שבת שלום....זכרונות......
אם אני אנסה להתחיל.....מי יעצור בעדי....שמשון בר-נוי שר את "מי מכיר את האיש שבקיר"..אסתר רייכשטט ששרה כנערה צעירה ב"תערוכת הפרחים",גן-בנימין", חיפה...."מצעד המחולות" ברחוב הרצל....במוצאי יום העצמאות שבו ההורים היו לוקחים אותנו בשעה 06:00 בבוקר "לתפוס מקום" (המצעד התחיל ב-10:00...)....שורה ראשונה, החבל חונק את הצוואר.....הכובע (טמבל) גדול מהראש ורואים רק את התחת של השוטר שמלפנים.....וביום העצמאות בבוקר - תמיד חם!, תמיד!....ומזיעים...ודוחק....ופתאום בא "קרטיב"...ודוחפים לך מים במקום....וללכת לים...ל"חוף השקט" כמובן...והתאור של י.גרבוז בספרו "תמיד פולני" כל כך אותנטי.."...הסימנים על פרק היד מלחיצתה של אמי...."....שלישיית גאולה גיל (דובי זלצר, גאולה גיל, יגאל חרד)....רק אתמול, הזכיר לי חבר ממקום העבודה כיצד הוא בכה כששמע אותם בבריה"מ שלא ז...בסוף שנות החמישים...כ-20 שנה לפני שנשלח לסיביר בגין שותפות בחטיפת המטוס המפורסם בלנינגרד....חולצת "להב" לבנה עם צווארון מעומלן, מכנסי "טרליין" שחורים ומסרק תקוע מאחור (ליד קופסת הסיגריות..)..סוודר "מרנגו" עם צווארון "וי"..שנהגנו להפשיל את שרווליו ל-"שלשת רבעי"....ללא גופיה מתחת...בסגנון אנדי ויליאמס...וכמה זה גירד....קפה "ציקוריה" (יותר זול מקפה שחור רגיל....)..השמלות הפרחוניות שהרסו לי את השכל....עד כמה אפשר להרוס נשיות....ואת היצר המתפתח... "סודה לשתייה" בטירונות....זהו עד כאן.....אמרתי לכם - צריך לעצור איפה שהוא....
