כנס לנעליים שלי!!!

כנס לנעליים שלי!!!

יצא לי לחשוב לפני כמה ימים על דברים שמישהו אמר עלי. אכזב אותי שזה מה שהוא חושב ושזה מה שהוא תופס ממה שאני משדרת (אני מניחה שיש עוד דברים שהוא חושב ומקווה שחלקם אף חיוביים אבל זה מה שהתקשר לנסיבות ורוח הדברים מסביב).
חשבתי לעצמי כמה מעצבן זה שבגלל התנהגויות כאלו ואחרות אנשים קולטים ממך רק דברים מסוימים, וכמובן שמה שמעצבן זה שקולטים את השלילי.
הציפה אותי המחשבה שאילו רק הוא היה בנעליים שלי.... אילו רק היה מרגיש את מה שאני מרגישה במצבים מסוימים, אולי דעתו היתה אחרת. הרי התגובות שלי הן דרך ההתמודדות או הבריחה (תלוי בנסיבות) שלי כתוצאה ממה שמציף אותי רגשית באותו רגע/ נסיבות.

קורה/ קרה לכם שאתם רוצים שמישהו באמת יכנס לנעליים שלכם ויחווה את מה שאתם חווים? שיחיה את העולם דרך נקודת מבטכם? שירגיש את התחושות שלכם?
קרה שאתם רציתם להיות בנעליים של מישהו אחר?
ואם זה היה קורה באופן היפותטי, האם האדם ש"נכנס לנעליים שלכם" באמת יצליח להרגיש את מה שאתם מרגישים או שעדיין יתלוו לזה התחושות והמחשבות המקוריות שלו? (לצורך ההדגמה, זה שלבש את הנעל שלכם, לא אומר שיחווה את אותה מידת נוחות כי אולי הוא במידה אחרת או יש לו פלטפוס והנעל לא מתאימה למשל...)
 
שאלה מעניינת....

מצד אחד לא הייתי רוצה שיכנס לנעליים שלי כי לא הייתי רוצה להוכיח לו כלום, לא הייתי רוצה להראות לו שמה שהוא חושב עלי הוא לא נכון ושהוא טועה לגביי, ושהיה מקבל הוכחות למה קורה א' ב' ג'.... אבל מצד שני הייתי כן רוצה שיכנס לנעליים שלי כדי שיבין שלא שופטים אנשים בזמן מעשה.... יש פעמים שאומרים משהו או עושים משהו והבן אדם שנמצא מולך לא מבין בכלל באיזה סיטואציה זה קרה ואולי הוא בכלל לא קשור לזה וזה משהו בינך לבין עצמך...

קרה לי כמה פעמים שחשבתי לעצמי שאם הוא היה יודע ומבין מה עובר עלי או מה הרגשתי באותו הרגע הוא לא היה אומר את מה שאמר...

בנוסף כל האנשים בנויים אחרת, יש אחד שיפגע ממשהו מסויים ויש אחר שזה בכלל לא יפריע לו וההפך, אז אם נגיד אותו בן אדם יכנס לנעליים שלי ויבין את הנקודת מבט שלי ומאיפה זה נבע הוא יוכל להגיד וואלה את סתם מתעצבנת זה כלום...בשבילו זה כלום אבל בשבילך זה סוף העולם...

אנשים שונים, אנשים שופטים, בני אדם יכולים לפעמים להיות מאוד עסוקים בעצמם ולא להסתכל על אחרים,וזה מאוד עצוב....
 

goldy

New member
מצאת את מי לשאול


 

פופאפ

New member
בעקרון צריך שתהיה חפיפה ביניכם

זו הסיבה למשל לקבוצות טיפוליות שבהם לכולם יש מכנה משותף מסוים
כמו בתורת הקבוצות מה שמכיל אותך כקבוצה גדולה יותר יכול להיכנס לנעליים שלך
לדוגמא אמא יכולה להבין בת, כי היא חוותה את הסיטואציות בגילה
הפוך זה לא בדיוק עובד... כי הקבוצה של הבת לא מכילה עדיין את קבוצת האמהות.
בין גברים לנשים השוני במגדר מונע הזדהות מלאה אבל בתחומים אחרים, אם יש
חפיפה תהיה אפשרות להיכנס לנעליים..
 

Optimistic Girl

New member
היי


שמחה שחזרת לכתוב פה,
כבר מזמן לא ראיתי אותך כותבת...

אני לא הייתי רוצה שיכנסו לנעליים שלי,
אם האדם רגיש, הוא יבין אותי לבד, ומה שעובר עליי
יבין לפחות טיפה, לפחות קצת , לפחות מספיק כדי להיות אמפטי כלפיי
וזה כל מה שחשוב, האמפטיה.

לכל אדם יש דעות משלו,
תמיד יהיו כאלו שלעולם לא יבינו אותנו.
וזה טבעי, כי אנשים הם שונים.

אני למדתי השנה, שאנשים קולטים בערוצי קליטה שונים,
למשל ויזואליים-ראיייתים
או שמיעתיים
זה מדהים ללמוד את זה שאנשים שונים,

חברה טובה שלי, היא כמוני ראייתית ומבינה אותי היטב
חושבת כי יש לנו אותם ערוצי תקשורת
 

Purple Mushroom

New member
ואו. פילוסופי מאוד.

לא חשבתי על זה.
אבל זה מתלבש על המושגים של מהפכה של אהבה
: ואהבת לרעך כמוך". ו: כל אחד הוא מיוחד בדרך שלו.
מאוד מעניין. אין לי הרבה מה להגיב לזה עיניינית.
לא חשבתי על זה.
זה רק מזכיר לי (מתגעגע), שהיה מישהו בקהילה שלנו, מבוגר, בן כ-70 שנים, בחור טוב כזה, בשם ס'. (דומה בשם למישהו מפורסם שנפטר, יותר צעיר ממנו, אבל עשה משהו בחיים שלו).
שפעם במנדלימוס, (מזמן לא ראיתי אותו, נעלם, עם המדריכה המבוגרת שלו):
אמר לי (כנראה באנגלית): " מעניין איך זה להיות אלון ?"
מאוד הופתעתי, והוחמאתי.
(אפשר לציין שהגיע למועדון מסריק, בדיוק ב17 לאפריל, 2009, בפרמיירה בסינמה סיטי, ל-2 הסרטים הראשונים שלנו, ב"יוצרים עם קשת", זה היה אירוע של חברת קשת, ולא של אנוש, למרות שקשור. ).
הוא היה רוצה לראות אותי עוד הרבה בטלויזיה, כנראה. :)

סליחה על החפירה האסוציאתיבית,
אבל שאלה אחרונה, קופיפה שלנו:
את מפרסמת את הבלוג שלך בתפוז בחתימה שלך, בכרטיס הזה, וזה הינו הך.
אז מתי הרשומה הבאה שלך? :) מעניין לקרוא אותך גם כאן, וגם שם, וגם שם :)
בהצלחה , אהבתי
:)
=]
 
הבלוג אינו פעיל

פרסמתי בחתימה כשחשבתי שאכתוב בו אבל לא ממש מוצאת בו עניין...
אבל לא יודעת, אולי אפתיע את עצמי ואעדכן רשומה מתישהו בקרוב...
 
למעלה