כנות, פתיחות, נכונות

[צופית היחידה1]

כנות, פתיחות, נכונות

בעלי כל הזמן "דוקר" אותי בעניין עבודה. הוא כועס עלי שאני לא עובדת וכל הזמן זורק קטנות בעניין. אני חושבת שהוא צודק ועקרונית אני רוצה לעבוד, אבל בינתיים לא מצליחה. יש לי חסימה רצינית בעניין והמון פחדים. בקיצור אתמול החלטתי פשוט לשתף אותו במה שקורה לי בכנות. בלי הבטחות שאני לא יכולה לקיים. פשוט להגיד מה קורה לי, בדיוק כמו שכתבתי כאן. כל פעם מחדש אני צריכה להזכיר לעצמי שהוא חבר ולא אוייב. וכנות בין חברים חשובה! זה היה מאוד מקל ומרגיע .

 

[ברבורה לבנה]

השאלה צופית,

איך את מרגישה עם ה"דקירות וההצקות"... האם את יכולה להבין, מהיכן, מאיזו נקודת מבט הן מגיעות? האם לאחר השיחה (שלעניות דעתי הייתה צריכה להתקיים מ ז מ ן ...) קיבלת משוב חיובי, הבנה, הסכמה? שהרי בלי תמיכה והבנה, סובלנות וסבלנות מהקרובים לנו, מאלה שאנו ניזונים לעתים מהכוחות שלהם...קשה, מאוד קשה - להמשיך הלאה... האם מותר לנו, האם אנו יכולים להרשות לעצמנו "הנחות" בגלל מי שאנחנו או בגלל מי שהם ה"חברים שלנו" בהנחה כי הם יבינו, יקבלו על עצמם את עול הקבלה, ואנחנו מאידך - נתקבע על "המצב שלנו" בידיעה כי יש מי שישא בעול השייך גם לנו? האם הבנה, הקלה, קבלה - הינם פתח לבריחה אל מחוזות ללא קשיי התמודדות? שיהיה לכולנו שבוע קל ושבת קסומה.

 

[צופית היחידה1]

שאלות נוקבות....

אבל תודה ששאלת. אני כן מבינה את הצד השני, כן מקבלת תמיכה. אבל השאלה הכי חשובה שלך היא האם לקבע את הקושי שלנו. התשובה שלי היא לא. אני עובדת על זה ורוצה לשנות. כאן באים הצעדים. קודם זיהוי הפגם ואז בדיקה במה הוא משרת אותי, ומסירה עם כוונה לשינוי.