סאב, אני לא מכירה את הסיפור שלך...
אך כואב לי לקרוא את המילים הקשות. מה קרה לאביך? האם הוא נטל את חייו? מצמרר אותי לחשוב. כולנו פה כדי להקשיב לך, וודאי את מודעת גם לאפשרות של הפורומים של סה"ר ושל התאבדויות וכד'. נכון, את תקחי את ההחלטה בידיים, אך אני מקווה שתקחי את ההחלטה הנכונה ותבחרי בחיים. שום דבר בעולם לא משתווה לחיים. מותק כתבה לך לראות את הציפורים והפרחים וכד' ואני יודעת מנסיון, שכשאת במצב שהנך, אינך מסוגלת לראות ממטר, וודאי מעצבן אותך לשמוע את זה (אותי זה הרגיז כשאמרו לי את זה), אך אני מקווה שיגיע היום שבו תוכלי להרפות, להחליט שאת רוצה להמשיך ולחיות, ותוכלי סוף סוף להיפתח גם לדברים שמותק אמרה (והכוונה שלה היתה טובה, אני בטוחה). לסיכום - הנה - לכולנו אכפת - ומצטרפת לשליחת