כניעה פשוטה למושא הערצתי

כניעה פשוטה למושא הערצתי

פשוט הדבר-אך לא ממש.לא אני הוא שהגיתיו.לא אני הוא שרציתיו. אך הוא היה בדמי.בגופי. בנשמתי.מיום היותי בן7.רצון שונה וגם משונה.רצון כניעה למין השונה.המין הנשי הוא יקרא. ויחד איתו, אך בניגוד לו,בא החלום השני. החלום אשר לא שונה כ"כ.חלום להיות עם אותו החצי, משל הוא אתה ונשמתך,להיות שווה לה. וכל החלומות לא התקיימו.הכל שונה כ"כ.כמו לא ניתן להגשמה. ואולי זה קשור לאותו שוני, ואולי זה קשור לאותה הגדילה.ואולי זה קשור לאותו הגן..וכשזה לא ממומש..בא הרצון לא להיות..כאילו אומר--וכי למה תהיה כאן! וכי למה הרצון הלא ממומש ימשיך להתקיים! הלא טוב יותר אם תכחיד את עצמך ואותו? ואנוכי אמרתי כן.ואותו כן בא באותם רגעים---שבהם הנך רואה אמת מול עיניך ללא יצר החיות השקרי....ואולי זה משונה בעינייך... אבל זה כל השוני. אותו שוני שאפשר לשיר איתו ויש אשר יראו בו סטייה... סוטה אתה יאמרו לי. ומה שאשיב להם: ראו תחילת מאמרי. הלא לא אני הוא שהגיתיו! כמו אשר לא אני הוא שהולדתי את עצמי בי-ם. אבל הוא זורם בי חזק! והוא מממריץ אותי לרצות להכנע לאותו המין הנשי.ואולי אולי...תהיי זו את...ואולי שני ההפכים יגושמו...ואולי אני אשמע את שירתך על סטית המאזוכיזם שלי..ואכנע ליופי שלך...גם ליופי החיצוני...אך ליופי הפנימי..לא אצטרך להכנע...כי הוא יהיה חלק מנפשי..וזהו אותו הניגוד. הניגוד שהוא מטוהר מהדחף המיני..ניגוד שכולו חלום כמו המנוגד לו...ואולי עם הגשם הראשון תוגשמנה גם 2 הרצונות...גשם ראשון וגשם שני...יורה ומלקוש..ואולי ואולי ואולי.......כמו שאותו אדם אמר:"נשים הן מילים,הן מים חיים"!
 
למעלה