כנסו יש לי שאלה קטנה

FroZeN Heart

New member
כנסו יש לי שאלה קטנה

קוראים לי זוהר ואני בת 16. קיבלתי עבודה להכין סיכום לגבי הנושא: האם מותר להורים למנוע מילדיהם לעשות טעויות חמורות? האם הם מחוייבים לעשות זאת? ואם כן, עד איזה גיל? אני אשמח אם תביעו את דעתכם בנושא ותצרפו כמה דוגמאות! תודה מראש!!
 

faith2

New member
היי זוהר../images/Emo140.gif

העליתי את שאלתך לסקר, אולי זה ייתן לך גם חומר לעבודה. (אענה לשאלתך בקרוב)
 

Dark faith

New member
שמעי,

אני אישית מאמינה שללמוד בחיים ולדעת איך להסתדר לבד, צריך ללמוד מהטעויות של עצמך. קשה לי להגיד איך אני אתנהג שיהיו לי ילדים והם ירצו לעשות את זה ואת זה, ואני אישית אתנגד לזה...אבל לא יודעת- אני חושבת שאני אתן להם להתנסות בחיים וללמוד בעצמם מה טוב להם ומה רע להם- ותמיד לזכור שמה שטוב לי או רע לי זה לואוו דווקא זהה למה שהם חושבים.
 

Dark faith

New member
אה!

כמובן שהכל בגבול הטעם! התנסות בסמים- ממש לא אצלי......
 

FroZeN Heart

New member
תודה רבה!

בקשר לסקר והתגובות פה. אתם עוזרים לי המון!
 

טלצ

New member
אמא מגיבה

למרות שאני לא תמיד מצליחה דעתי היא: אם אני רואה את ילדיי עומדים לעשות טעות, שהיא לא מסוכנת, טעות שתביא לתובנה והפקת לקחים - אני לא מתערבת. אם אני רואה שהם עומדים לעשות טעות שתגרור אחריה נזק קשה ו/או בלתי הפיך אני אתערב ואסביר בתקיפות את החומרה ההשלכות והתוצאות של המעשה מקווה שעזרתי
 

לב אם

New member
מיהו שמתיר?

העקרון התיאורטי שלפיו אנו כהורים מנסים לנווט, הוא שצריך לתת לילדים ללמוד לקחת אחריות על מעשיהם ועל החלטותיהם, וגם לטעות וללמוד לשאת במחיר הטעות הוא חלק מכך. עד כא בתיאוריה, ובמציאות הילד הכי גדול שלי הוא עוד קטן, רק בן 25, אז אני לא יודעת באיזה גיל מפסיקים לנסות למנוע מהם לטעות. דוגמאות: כשילד קטן לוקח מסמר ביד ומתעקש להכניס אותו לשקע החשמל - אין ויכוח, כל הורה יעצור בעדו. גם אם הוא מושך בחוט של הקומקום הרותח,או את המפה שעליה מונחות כוסות הזכוכית הדקיקות של הדודה. ילד בכתה א' - נזכיר לו להסתכל ביומן ונבדוק אם יש לו שיעורים, האם נזכיר לילד ביב'?? - לכל הורה יש גיל אחר. בעניין הזה אני מאד מאופקת. כבר בכתה ד'-ה' הפכתי זאת לאחריות שלהם, עם התעניינות ותזכורת מדי פעם מצדי, אבל בלי להושיב אותם בשעה מסויימת. אבל אני מכירה את שני הקצוות - הורים שמסוגלים להביע שאננות מוחלטת וחוסר קשר לנושא השיעורים, והורים שגם בתיכון מושיבים את הילד ובודקים שיעורים. כשמגיע גיל ההתבגרות מתחילות הדילמות הקשות: נסיעה בטרמפים, עישון, שתיית אלכוהול, סמים, מין - וכאן ההורים על חבל דק. איך למנוע מהילד לעשות את הטעויות, ויחד עם זה לתת לו להתפתח כישות עצמאית ...
 
נו? ניסיתי, הסברתי, דיברתי ודיברתי

ועדיין אני חושבת שכל ילד/נער בוחר לעצמו את הדרך - הטובה או הרעה - ואני חושבת שהאחריות היא כולה על הבוחר. שנה טובה לכולכם! גלית
 

עינת

New member
כשהילדים עוד קטנים

אנו יכולים למנוע אך ככל שם גדלים לנו ההורים אין את היכולת לעשות זאת. אנו יכולים לדבר, לתת עצה,להוות דוגמא אבל הבחירה היא בידי הילדים. מה שכן חשוב הוא ליצור פתיחות כזו בה הילד מרגיש מספיק בטוח באהבת ההורה כך שיוכל לבוא לספר, להתיעץ. אצלנו בבית למשל אני יודעת על כל ה"שטויות" שלהם, מתוך כך שהם מספרים לי. זה לא אומר שאני מסכימה איתם, זה לא אומר שאני תמיד תומכת במה שיעשו, אבל יש לי לפחות את האפשרות והיכולת לומר את דברי (ופעמים רבות מילותי מתקבלות בהקשבה,והפנמה.)
 
למעלה