כן לגלות לא לגלות

ר-חלי

New member
כן לגלות לא לגלות

אכן נושא חשוב של גישה אני אישית לא ממש מסתירה מהסביבה שלי את מחלתי בעבודה כולם יודעים וגם בחברה הקרובה אלי מוסדות החינוך של הילדות שלי, שכנים, חברים אבל לא נראה לי להתחיל לספר לכל אחד שנכנס אלי לעבודה או לבית את הצרות שלי מכל סוג שהו בתחילת פורום חשוב זה הלך הרוח היה מעט מוזר הקשרים לסרטן לא ממש נחשפו נכון גם בן משפחה חולה זה קשה ולפעמים אפילו יותר ( נסיון אישי האמינו לי ) הכאב לראות את אמא או אבא נגמרים לנו מול העניים, ללא יכולת לשנות הרבה היא כואב ואני חווה זאת כבר נספר שנים (לא אני לא אספר כאן את סיפורם כי הוא שלהם ולא קיבלתי את רשותם לפרסם וליחפנית היקרה - אני מעדיפה אם לא אכפת לך זה מזכיר את חוף הים השם הזה אכן נושא חשוב ואשמח לקרוא את דעתך ושאלה קטנה מה פירוש ה חחחחחחחחחחחחחחח אפשר גם ללללללללללללל ???????????????. (סת אאאאאאאא........םםםםםם) רחלי
 

יחפנית

New member
רחלי ....חחחחחחחח

ובכן .... חחחחחחחחח זה כשאני פשוט מתגלגלת מצחוק משוחרר כל עכבות ..... ככה הוא הצחוק שלי . ואותו אני יכולה לבטא בכיף רק לכשאני משעינה את אצבעי ונותנת לה לנחות על ח ....... ואולי זה בגלל שטרם למדתי את אמנות הסמיילי ואיך מעבירים אותם לדף . ולגבי ה- ללללללללל וה - ננננננננננ וכל אות אחרת ..... אם זה עושה שמח אז אני בעד כי כבר ממזמן יודעים שצחוק בריא רק מעלה את מערכות החיסון .... וזה לא רק עושה נעים זה גם תרופה חובה לכאלו שבסתובבים ליד לובסטרים . ועל כך נאמר ..... נו נראה אם תנחשי ...... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ועל מה שגירית אותי לדבר זה בהודעה הנוספת ...... חחחחחחחח
 

יחפנית

New member
ובהתבוננות נוספת ....

באמת ניסחפתי עם ה-ח .......... כל הודעה היא בהישענות מאסיבית עליה כנראה שאני חשה בצט .... או מהסוטול . נו אצלי מי יודע . ח´ .... בכל מקרה תודה על שימת הלב .
 

יחפנית

New member
לגלות או לספר ...או אולי לא ? !?!

אין דן דינו סוף על הקטינו סוף על הקטיקטו בליל בלי בום . ראשית בואי נבהיר דבר שיהיה ברור בעיקר לי בטרם אני פוצחת בכתיבה -אין- אמת אבסולוטית לכולם . יש רק אמת מאד סובייקטיבית . וככה צריך להיות . כך שמה שנכון אצל האחד אינו בהכרח נכון אצל האחר . ועתה משהתעקבנו על העובדה . עתה אוכל להתייחס לנושא . אם הנושא הוא לגלות או לא . לא הכי מדבר אלי . לי אין בעיה .... כי אני בדרך כלל הפוכה מטיבעי . בהקשר לסרטן . אני מאד גאה בסרטן שלי ומאד מתגאה בו גם . כי בעיני זו המתנה הכי נפלאה שיכולתי ליצר למען ההתפתחות הנפשית שלי . לא רק שאיני מבינה בבאמת את הדברים הנוראיים של סרטן . אני אישית מאד חוגגת על הסרטן בעיניי הסרטן זה יהלום גלום העטוף בתוך עטיפה שנראית מפחידה . אך משהסכמת להתבונן בה ולפותחה את תגלי בה למעשה את מתנת המעוף של חייך . אני יודעת שרבים יגלו קושי לקרוא את הכתוב . אך רחלי את ביקשת את דעתי . וזו האמת שלי . ועל יחסי עם סרטן . מבחינת העבר ..... בארבעה חודשים שאני התמודדתי עם התאים הסרטניים שבגופי . לא התעמקתי על לגלות או לספר . לשניה לא ניסיתי להסתיר ... ולמעשה כל מי שבא לקירבי או לקירבתי הקרובה באותה תקופה היה מיד מוזמן להשתתף בחגיגה . לי אישית לא היה זמן . כי כשהם גילו את הסרטן . אז הם הודיעו לי שאני יכולה ליפול ולמות כל רגע . המוות היה במרחק הושטת יד . אז הושטתי לו את היד והסכמתי .... רק לשניה רציתי להנות מהצעדים הנותרים . באותו רגע ... לא עיניין אותי דבר מלבד הנאה שימחה וקיום בהווית הרגע שגם מבחינת עיברית מגלמת בתוכה את המילה הווה הוויה חוויה יהווה . הכל טמון ברגע . וזה מה שהסרטן בא ללמד . או זה מה שהיה לי בשיעור עם הסרטן . כך שכל הדברים , תצורות המחשבה , המעשים והסיבות נבעו מהרגע . ולא מתצורות מחשבה של מה האחרים חושבים ואיך הם יראו זאת . אלא פשוט . שמתי לפני עצמי את העובדות . הנה המוות עוד מספר צעדים . הנה הצעדים הנותרים שלי לפני . עכשו איך בא לך לבלות אותם ? אז נזכרתי שכל חיי חייתי כנחש טבעות מפותל בין מותר ואסור מקובל ומותר נעה וזעה בין פגיעה בזה ופגיעה בהוא . אבל איני נחש . ותוצאת ההזנחה הריגשית שלי נבע מכך ששמתי את כולם כל הזמן לפני . והסרטן הגיע להזכיר לי שעל כך יש תשלום . אז ... אם כבר הלכתי למות . אז חשבתי אם כך . מרגע זה אני עושה הפוך . עכשו זה הזמן נטו שלי . עליו אני לקחתי מאה אחוז אחריות . רחלי באמת שלא תיכננתי לחיות . רק לנצל את הצעדים האחרונים להפוך אותם למה שבאמת זו הנאה רציפה של חיים . את יודעת למה תוך ארבעה וחצי חודשים הייתי נקייה מתאים סרטניים ? כי כשנותנים מסר חזק לתת המודע ולגוף של חיים . אז זה מייצר אהבה . וסרטנים לא יכולים לחיות במקום בו יש אהבה שימחה וחיים . הם מעדיפים כאב . אבדן . קושי . סבל . זו האינפורמציה שקיבלתי על כל פנים מהתאים שפעם היו שלי . שהפכו לחביריי הטובים כי רק בזכותם גיליתי את כל מי שאני אם הייתי היום עוד נחש הטבעות כפי שהייתי טרם הסרטן , אז באמת לא היה שווה לחיות . אבל חיים עם עוצמה פנימית וידיעה שכבר מותר לחיות כמו שתמיד רצינו . עכשו לא אחר כך לא מחר . כי בחיים אין ביטוח . אבל בהחלט יש את הרגע הזה . וברגע הזה אני חיה בהתאם לתחושה שלי . ואם בתחושה באה לי דוגמא מהמורה הכי דגול שלי הסרטן . אז אני מציינת זו בטיבעיות כאילו שסיפרתי שלמדתי פעם באוניברסיטה . כי בעיניי זה בדיוק אותו דבר . כך שכפי שהבנת אני לווא דווקא ניתקלתי בשאלה אם לגלות או לא , כי לא היה לי זמן היה לי סרטן ואני הייתי באמצע ריפוי . זה היה בעדיפות הראשונה . ומעבר לכך לא עיניין אותי כלום . אבל ..... כשכולם ידעו .... זה היה גם בגלל שהם היו צריכים לדעת את החוקים . היו לי חוקים נוקשים למי שנכנס לסביבתי הקרובה בזמן הסרטן . חוק א´ - מי שעצוב ..... שילך הביתה ויחזור כשהוא שמח חוק ב´ - סביבי 24 שעות עד הריפוי היה חוק החגיגה והמסיבה . כי זה עבודה להשאיר מערכת חיסון פעילה בתיגבור . טיפולים הפכו למהנים בכוח המוח כך שהייתי הרבה במצב של גלי אלפא או גלים הנחשבים מדטיביים ועל כן היה חשוב לשמור על שימחה ולא על מסרים דיכאוניים . מדי ערב ישבו אצלי חבורה עם גיטארות וכלי ציור וחימר ועוד חומרים וכולם נהנים שרים מתבדחים יוצרים . שם גיליתי את הסימבולים של תת המודע . לקחת אחריות על סרטן דורש עבודה . אבל מי אמר שעבודה היא קשה ? בסרטן צריך לעשות הכל מאד מהנה . הסרטן נורא שונא את זה לכל מי שדאג לספר לי דבר שפוף רוח . הייתי מסבירה יפה שאמרו לי שאני הולכת למות אז אין לי זמן לשמוע דברים כאלה . אבל אם אחיה מעבר למצופה ואבריא , אז אגיע להקשיב לו . ההומור השחור שלי היה מבדר בעיקר את עצמי .... ( משהו על משקל ה- חחחחח ) אבל אני הייתי זו בעלת מערכת החיסון שדרשה עידוד אז , אז ז לא עיניין אותי אז בעיני אם לא בא לך לגלות זה בסדר . רק בידקי אם העובדה מוציאה לך אנרגיה . אם כן אז חפשי פיתרון חוסך אנרגיה כי כשהסרטנונים בסביבה אז את צריכה לחבור למערכת החיסון שלך ולספק לה אנרגיה ולא לסרטנים שנורא נוח להם ועושה להם חיים קלים אם את נטולה . אז זו צורת מחשבתי . ועל קצה המזלג בנגיעה בעוד תחומי סרטן למיניהם . ועתה שאלה ..... בא לך לדבר יותר על ההתמודדות העכשוית שלך ? ועל הסרטן ? בכיף כאן אציע לך מהטריקים שפיתחתי בדרך למיגור סרטנונים חמודים . חיבוק אדיר גילה .
 

ר-חלי

New member
יחפנית יקרה

לא הבנתי את הקטע על לגלות אולי השתמשתי במילה לא נכונה רק שלא מתאים לי להתנפל על זרים אם מחלת הסרטן שלי (אני מתייחסת אליה כאילו משהו שהיה בעבר למרות שזה יהיה רק בעוד כ - 5 שנים של טיפול מונע (כך לגבי סרטן השד) - למרות שבתקופת הטיפולים כן התנפלים על זרים לגבי ההתמודדות העכשווית שלי לא ממש מרגישה בהתמודדות יזרתי לשיגרה פחות או יותר ואני די במירוץ נוראי של עבודה בית ילדים ובזה נגמר הזמן ומתוך בחירה של כייף ולא בריחה ולכל הצופים הדוממים אנא הקלידו את קולכם אני מרגישה כמו בפורום פרטי ואם זה נמשך כך יחפנית - גילה אולי נעבור לשוחח בשירות המספרים של תפוז אודיליהה בוקר טוב איפה את
 
למעלה