כנראה שבכל זאת יש פה איזה מגנט...

[הגדייה]

כנראה שבכל זאת יש פה איזה מגנט...

אם אני מוצאת את עצמי ניגשת למחשב עוד לפני העבודה... מה אתה חושב על חלומות? - מתגשמים מעצמם, כי גורל הוא גורל. או ללכת ולהגשים אותם כי אנחנו מעצבים את החיים ....?! מממ...ומה אם מחליטים להגשים אותם ומגלים שהם אינם ניתנים להגשמה? אולי מנטאלית עדיף לחכות שיתגשמו מעצמם...ככה, בשביל לא לשקוע באיזו מנה של הרס עצמי בסיומו של היום, מצד שני, הדרך השנייה תהיה מעין חיים בהמתנה... פשוט...יש לי איזה חלום ואני מלאת ספקות אם להילחם בשבילו או שמא...לחכות שיתגשם, הרי שזהו יעדם של חלומות, בסופו של דבר הם יהיו חייבים להתגשם, מה, לא?!.... טוב נו...גדייה, גדייה, אבל התמימות שולטת... מה אתה חושב?! (איזה שם מעצבן בחרתי לי...יחי המקוריות...)

 

[יאיר-טריבלסקי]

על חלומות ומימושם..

כן, גדייתי, זהה זהיתי את החולמת האולטימטיבית בתוכך, עם אזמל הביקורת החד בידה, ועיניה המצועפות. ובכן.. חלומות נועדו למימוש, כן כן, ולא לציפיה זהירה חסרת ישע אי שם בשיכון ג`, שמשהו יקרה. שכן, מה שחשוב בהם - שימי לב - הוא לא המימוש הפרקטי בשטח, אלא הדרך - כן כן - שאת עוברת בדרך למימוש הזה. המימוש עצמו, עד כמה שזה נשמע מוזר, עם השנים יראה פחות חשוב, אבל סימון המטרה מראה על כיוון הליכה פנימי של התת מודע, מעין סמן דרך מקוון, המכוון אותך אל סוגי חוויות ש`האני הפנימי` שלך רוצה לחוות. יתכן שהחוויה תהיה דווקא דחיה, יתכן שמישהו בדרך הוא המטרה, ויתכן שהמטרה היא דווקא לבנות אמון בכוחותיך שלך - בכל מקרה, החלום הוא כוון, אופק, משאת נפש, וככזה - דה סקיי איז דה לימיט. ו.. לא, חלומות אינם חייבים להתגשם (כאילו שלא ידעת, שלגיה..) אבל הם נותנים לנו כוח, תקוה, אמונה, והרבה אדרנלין. שכן, אם לא לשם מימוש חלומותינו הגענו לכאן - מה אנו עושים פה בכלל ? ובגדול - נראה לי שיש לנו שיחה פנימית משותפת. אשמח לקשקש איתך, אם תשלחי לי אי מייל, גדיונת חביבה.