כנסו...

[nofar 250]

כנסו...../images/Emo79.gif

אנחנו רוצים לעשות כל הזמן שרשור של דברים שאנשים כתבו...בואו נתחיל...תצטרפו

אז..משהו שכתבתי בטרבלינקה..נתנו לנו 10 דקות כל אחד לבד להרגיש את המקום...ישבתי ליד אחת האבנים והדלקתי נר נשמה וכתבתי...(לכל החדשים שלא נסעו עוד..בשביל זה טוב שיש יומן איתכם כל הזמן) אני יושבת לבד כאן בטרבלינקה ולא מאמינה, לא מאמינה שכל אבן מסמלת בנאדם שנרצח כאן ביום במקום היפה הזה 17 אלף נרצחו ביום ומסביב יש עצים ושמיים כחולים, שמסתכלים עליי שהסתכלו עליהם ברגע הגעתם לכאן ברגע מותם בפרידה מאבא ואמא מאהוביהם בדקות החסד האחרונות של חייהם. ואני יושבת ואולי מתחתיי שוכב לו אפר של תינוק של ילד תמים שכל פשעו היה שנולד, ואני יושבת ולא מאמינה לטבעו הרע והאכזרי של האדם לא מאמינה שהרו נושבת באוזניי את שירת המתים והעלים מרעידים את מיתרי קולם אני יושבת וזוכרת ואזכור את כולם יושבת ולא מאמינה

 

[פיטרינית]

וואו...

אוקיי, אני כתבתי כל מיני דברים אבל לא במהלך המסע אלא יותר לפני ואחרי.. הנה שניים מהם, את הראשון כתבתי אחרי המסע, את השני לפני...

עורבים שחורים כפחם צורחים מכסים את האדמה- הקרה, המקוללת. אני חושבת שאף פעם לא ראיתי כל כך הרבה עורבים.

-אין כבר מלאך על הכתף, רק השטן מלחש: "אש אש אששש!" ואחר כך היה לך "קשה" כי בלילות, אפילו מדים עם צלב קרס לא נותנים מחסה. בחלומות, היו רודפות אותך הנשמות המעונות (אוי, קשה קשה...). -אני אולי עוד לא הייתי, אבל תמיד אני אזכור איך לפני המוות הם רעדו שם מקור.

 

[Pukipsey007]

רעיון טוב../images/Emo70.gif ../images/Emo13.gif

אפילו מצויין. הבעיה שלי היא שרשמתי רק בקצרה מה היה בכל יום

איפה היינו, מה ראינו, סיפורים שהמדריכה (הנפלאה) סיפרה.. בכל מקרה, אשמח לקרוא ת'שרשור הזה