כן, כן מלשון גולם - זו ההרגשה.
הגעתי למצב שמבחינת ההרגשה שלי אפשר להגדירו כ- "סוף הדרך" . בסך בכל, אני בחורה צעירה אחרי אמצע שנות ה-30 לחייה 2 ילדים ואחד בדרך, נישואים לא ממש ..נסיונות לשיקום וגילוי מהות הקשר. ומרוב השקעה בחיפוש הדרך (יעוצים, סדנאות וכד') אני ממש משותקת, חסרת אנרגיה,לא יכולה לדבר לא יכולה לעשות ליזום - כלום. הולכת לעבודה כי צריך ומשתדלת לחייך ולהנות לפחות עם הילדים. אבל ממש נמאס לי לחיות כך. אז מאיפה עוד אני יכולה לשאוב כוחות ?
הגעתי למצב שמבחינת ההרגשה שלי אפשר להגדירו כ- "סוף הדרך" . בסך בכל, אני בחורה צעירה אחרי אמצע שנות ה-30 לחייה 2 ילדים ואחד בדרך, נישואים לא ממש ..נסיונות לשיקום וגילוי מהות הקשר. ומרוב השקעה בחיפוש הדרך (יעוצים, סדנאות וכד') אני ממש משותקת, חסרת אנרגיה,לא יכולה לדבר לא יכולה לעשות ליזום - כלום. הולכת לעבודה כי צריך ומשתדלת לחייך ולהנות לפחות עם הילדים. אבל ממש נמאס לי לחיות כך. אז מאיפה עוד אני יכולה לשאוב כוחות ?