כנגד כל הסיכויים

  • פותח הנושא bp20
  • פורסם בתאריך

bp20

New member
כנגד כל הסיכויים

ככה אני מעדיף להישאר בעילום שם, ולספר לכם את מה שקרה לי ועברתי בחיים והגעתי לתעודה בגרות מלאה. אני בן 20 נולדתי פג קילו 600 הכל היה תקין ללא בעיות רק לעלות במשקל ולהשתחרר הבייתה אלה שבבית חולים רופא הדביק אותי בדלקת כרום המוח , ואחות לא זהירה ההייתה מבוגרת מידי לעסוק במקצוע והפילה אותי מהאינקובטור, כתוצאה מכך כל ההתבפתחות שלי התחילה מאוחר אימי שתהיה בריאה השקיעה בי רבות הקריבה את חייה למעני . אימי במקצועה היא מעצבת אופנה, היה לה מפעל ועסק מצליח ומכרה הכל כדי להשקיע בי עם רופאים פרטיים התמודדה הכל לבד ללא עזרה מאף אחד הכל באופן פרטי רופאים פרטיים ומורים פרטיים נלחמה כדי שלא ישימו אותי בבית ספר מיוחד, לאורך שנותי בבית ספר היסודי ועד התיכון אני זה הפרויקט חיים שלה . לא יכולתי ללככת ולדבר ברור עד גיל 6, ההיתי בגן טיפולי שפתי שם לימדו ועבדו איתי על הדיבור ועזרה עצומה של אימי ואח"כ ההיתי בהכנה לכיתה א' ואז בבית ספר רגיל עם הרבה השקעה של מורים פרטיים היום סיימתי י"ב עם תעודת בגרות מלאה ו 2 תעודות הצטינות מהביצפר ואני סובל מלקות למידה הפרעות קשב וריכוז, קושי שפה זרה( כגון אנגלית) ובעיות במתמטיקה את הבגרויות עברתי עם מורה פרטית להוראה מתקנת וגם התאמות בבגרויות. מבחינה חברתית לא היה לי קל בתיכון ההיתי בכיתה כביכול ללקוי למידה אבל בהיו הרוב מופרעים וידעו לפגוע לנצל, אחד היה מחכה אותי איך שאני מדבר רק עלי לציין שאני מדבר לעיין וברור. סחטו ממני כסף, אחד איים עלי במחשב שיבוא אלי עם סכינים הבייתה אחד היה אומר לי : "לך תתאבד, אם ההיתה בשואה היו משמידים אותך גם יהודי וגם מפגר "והפיצו עלי שמועות כמו לטענתם אני מפגר כי הייתה לי תאונת דרכים ולא הגיע לי חמצן למוח . אני שמרתי הכל בבטן 3 שנים את שנותי בתיכון רק לקראת סוף י"ב סיפרתי הכל מה שעשו לי לאימי היא כמובן פנתה ליועצת אבל לא היה מה ניתן לעשות כי זה היה לקראת סוף שנה ולא היה מה ניתן לעשות. לפי דעתי הם בעצמם מפגרים ולא שווים כלום ראו אותי כבן אדם שקט לא מופרע ואלים הרשו לעצמם לפגוע., רק מעטים מהכיתה הוציאו בגרות מלאה אפשר לספור את זה על האצבעות ואני מבניהם שהוציאו בגרות מלאה וסיימתי בכמו שצריך. אני מוחק את הכל מה שעברתי בתיכון הם לא שוים את זה אלוהים משלם לכל אחד מה שפגעו בי אני סיימתי כמו שצריך עם בגרות מלאה ו 2 תעודות הצטינות, כעת אני בתוכנית שיקום ואח"כ אני מתכוון להמשיך ולקחת כמה קורסים מקצועים לפני התואר וללמוד מנהל עסקים הדבר ממנו אני מפחד ביותר הוא הבחינה הפסיכומטרית אני מרגיש שאני לא יהיה מסוגל להתמודד איתה אני יזרוק סתם כסףך לקורס ויוצא 500 ביררתי ואני יכול להתקבל לאוניברסיטת חיפה שחלומי הוא ללמוד בה על ידי העדפה מתקנת ראויים לקידום שבהם תנאי הקבלה יורדים מבאופן משמעותי. זהו רציתי לשתף אתכם בסיפורי האישי. ולהגיד אם אתם מאמינים במשהו תלחמו על זה ובסוף תשיגו אותו.
 

stkachov

New member
וואו

כל הכבוד לך. צריך הרבה אומץ, כוח ונחישות לעמוד באתגרים שהוצבו בפנייך, ועשית זאת על הצד הטוב ביותר. אני משוכנע שעם הנחישות הזאת תוכל לצלוח גם את הבחינה הפסיכומטרית. שיהיה המון בהצלחה
 

IdanXP

New member
תגובה

אני לא יודע ממש מה לכתוב לך מלבד זה שאני מאחל לך הרבה בהצלחה ושמח לשמוע שלא ויתרת והתמודדת. מעבר לזה, לגבי התיכון, אני לא בא להשוות את מצבך לאחרים, אבל להרבה אנשים תקופת התיכון בפרט וגיל ההתבגרות בכלל הן לא תקופות קלות מכל מיני בחינות. אבל בסופו של דבר, אחרי שמסיימים את התיכון, הכל נראה אחרת, ותקופת התיכון נראית סה"כ כזכרון רחוק ושום דבר מעבר לכך. כמו שאומרים, החיים ממשיכים. בהצלחה ! :)
 

אני ענת

New member
כל הכבוד לך נלחמת והצלחת!!!

קראתי את סיפורך והתרגשתי מהאומץ הנחישות והכוח שלך. מכירה (על בשרי) את הקושי להתמודד עם לקויות למידה בבית הספר אני לא סיימתי תיכון. ורק בגיל 44 העזתי לנסות להתמודד עם לימודים אקדמיים וסיימתי תואר ראשון בציון 91.86 לא רע - נכון? אני מצטרפת למעודדים אותך - תמשיך ואל תוותר תפנ הלמרכז ללקויי למידה באוניברסיטת חיפה ותבקש עזרה. בהצלחה!
 
למעלה