סוחר בזמן הווה
New member
כן לא שחור לבן: שוק ההון מחכה לג'נט ילן
מחר ייפול הפור: הפדרל ריזרב יודיע האם הוא מעלה את הריבית - לאחר כמעט 7 שנים ברמה אפסית - או שמא הוא דוחה את ההחלטה. האם התנאים בשלו להעלאת ריבית? מה הרווחנו ומה הפסדנו מהריבית הנמוכה? מיהו הגוף שיקבל את ההחלטה המכרעת ומה חושבים חבריו שצריך לעשות? כל מה שצריך לדעת לקראת החלטת הריבית הדרמטית;
מחר תצא מוושינגטון הבשורה. הנהגת הפדרל ריזרב תתכנס היום, וביום חמישי תצא ההחלטה - לכאן או לכאן. הצד האחד יריע, הצד השני יזעם.
ההנהגה הפיננסית ברחבי העולם מחכה, בלי לדעת מה מחכה לה. ויחד איתה מחכים כולם - משקיעים, אנליסטים, כלכלנים, עיתונאי, פרשנים - בעצם, כל מי שמעורב באופן כזה או אחר בשוק העולמי ממתין לדעת: האם הפד יעלה את הריבית, או לא?
למה זה כל כך חשוב? מבחינה כלכלית "נקייה", שינוי קל בריבית מרמה אפסית לרמה של 0.2% (נניח) הרי לא ישנה את הכלכלה האמריקאית לכאן או לכאן. רק שאין דבר כזה, כלכלה נקייה.
כשהבנק המרכזי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם מחליט להעלות ריבית, בפעם הראשונה לאחר כמעט 7 שנים של ריבית אפסית שנועדה לתרום למסע התאוששות ארוך ואיטי מקטסטרופה פיננסית, מדובר בהחלטת דרמטית, בעלת משמעויות רחבות היקף, וחוצות גבולות.
, העלאת ריבית תשדר מסר ברור ליד הנעלמה שמניע את השוק העולמי: אפשר להסיר את הקיבוע, להוריד את התחבושות, ולחדול מהכדורים נגד כאבים. יוצאים מבית חולים.
למקרה שזה לא ברור: החלטה להותיר את הריבית גם הפעם ללא שינוי תהיה גם היא דרמטית. דמיינו לעצמכם, חולה שמחכה 7 שנים לצאת מבית חולים, עושים לו בילד אפ של כמעט שנה, וכשמגיע הרגע אומרים לו שבינתיים לא. תדמיינו איך הוא ירגיש, ואחר כך איך הוא יגיב. כזו דרמה.
הטוב, הרע והמכוער בריבית אפסית
נפתח בטוב. נמנה כאן רק כמה מהיתרונות הבולטים של הריבית האפסית, ומבלי להיכנס לעומקם של דברים - וכך נעשה בהמשך גם לצד השלילי.
אלה היתרונות הבולטים: ריבית אפסית מעודדת צריכה על פני חיסכון. גידול בצריכה מחזק את התעשייה ואת הקמעונאיות, מחזק את הפעילות הכלכלית, ומגדיל את הצמיחה.
במקביל, יבית אפסית מעודד הפניית כספים של משקיעים מפיקדונות והשקעות ללא תשואה לשוק המניות שבסיכון גבוה יותר, ודוחף את השוק כלפי מעלה.
היתרון הגדול האמיתי בריבית אפסית מבחינת החברות טמון ביכולת שלהן לגייס כסף בזול, ולצמצם בכך משמעותית את הוצאות המימון שלהן. התרומה לחברות תורמת להתרחבות כלכלית, ובהמשך מגדילה את יכולתן לשכור עובדים חדשים ולהגדיל את שכרם.
ריבית נמוכה מעודדת במקביל את שוק הדיור, שהיה על סף חורבן בתקופת המשבר הפיננסי: ריבית נמוכה מעודדת השקעות בנדל"ן, ובמקביל מקלה על לקיחת משכנתאות לטובת רכישת בתים לצורך מגורים.
אם כך, מה הם החסרונות?
ריבית נמוכה, ודאי שריבית אפסית, נתפסת כמצב חריג שאינו ראוי לכלכלה מתוקנת. הטענה העקרונית החשובה ביותר נגד ריבית אפסית היא שהתרומה שלה לכלכלה היא מלאכותית בלבד - שלא רק שאינה מהווה פיתרון ריאלי אמיתי לבעיה, אלא מחביאה אותה באופן זמני בלבד.
אם נחזור לדוגמה של החולה בבית החולים, ריבית אפסית תתואר כטיפול שמסתיר את הסימפטומים בלבד, מבלי לטפל בהם באמת. דמיינו לכם שוב את החולה שלנו, יוצא מאושר מבית החולים, ומתמוטט על המדרכה שממול. זה מה שקורה כששמים פלסטר לדלקת בכבד.
באופן ספציפי יותר, ריבית נמוכה פוגעת בחוסכים לטווח ארוך, ובעיקר בבעלי חסכונות. תמונת המראה של היתרון בהפניית כספים לצריכה מראה את הצד הבעייתי של ריבית אפסית: פגיעה באנשים האחראים שמעדיפים לחסוך לטווח ארוך, לטובת חסרי האחריות שמעדיפים לצרוך כאן ועכשיו. הפגיעה העיקרית היא באנשים המבוגרים המחזיקים בחיסכון פנסיה לטווח ארוך, שלא משיא להם כל תשואה בשנים האחרונות לקראת הפרישה.
ועוד תמונת מראה: הריבית הנמוכה מעודדת לקיחת הלוואות זולות לטובת אותה צריכה מוגזמת ובלתי אחראית, כשהביטוי החריף ביותר מגיע בשוק הנדל"ן. עידוד שוק הנדל"ן בתקופת המשבר הוא דבר חשוב, אך השאלה היא מה המחיר: מתי בדיוק שוק הנדל"ן הופך ממשגשג לבועתי? לדעת רבים, בישראל עברנו מזמן את נקודת האל חזור הזו. אך גם אם בארה"ב אנחנו רחוקים מבועה - החשש עדיין עומד: כיצד משקיעים שלקחו משכנתא בריבית נמוכה יעמדו בתשלומים כשהריבית תתחיל לטפס למעלה?
אם לסכם נקודה זו, ריבית נמוכה לוקחת בעצם מהחוסכים ונותנת את הכסף לצרכנים ולווים, כשבדרך לא נרשם שום רווח ארוך טווח לאף אחד מהצדדים: על כל דולר שיורד מעלות ההלוואה של הצד המרוויח, יורד דולר מהחיסכון של הצד המפסיד.
ועוד מהרע - יש שיתייחסו לעניין זה כצד הקפיטליסטי המכוער של הריבית הנמוכה: הענקים הפיננסיים של ארה"ב מנצלים בשנים האחרונות את הריבית הנמוכה לעשות כסף קל, באמצעות לקיחת הלוואות בריבית אפסית מן הצד האחד, ושימוש בכסף להשקעות בריבית של 3-4% או באגרות חוב ארוכות טווח שמשיאות רווח בתשואה דומה.
מייד נחזור לעניין זה. לפני כן נציין פרקטיקה שהפכה לרווחת מאוד בחברות הציבוריות האמריקאיות בשנים האחרונות - רכישה עצמית של מניות בהיקף עצום. רכישות אלה, שנתמכו על ידי לקיחת הלוואות בריבית נמוכה מאד, נועדו להקטין את סכום המניות שבשוק, ובכך להגדיל את ערכה של כל מניה בודדת.
מה שמשותף לפרקטיקה של הבנקים ולזו של החברות הציבוריות הוא השקעה בהשאת רווחים/ערך במקום בהתפתחות הבנק או החברה עצמה. כך למשל, במקום שהבנק יפתח סניפים חדשים או ישקיע במערכות מחשוב חדישות, ובמקום שהחברה תשקיע בציוד חדש, הריבית הנמוכה מעודדת תמיכה פיננסית בחברה/בנק ולא בפיתוח והתקדמות.
יש עוד בעיות,מכל מיני כיוונים. אבל הנקודה הובהרה.
להמשך קריאה:
[URL]http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3669078,00.html[/URL]
מחר ייפול הפור: הפדרל ריזרב יודיע האם הוא מעלה את הריבית - לאחר כמעט 7 שנים ברמה אפסית - או שמא הוא דוחה את ההחלטה. האם התנאים בשלו להעלאת ריבית? מה הרווחנו ומה הפסדנו מהריבית הנמוכה? מיהו הגוף שיקבל את ההחלטה המכרעת ומה חושבים חבריו שצריך לעשות? כל מה שצריך לדעת לקראת החלטת הריבית הדרמטית;
מחר תצא מוושינגטון הבשורה. הנהגת הפדרל ריזרב תתכנס היום, וביום חמישי תצא ההחלטה - לכאן או לכאן. הצד האחד יריע, הצד השני יזעם.
ההנהגה הפיננסית ברחבי העולם מחכה, בלי לדעת מה מחכה לה. ויחד איתה מחכים כולם - משקיעים, אנליסטים, כלכלנים, עיתונאי, פרשנים - בעצם, כל מי שמעורב באופן כזה או אחר בשוק העולמי ממתין לדעת: האם הפד יעלה את הריבית, או לא?
למה זה כל כך חשוב? מבחינה כלכלית "נקייה", שינוי קל בריבית מרמה אפסית לרמה של 0.2% (נניח) הרי לא ישנה את הכלכלה האמריקאית לכאן או לכאן. רק שאין דבר כזה, כלכלה נקייה.
כשהבנק המרכזי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם מחליט להעלות ריבית, בפעם הראשונה לאחר כמעט 7 שנים של ריבית אפסית שנועדה לתרום למסע התאוששות ארוך ואיטי מקטסטרופה פיננסית, מדובר בהחלטת דרמטית, בעלת משמעויות רחבות היקף, וחוצות גבולות.
, העלאת ריבית תשדר מסר ברור ליד הנעלמה שמניע את השוק העולמי: אפשר להסיר את הקיבוע, להוריד את התחבושות, ולחדול מהכדורים נגד כאבים. יוצאים מבית חולים.
למקרה שזה לא ברור: החלטה להותיר את הריבית גם הפעם ללא שינוי תהיה גם היא דרמטית. דמיינו לעצמכם, חולה שמחכה 7 שנים לצאת מבית חולים, עושים לו בילד אפ של כמעט שנה, וכשמגיע הרגע אומרים לו שבינתיים לא. תדמיינו איך הוא ירגיש, ואחר כך איך הוא יגיב. כזו דרמה.
הטוב, הרע והמכוער בריבית אפסית
נפתח בטוב. נמנה כאן רק כמה מהיתרונות הבולטים של הריבית האפסית, ומבלי להיכנס לעומקם של דברים - וכך נעשה בהמשך גם לצד השלילי.
אלה היתרונות הבולטים: ריבית אפסית מעודדת צריכה על פני חיסכון. גידול בצריכה מחזק את התעשייה ואת הקמעונאיות, מחזק את הפעילות הכלכלית, ומגדיל את הצמיחה.
במקביל, יבית אפסית מעודד הפניית כספים של משקיעים מפיקדונות והשקעות ללא תשואה לשוק המניות שבסיכון גבוה יותר, ודוחף את השוק כלפי מעלה.
היתרון הגדול האמיתי בריבית אפסית מבחינת החברות טמון ביכולת שלהן לגייס כסף בזול, ולצמצם בכך משמעותית את הוצאות המימון שלהן. התרומה לחברות תורמת להתרחבות כלכלית, ובהמשך מגדילה את יכולתן לשכור עובדים חדשים ולהגדיל את שכרם.
ריבית נמוכה מעודדת במקביל את שוק הדיור, שהיה על סף חורבן בתקופת המשבר הפיננסי: ריבית נמוכה מעודדת השקעות בנדל"ן, ובמקביל מקלה על לקיחת משכנתאות לטובת רכישת בתים לצורך מגורים.
אם כך, מה הם החסרונות?
ריבית נמוכה, ודאי שריבית אפסית, נתפסת כמצב חריג שאינו ראוי לכלכלה מתוקנת. הטענה העקרונית החשובה ביותר נגד ריבית אפסית היא שהתרומה שלה לכלכלה היא מלאכותית בלבד - שלא רק שאינה מהווה פיתרון ריאלי אמיתי לבעיה, אלא מחביאה אותה באופן זמני בלבד.
אם נחזור לדוגמה של החולה בבית החולים, ריבית אפסית תתואר כטיפול שמסתיר את הסימפטומים בלבד, מבלי לטפל בהם באמת. דמיינו לכם שוב את החולה שלנו, יוצא מאושר מבית החולים, ומתמוטט על המדרכה שממול. זה מה שקורה כששמים פלסטר לדלקת בכבד.
באופן ספציפי יותר, ריבית נמוכה פוגעת בחוסכים לטווח ארוך, ובעיקר בבעלי חסכונות. תמונת המראה של היתרון בהפניית כספים לצריכה מראה את הצד הבעייתי של ריבית אפסית: פגיעה באנשים האחראים שמעדיפים לחסוך לטווח ארוך, לטובת חסרי האחריות שמעדיפים לצרוך כאן ועכשיו. הפגיעה העיקרית היא באנשים המבוגרים המחזיקים בחיסכון פנסיה לטווח ארוך, שלא משיא להם כל תשואה בשנים האחרונות לקראת הפרישה.
ועוד תמונת מראה: הריבית הנמוכה מעודדת לקיחת הלוואות זולות לטובת אותה צריכה מוגזמת ובלתי אחראית, כשהביטוי החריף ביותר מגיע בשוק הנדל"ן. עידוד שוק הנדל"ן בתקופת המשבר הוא דבר חשוב, אך השאלה היא מה המחיר: מתי בדיוק שוק הנדל"ן הופך ממשגשג לבועתי? לדעת רבים, בישראל עברנו מזמן את נקודת האל חזור הזו. אך גם אם בארה"ב אנחנו רחוקים מבועה - החשש עדיין עומד: כיצד משקיעים שלקחו משכנתא בריבית נמוכה יעמדו בתשלומים כשהריבית תתחיל לטפס למעלה?
אם לסכם נקודה זו, ריבית נמוכה לוקחת בעצם מהחוסכים ונותנת את הכסף לצרכנים ולווים, כשבדרך לא נרשם שום רווח ארוך טווח לאף אחד מהצדדים: על כל דולר שיורד מעלות ההלוואה של הצד המרוויח, יורד דולר מהחיסכון של הצד המפסיד.
ועוד מהרע - יש שיתייחסו לעניין זה כצד הקפיטליסטי המכוער של הריבית הנמוכה: הענקים הפיננסיים של ארה"ב מנצלים בשנים האחרונות את הריבית הנמוכה לעשות כסף קל, באמצעות לקיחת הלוואות בריבית אפסית מן הצד האחד, ושימוש בכסף להשקעות בריבית של 3-4% או באגרות חוב ארוכות טווח שמשיאות רווח בתשואה דומה.
מייד נחזור לעניין זה. לפני כן נציין פרקטיקה שהפכה לרווחת מאוד בחברות הציבוריות האמריקאיות בשנים האחרונות - רכישה עצמית של מניות בהיקף עצום. רכישות אלה, שנתמכו על ידי לקיחת הלוואות בריבית נמוכה מאד, נועדו להקטין את סכום המניות שבשוק, ובכך להגדיל את ערכה של כל מניה בודדת.
מה שמשותף לפרקטיקה של הבנקים ולזו של החברות הציבוריות הוא השקעה בהשאת רווחים/ערך במקום בהתפתחות הבנק או החברה עצמה. כך למשל, במקום שהבנק יפתח סניפים חדשים או ישקיע במערכות מחשוב חדישות, ובמקום שהחברה תשקיע בציוד חדש, הריבית הנמוכה מעודדת תמיכה פיננסית בחברה/בנק ולא בפיתוח והתקדמות.
יש עוד בעיות,מכל מיני כיוונים. אבל הנקודה הובהרה.
להמשך קריאה:
[URL]http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3669078,00.html[/URL]