כאמירה גורפת זו טעות
בכלל, כל ההתייחסות להשמנת יתר כאל בעיה שנגרמת מגורמים קבועים אחידים, ולא בעיה שהיא תוצאה של המון סיבות משתנות שונות לחלוטין אצל כל אחד ואחד - זו טעות מערכתית וחברתית גדולה מאוד, שגובה את מחיריה בתוצאות בשטח.
האמת שתיארת נכונה לקבוצה מסוימת של אנשים, לא לכל השמנים, ולא לרוב השמנים המורבידים.
שמנים מורבידים רבים יודעים להצביע על כך שכאשר הם לא מפחיתים באופן משמעותי את כמות המזון, אלא רק משנים ההרגלים, בוחרים הכי חכם מה לאכול, ומשנים כמויות של פחמימות וחלבונים - זה מאפשר להם לרדת במידה מוגבלת במשקל, אבל הם נתקעים יפה מאוד ב-BMI גבוה מספיק ולא מצליחים לרדת, עד שלא יורידו את כמות האוכל הכללית שנכנסת לקיבה, או לחילופין יעצימו באופן בלתי רגיל בעליל את הוצאת האנרגיה המושכלת שלהם (במילים אחרות, יחיו חיים של פעילות גופנית מוגברת, ואת שאר החיים ינהלו סביב הפעילות הגופנית). יש אצל רבים מהם עניין של רעב מוגבר, שגורם לכמויות גדולות מידי של מזון, וכן עניין של מטבוליזם גרוע ונמוך, שגורם לשריפת אנרגיה מאוד חסכונית ולא יעילה. לכן רבים יהיו חייבים להפחית משמעותית את כמות האנרגיה המוכנסת.
לא כל אחד מצליח לשנות את החיים ולנהל אותם סביב פעילות גופנית מוגברת. וכן, לא כל אחד מצליח לשנות את ההרגלים בצורה דרסטית (שגם היא בסופו של דבר לא תספיק אם לא יוריד גם כמויות מזון או יגדיל משמעותית במיוחד הוצאת אנרגיה), כיוון שלאנשים יש נפש אינדיבידואלית, והרבה פעמים היא לא מסוגלת לכל מבצע.
הרבה נפשות לא יכולות לאכול רק המון ירקות וקצת פירות וטיפה'לה שקדים וקטניות... אם הן היו מסוגלות, אולי אפשר היה לדבר על אי שינוי כמויות...
לכן הרבה אנשים נכשלים בשינוי הרגלים טוטאלי לאורך זמן, ומצליחים רק אם ניתוח מוריד את כמויות המזון שהם אוכלים. בכל אופן, הם חייבים לשנות את ההרגלים במשך הזמן, בתהליך יותר איטי ואפשרי, כדי לשמור על תוצאות הניתוח לאורך שנים, כולל גם שילוב פעילות גופנית סדירה בחיים, כיוון שהניתוח מוריד את הכמויות בצורה מספקת רק שנים מספר, ולאחר שנים בד"כ הכמויות לא מספיק קטנות כדי שאפשר יהיה לוותר על שינוי ההרגלים.
בטבעת מתכווננת אמנם אפשר תיאורטית לגרום לכמות האוכל להיות מעטה במיוחד גם אחרי 30 שנה, אך מעשית תוך כמה שנים מי שלא יאפשר מעבר גדול יותר של מזון בטבעת, יסבול כמעט ברוב המקרים מהסיבוכים השונים של מערכת העיכול המטובעת או אביזר הטבעת עצמו.
הדרך שביטאת יכולה להיות מאוד נכונה עבור אנשים רבים, שהמציאות שלהם מאפשרת הרזיה מלאה ושמירה על התוצאות כתוצאה משינוי כפי שתיארת.
אבל רוב האנשים, בעיקר האנשים השמנים מורבידית, יש להם מציאות אחרת.
בד"כ בגיל מבוגר, ובעיקר נשים, ובוודאי שבמקרה של אנשים (גם צעירים) שההשמנה המורבידית שלהם לא נגרמת כתוצאה מזלילה חסרת חשבון, אלא גם תזונה מסורתית מאוזנת ושפויה לא מצליחה לגרום להם לרדת במשקל עשרות ק"ג, רק עד גבול מסוים שמשאיר אותם שמנים ולא בריאים - המציאות המטבולית/הורמונלית לא מאפשרת להם לרזות לגמרי בתהליך שתיארת. הם אולי יורידו כמה נקודות ב-BMI, אך הוא יישאר גבוה מידי ולא בריא.
ניתוח הוא הזדמנות להוריד עשרות ק"ג במשקל, עבור אלו שלא מצליחים לעשות זאת בדרך של שינוי הרגלים או לא מצליחים לציית לשינוי הרגלים טוטאלי, וצריכים "מציאות מכריחה" בקיבתם, ככוח עזר לכוחות נפשם העושים את שינוי ההרגלים כמיטב יכולתם.
כמובן שהניתוח הוא הזדמנות בתנאי שעושים את שינוי ההרגלים כמיטב היכולת, ולא "מותרים עליו כי לא צריך דיאטה אם עושים ניתוח", וכמובן שלניתוח יש המחירים שהוא גובה תמורת העזרה שהוא מעניק - כאשר בטבעת המחיר הוא קושי באכילת מזונות בריאים יותר. בניתוח השרוול והמעקף אין דווקא קושי באכילת כמות קטנה של המזונות הללו, יש רק הבעיה של כל הניתוחים - שהמזונות הרעים עוברים חלק ובכמויות, ולכן יש להתמודד איתם בדרך של הרגלים (ובעיקר ע"י ההרגל של סילוק אויבים מהסביבה שלך).
כך שבשורה התחתונה, לעולם אי אפשר לומר אמירות חד משמעיות לגבי כלל האנושות או אפילו קבוצות גדולות שלה, בכל הנוגע להשמנה/הרזיה/אכילה/רעב.
בכלל, כל ההתייחסות להשמנת יתר כאל בעיה שנגרמת מגורמים קבועים אחידים, ולא בעיה שהיא תוצאה של המון סיבות משתנות שונות לחלוטין אצל כל אחד ואחד - זו טעות מערכתית וחברתית גדולה מאוד, שגובה את מחיריה בתוצאות בשטח.
האמת שתיארת נכונה לקבוצה מסוימת של אנשים, לא לכל השמנים, ולא לרוב השמנים המורבידים.
שמנים מורבידים רבים יודעים להצביע על כך שכאשר הם לא מפחיתים באופן משמעותי את כמות המזון, אלא רק משנים ההרגלים, בוחרים הכי חכם מה לאכול, ומשנים כמויות של פחמימות וחלבונים - זה מאפשר להם לרדת במידה מוגבלת במשקל, אבל הם נתקעים יפה מאוד ב-BMI גבוה מספיק ולא מצליחים לרדת, עד שלא יורידו את כמות האוכל הכללית שנכנסת לקיבה, או לחילופין יעצימו באופן בלתי רגיל בעליל את הוצאת האנרגיה המושכלת שלהם (במילים אחרות, יחיו חיים של פעילות גופנית מוגברת, ואת שאר החיים ינהלו סביב הפעילות הגופנית). יש אצל רבים מהם עניין של רעב מוגבר, שגורם לכמויות גדולות מידי של מזון, וכן עניין של מטבוליזם גרוע ונמוך, שגורם לשריפת אנרגיה מאוד חסכונית ולא יעילה. לכן רבים יהיו חייבים להפחית משמעותית את כמות האנרגיה המוכנסת.
לא כל אחד מצליח לשנות את החיים ולנהל אותם סביב פעילות גופנית מוגברת. וכן, לא כל אחד מצליח לשנות את ההרגלים בצורה דרסטית (שגם היא בסופו של דבר לא תספיק אם לא יוריד גם כמויות מזון או יגדיל משמעותית במיוחד הוצאת אנרגיה), כיוון שלאנשים יש נפש אינדיבידואלית, והרבה פעמים היא לא מסוגלת לכל מבצע.
הרבה נפשות לא יכולות לאכול רק המון ירקות וקצת פירות וטיפה'לה שקדים וקטניות... אם הן היו מסוגלות, אולי אפשר היה לדבר על אי שינוי כמויות...
לכן הרבה אנשים נכשלים בשינוי הרגלים טוטאלי לאורך זמן, ומצליחים רק אם ניתוח מוריד את כמויות המזון שהם אוכלים. בכל אופן, הם חייבים לשנות את ההרגלים במשך הזמן, בתהליך יותר איטי ואפשרי, כדי לשמור על תוצאות הניתוח לאורך שנים, כולל גם שילוב פעילות גופנית סדירה בחיים, כיוון שהניתוח מוריד את הכמויות בצורה מספקת רק שנים מספר, ולאחר שנים בד"כ הכמויות לא מספיק קטנות כדי שאפשר יהיה לוותר על שינוי ההרגלים.
בטבעת מתכווננת אמנם אפשר תיאורטית לגרום לכמות האוכל להיות מעטה במיוחד גם אחרי 30 שנה, אך מעשית תוך כמה שנים מי שלא יאפשר מעבר גדול יותר של מזון בטבעת, יסבול כמעט ברוב המקרים מהסיבוכים השונים של מערכת העיכול המטובעת או אביזר הטבעת עצמו.
הדרך שביטאת יכולה להיות מאוד נכונה עבור אנשים רבים, שהמציאות שלהם מאפשרת הרזיה מלאה ושמירה על התוצאות כתוצאה משינוי כפי שתיארת.
אבל רוב האנשים, בעיקר האנשים השמנים מורבידית, יש להם מציאות אחרת.
בד"כ בגיל מבוגר, ובעיקר נשים, ובוודאי שבמקרה של אנשים (גם צעירים) שההשמנה המורבידית שלהם לא נגרמת כתוצאה מזלילה חסרת חשבון, אלא גם תזונה מסורתית מאוזנת ושפויה לא מצליחה לגרום להם לרדת במשקל עשרות ק"ג, רק עד גבול מסוים שמשאיר אותם שמנים ולא בריאים - המציאות המטבולית/הורמונלית לא מאפשרת להם לרזות לגמרי בתהליך שתיארת. הם אולי יורידו כמה נקודות ב-BMI, אך הוא יישאר גבוה מידי ולא בריא.
ניתוח הוא הזדמנות להוריד עשרות ק"ג במשקל, עבור אלו שלא מצליחים לעשות זאת בדרך של שינוי הרגלים או לא מצליחים לציית לשינוי הרגלים טוטאלי, וצריכים "מציאות מכריחה" בקיבתם, ככוח עזר לכוחות נפשם העושים את שינוי ההרגלים כמיטב יכולתם.
כמובן שהניתוח הוא הזדמנות בתנאי שעושים את שינוי ההרגלים כמיטב היכולת, ולא "מותרים עליו כי לא צריך דיאטה אם עושים ניתוח", וכמובן שלניתוח יש המחירים שהוא גובה תמורת העזרה שהוא מעניק - כאשר בטבעת המחיר הוא קושי באכילת מזונות בריאים יותר. בניתוח השרוול והמעקף אין דווקא קושי באכילת כמות קטנה של המזונות הללו, יש רק הבעיה של כל הניתוחים - שהמזונות הרעים עוברים חלק ובכמויות, ולכן יש להתמודד איתם בדרך של הרגלים (ובעיקר ע"י ההרגל של סילוק אויבים מהסביבה שלך).
כך שבשורה התחתונה, לעולם אי אפשר לומר אמירות חד משמעיות לגבי כלל האנושות או אפילו קבוצות גדולות שלה, בכל הנוגע להשמנה/הרזיה/אכילה/רעב.