מעמיק הגעגוע והחוסר והנה אנו בפתח חג חג החרות ואני לא מרגישה חופשיה מרגישה כבולה בשרשראות הכאב הכאב שאינו מרפה כאב המעמיק עם זמן לעיתים קצת נדמה שהוקל אך זה תעתוע שוא כמעט 8 שנים והקול כבר נשמע אי שם,לא כפי שהיה הצעדים מתרחקים רק הדמות והפנים נשארו כפי שהיו אז מאום לא השתנה לא מתבגר אותות הזמן לא נותרו רק הלב מדמם במיוחד בימים אלה לקראת חג כולם נוהרים,מנקים,מתכוננים ואני החג לא חג הוא לי גם אם מסבה לשולחן הסדר אני לא שם אני רחוק אי שם כשאתה מלווני לאורך כל הדרך עמוק בתוכי אך לא כרצוני והכאב חותך ומכרסם עוד ועוד רציתי להשאר בין ד' אמותי לבדי אך לא איפשרו לי לעשות זאת מנסה משתדלת רוצה אך קשה קשה בלעדיך 21 למאי-שמונה שנים בלעדיך
