כנסו בבקשה

כנסו בבקשה ../images/Emo10.gif

קודם כל נעים מאוד שמי איציק בן 28 מאילת לפני כשנה התחיל אצלי גידול סרטני בדם מאז עברתי סידרת טיפולים והסרטן חלף ועבר לפני כחצי שנה התחלתי להרגיש שוב פעם את אותם הסימנים שהיו לי כמו שאז היו עברתי מיליון ואחת בדיקות עד שכבר הרגשתי כמו מסננת שרק שופכים לתוכה כמויות עצומות של מחטים עם אינפוזיות לשיכוך הכאבים וכל מה שקשור בזה באותה תקופה לא עברתי שוב טיפול כימוטרפי אלא רק כל מיני קוקטילים למינהם לפני כשבוע ומשהו בבדיקת דם האחרונה שביצעתי התגלה שחזרתי למחלה העלובה הזאת שוב וכמו טיפש הלכתי וסיפרתי לאהובים שלי על זה במקום לשמור את זה חזק בבטן עם כל הכבוד במחלה הקודמת בקושי אימי ידעה על קיומה ואת האמת ממש לא רציתי לספר לה גם כי אני מכיר את התגובות שלה ואני יודע שזה ישבור אותה כי היא לא בגיל שאפשר לספר הכל חופשי לפני כשבוע פירסתי הודעה בקומונה שלי וכתבתי שם מכתב פרידה מכולם כי אני יודע שזה הפעם יהיה סופי ועכשיו עם המחלה הזאת אני הולך עד הסוף לצערי אם זה לחיים ואם זה למוות כי גם ככה אין לי מה להפסידאין לי חברה או אישה או ילדים שיחזקו אותי ברגעים הקשים אז ממש אין לי מה להפסיד ואני יודע שאני לא יהיה עומס על אף אחד כי גם את הבחורה האחרונה שאהבתי אפילו אם הייתי במצב בריאותי תקין היא כבר לא הייתה רוצה לחזור בחזרה עם כל זה שרמזתי לה והכל ובאמת אהבתי אותה ואני יקח את האהבה שלי אלייה למטה לאדמה בסוף וביננו חברים מבחוץ אני מראה שאני לא עובר כלום שום משבר אבל בתוך הלב שלי אני מתפלל שזה כבר יגמר כי כבר אין לי חשק לחיות שאני יודע שאני נושא עימי מחלה עלובה כזאת ותאמינו לי אני הייתי רוצה לשקר להורי שזה כלום וזה רק חולשות מפגרות וכל הדברים שמסביב העיקר להרגיע אותם אבל זה קשה בין לבין אני שבוע הבא בבאר שבע בסורוקה נוסע לעשות בדיקת דם חדשה כי אני לא מאמין שאני שלא פחדתי מכלום קיבלתי את הלוקמיה המסריחה הזאת ואולי גם לדחות את האישפוז חודש הבא בעוד כמה ימים ושיקרתי לאקסית שלי במכתב שרשמתי שהורי יודעים כי אין להם מושג בכלל שזה חזר לי פעם שנייה אני תמיד ממציא להם סיפורים העיקר לשחרר אותם ממני ולא להלחיץ אותם בכלל וזה רק בגלל החתונה של אחי הגדול שהם כולם חיכו לזה הרבה זמן וגם אני חיכיתי הרבה לזה בין לבין אני חייב להתייעץ על המחלה הזאת לגבי סיכוי ההחלמה ממנה כי לי אין מושג אני מרגיש כמו בתוך בועה סגורה תודה רבה לכם שהקדשתם מעט זמן יקר בשביל לקרוא את ההודעה איציק
 
ועוד משהו כנסו בבקשה ../images/Emo10.gif

באותו יום שהגיעו לי התוצאות של הבדיקת דם שעברתי ישר עלה לי בראש לביים תאונת דרכים ולסיים את הכל התכנון שלי היה להשכיר רכב רק בשביל זה אני לא רוצה לעשות את הטיפולים אני מפחד באמת מפחד אני מפחד מהכימוטריפיה מפחד מהטיפולים מפחד מכל מה שאני הולך לעבור בתקופה הקרובה אני רק פחות משנה איבדתי עוד חבר מאותה מחלה נשכבתי על הקבר שלו לפני כל המאות שהיו שם ואמרתי לו בשקט שאנחנו ניפגש בסוף וכנראה שזה מה שיקרה בסוף לטיפולים אני מפחד ללכת !!! אני מעדיף למות בתאונת דרכים בכביש הערבה מאשר לעבור את היסורים האלו אני מראה לכולם שהכל בסדר אצלי אבל אני משקר לעצמי אני בתוכי מרגיש גמור בהתחלה שדיברתי עם האקסית שלי בכיתי כמו תינוק ולא שלטתי בבכי שהיה לי היום אני מדבר איתה ומשתדל לחייך כאילו אין לי כלום וזה מחשיד אותה כי היא חושבת שאני משקר לה ובגלל זה אמרתי במכתב הקודם עדיף שהיא לא הייתה יודעת מכלום הייתי צריך להמשיך לדבר איתה כאילו שלא הייתה יודעת מכלום לא היא ולא אף אחד הצטערתי שגיליתי לקרובים אליי באמת הצטערתי על זה !!! אבל לטיפולים אני מפחד ללכת אני באמת מהסס !!!
 
אחי-תהיה חזק! אל תפחד מכלום!!!!!!!!

אחי באמת ריגשת אותי. אני דומע ממה שכתבת. אני הרגשתי כמוך לפני מס' חודשים כשגילו אצלי ת'מחלה והתחלתי טיפולים. אני גם עדין מסתיר מכולם את המחלה כמוך, אני חשבתי על לאבד ת'חיים חלילה (במקרה של סופניות) אבל החלטתי להילחם בכל הכוח! באנו לעולם בשביל להתמודד ולא בשביל להישבר מכל דבר! ותאמין לי הטיפולים לא כאלו קשים אני גם עובר אותם לבד לבד ולא מחפש שותפים לכאב. הם לא בלתי אפשריים. תאמין לי. תיקח תחיים יותר בקלות, המון אנשים עברו ת'טיפולים וניצחו. אתה גבר, תתחזק ותעבור הכל! צור קשר בפרטי אם תרצה. או עם כל אחד מהפורום הנפלא הזה. אנשים יספרו לך איך הם עברו וניצחו! בהתחלה נראיתי ככה
אח"כ נראיתי
וכיום אני
עד לסוף הטוב
יוני
 

מיליתו

New member
שלום

איציק - התחושות שלך מוכרות מאוד. אני מבינה את התחושה של "אני ממילא הולך למות, אז למה גם להטריד אחרים עם זה. יהיה הרבה יותר קל ופשוט לכולם אם אני פשוט לא אהיה כאן". אבל האמת - מה האמת? אתה באמת מתכוון למות עכשיו? לא נראה לי. יש לי הרגשה שאתה בעיקר רוצה לחיות ולהיות בריא. אין לך כוח לכימוטרפיה, אתה לא רוצה להטריד אנשים, ומרגיש חלש ושבור - אבל זה רק שלב, וזה יעבור. בעצמך אמרת שאתה מחכה לחתונה, ולעוד דברים טובים שצפויים להגיע - והם יגיעו. אני חושבת שהוריך יכולים לעמוד בבשורות כאלה, וגם אחיך וחבריך. תתפלא לגלות שהם הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לך. אין טעם להחזיק לבד את העולם על הכתפיים - זה קשה ומייאש, ואתה יכול להתחלק בעומס הזה. אנשים סביבך רוצים לעזור לך - תן להם את העונג הזה להיות שם בשבילך. איך היית מרגיש לו אחיך היה חולה ובוחר לא לספר על כך לאף אחד במשפחה? האם הוא היה נראה בעינייך גיבור? אני לא חושבת. הפחד שלך מהכימוטרפיה מוצדק למדי - הרי זה קשה נורא, וכואב ומייגע - אבל זה יבריא אותך. תוכל לחיות טוב יותר אחר כך, ועם קצת עזרה מהסביבה הקרובה - את תהיה בסדר. תראה שאולי המחלה תביא אותך להיכרות טובה יותר עם עצמך ועם אנשים סביבך - תמצא תובנות אחרות, אולי החיים שלך ישתנו דווקא לטובה? אבל בשביל שחייך ישתנו, אתה צריך קודם כל לחיות אותם. והחיים - זו כבר הבחירה שלך....
 

איילת567

New member
איציק החמוד

לבי נמצאה איתך אני חושבת שאחרי החתונה של אחיך אתא צריך לספר למשפחה בשביל שיהיה לך תמיכה מהם .ואני מקווה שתמשיך להלחם בסרטן הארור ולא תחנה לא מאחלת לך מכל הלב הרבה בריאות ממני בון בון 3
 
../images/Emo24.gifנשמה שלי

אני אוהבת אותך מאוד מאוד, ואתה יודע שתמיד אתה יכול לפנות תמיד בכל דבר... רק בריאות נשמה שלי ואנחנו צריכים אותך פה אז תילחם!!! אוהבת
סיוון
 
סיוון תודה ממי על הכל !!!!../images/Emo23.gif

אבל לצערי אני הולך עד הסוף ובקשר לטיפולים אני לא ממש בעד ללכת לשם אני מפחד יותר מידי בשביל זה אני מתכנן לעשות מה שרשמתי בההודעה הקודמת מאשר לסבול כל התקופה שתבוא אוהב המון וסליחה !!! איציק
 
היי איציק

קודם כל ברוך הבא לפורום, אני מאד שמחה שבאת ושיתפת אותנו במה שעובר עליך. המצב שאתה עומד לפניו הוא לא מצב פשוט. כל החלטה, אם זה לעבור את הטיפולים ואם זה לא לעשות כלום ולחכות לסוף - זו החלטה לא קלה, שצריך בשבילה הרבה כוחות, גם להחליט וגם לעמוד באותה החלטה. חשוב שתדע שיש אפשרות להחלים, ויש אפשרות להיות בריא. ואני לא חושבת שזה שאין לך אישה או ילדים זה אומר שאין מי שיחזק אותך, וזה אומר שאין בשביל מה להלחם. יש לך את עצמך, וממה שכתבת, נראה לי שזה הרבה להחלם עליו ושווה לעשות את כל המאמצים להבריא בשבילו. בשבילך. אני לא אשקר ואגיד לך שכימותרפיה זו קייטנה. זה מאד רחוק מזה. אבל כל מי שכותב כאן, אלו אנשים שעשו את הבחירה וההחלטה כן לחיות ולעשות הכל בשביל אורך חיים ואיכות חיים. מנסיוני, החיים אחרי המחלה והטיפולים יותר טובים מאשר לפני כן. אז כן, יש תופעות לוואי, וכן יש כאלו שמשאירות צלקות לכל החיים, אבל החיים עצמם, היו שווים את ההתמודדות הזו. אני חושבת שאם תחליט שאתה מבריא, תגלה שיש בך הרבה יותר כוחות ממה שחשבת כדי לעבור את התקופה הזו, תגלה שהאנשים סביבך חזקים ומחזקים יותר ממה שנראה לך כרגע, ואולי גם תגלה אהבה שתיתן לך משפחה וילדים שעליהם אתה בעצם מוותר ברגע שאתה אומר שכרגע אתה לא רוצה לחיות. תחשוב על כל מה שאתה עלול לפספס כשאתה אומר שאתה מוותר על החיים. הרי כולנו נמות ביום אחד, אבל אם יש אפשרות לחיות קצת עד אז, להרגיש, להתרגש, לאהוב. למה להכנע מראש בקרב בו אתה בהחלט יכול לנצח?
גלי
 

t w i x i t

New member
כנס לפה...

תשמע, אני ממש מבינה אותך, אני מניחה שכולם פה מבינים אותך וקל להם להזדהות איתך כי כולנו פה בערך באותו מצב ובשביל זה הקימו את הפורום הזה ולא סתם קראו לו לא לבד, אז ברגע שפנית לכאן כבר תדע שיש אנשים שאכפת להם ממך ושאתה לא מטריח אף אחד. מה לעשות, לא אתה בחרת את זה, אבל זה קרה ועכשיו צריך להתמודד עם זה. לי הודיעו שיש לי סרטן לפני 3 שבועות, אז נכון שזה שוק ושזה בא בדיוק ברגע שאתה הכי לא מצפה לו וזה אף פעם לא מתאים אבל משום מה זה נוחת עליך ברגע שהכי הכי לא מתאים... אתה חייב לקרוא את הספר של לאנס ארמסטרונג, שמספר שהוא היה גוסס ובכל זאת ניצח את המחלה. תקרא את הספר בשביל להבין מה עבר עליו - ובמשך כל התקופה הזאת הוא אמר לעצמו ש"הסרטן בחר את הגוף הלא נכון להיות בו" כי הוא הולך להאבק בו עד שהוא יעלם משם - וזה משפט שנשאר אצלי מאוד חזק בראש וכל פעם שאני נשברת אני חושבת על המשפט הזה. דבר שני, אין לך מושג כמה אני פחדתי מהטיפולים. תבין שעד לפני 3 שבועות הייתי בוכה כשהיו לוקחים לי בדיקת דם - עד כדי כך הייתי רגישה. ואז לפני שבוע התחלתי את הטיפול הכימותרפי הראשון שלי - וזה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. דבר ראשון, כל היום באים לבקר אותי, וישנים אצלי, ואני רואה אנשים שלא ראיתי מלא זמן, ופתאום יש לך המון זמן לעצמך ולהתמקד בדברים החשובים ולעשות כל מה שרק בא לך ומלא דברים שרצית ולא היה לך זמן אליהם. אז נכון שיש את הימים שאתה צריך להיות קצת מבודד מאנשים, אבל זה רק כמה ימים, ובשאר הזמן אתה יכול לעשות את כל מה שעשית עד עכשיו רק להיות קצת יותר עירני ולשים לב לדברים מסויימים. אומרים שהגוף מחובר לנפש, ובטח יצא לך לשמוע את זה הרבה. אני למשל החלטתי שאני לא יושבת עכשיו בבית כי אני חולה ומרחמת על עצמי וחושבת "למה דווקא לי" וכשאנשים אומרים לי "מסכנה, למה דווקא לך זה קרה?" אז אני מתעצבנת עליהם כי וואלה למה מגיע שזה יקרה לתינוק שרק נולד או לאיזה מישהו באמצע החיים? זה לא מגיע לאף אחד. אבל מוכרחים להתמודד עם זה, אז כן אני עכשיו בטיפולים אבל אני עדיין רואה כל יום חברים, ויוצאת לסרטים ובתי קפה ומסעדות, ומפתחת תחביבים חדשים שקודם לא היה לי זמן אליהם - וכמה שזה נשמע מטומטם - זה כאילו יש לך מין שיפור כזה באיכות חיים, ואתה לומד להעריך דברים מחדש. ובקשר להורים שלך, אז נכון הם בוודאי מבוגרים שזה אולי קצת יקשה עליהם, מצד שני הם דיי בוגרים כדי להבין שלא הכל ורוד בעולם, ואתה מוכרח להוציא אותם מהבועה הזאת של הכל טוב ויפה - כי בחיים האמיתיים כמו שאתה רואה זה לא ככה. ובחיים האמיתיים יש אנשים חולים. ועכשיו אתה חייב את התמיכה של כולם כדי להאבק בזה. אז תהיה חזק, ותהיה מספיק חזק לספר להם את זה. הם הרבה יותר ישברו אם יקרה לך משהו ואז הם יאשימו את עצמם איך הם לא שמו לב לזה קודם... ואם אתה צריך לדבר או כל דבר אתה מוזמן לפנות אליי
תהיה חזק.
 
היום הייתי בבאר 7 עשיתי את הבדיקות

דם עוד פעם ולבינתיים אני ממתין לתשובות יותר מעודדות וחיוביות איך שחזרתי לאילת אחרי חצי שעה נסעתי למכון מור לקחת את הצילומי CT שעשו לי לפני שבועיים לערך ולשמחתי הכל היה תקין בהם היה כייף לקרוא את התוצאות הבדיקה ומקווה מאוד בשבילי שזה הכל היה טעות אחת גדולה וזה יגמר בקרוב מאוד ואני יתחיל לחזור לעבוד עוד פעם כי התחילו לחזור לי חשבונות וזה בחיים לא קרה לי כי ממתי שאני מכיר את עצמי תמיד הייתי בפלוס גבוה אוהב המון איציק !!!
 
אני לא מבינה משהו

אתה מרגיש לא טוב? מרגיש חולשה או עייפות? נמצא הרבה בבדיקות? במה עבדת לפני שכל העניין התחיל?
 

Baby IN Red

New member
איציק נשמה שלי כנס

אני קוראת את המכתב הזה עם דמעות בלתי פוסקות עם לב כואב שפשוט רוצה להיקרע ופשוט מנסה בשקט לעכל את המציאות עם בכי שיכול למלא מחדש את ים התיכון סרטן זה לא משהו קל, וזה מכה קשה פתאום באמצע החיים אולי זה לא קרה לי, אבל אני חייבת לשתף אותך במה שעברתי במהלך החיים שלי נולדתי בתור ילדה שומעת בגיל 3 חליתי בדלקת קרום המח(מנינגיטיס) וזה מחלה קשה שכבתי על שולחן ניתוחים ללא רווח חיים הסיפורים הכואבים שסיפרו לי איך נלחמו על החיים שלי שרצו לנתק אותי ממכונות ובגלל עקשנות של אמי ושל סבתי לא ניתקו ונלחמו בחיים שלי היתי כולה ילדה בת 3 ועקב המחלה שיכלה להסתיים במוות לקיתי בשמיעה וכתוצאה מכך אני חירשת האמנם זה לא גרוע כמו סרטן, אבל היתי במצבים של רצון למות איציק נשמה שלי- אין דבר העומד בפני הרצון, הנצחון הוא מעל הכל לא משנה עד כמה זה קשה, לא משנה עד כמה זה פשוט, זה כל כך כואב ומכאיב פשוט במיוחד ברגעים האלה אסור לוותר ולהישבר ובמיוחד לא להרים ידים גם סבתא שלי חולה בסרטן השד, והיא עוברת יסורים, אבל פשוט לא נשברת כי אני פשוט לא נותנת לה להרים ידים, כמו שהיא לא וויתרה עלי איציק, לך אגיד אותו דבר, לך בחיים לא אוותר, אהיה איתך לכל אורך המאבק רק תבטיח- אל תרים ידים!!! אהיה לצדך עד הסוף!!! כי אני לא אתן למוות לקחת אדם מדהים כמוך אני זקוקה לך פה, חזק וחייכני, אני יהיה לצדך מתי שתהיה זקוק לי אסור לך ל-ה-ר-י-ם- י-ד-י-ם-!!! איתך במאבק הקשה והכואב, אוהבתתתתתת עד קצה העולם תמיד איתך פה, שלך באהבה הכי ענקית שיש- לילך
 
למעלה