כי יצא שסינואר בודד בשטח מסויים שצהל היה בו והוא לא היה יכול לברוח ממנו דרך המנהרות למקום אחר. כנראה הוא היה בבריחה תקופה מסויימת באותו השטח עד שהבחינו בו, רדפו אחריו וחיסלו אותו.
לא נשארו לו מנהרות לברוח למקום אחר.
מאד יתכן שהוא אכן הגיע למבוי סתום, אבל ברור לך שהמערות לא מתחברות לכלל הבתים. אז איתרע מזלו והוא נתקע בין לבין. אבל לא היה כאן קטע של "הבחינו בו" ספציפית. במקרה ראו 3 מחבלים שבמהלך מרדף אחריהם הם התפצלו ואז נורה פגז מטנק לעבר הבית שאליו הוא נמלט. הוא נפצע, אבל נותר קטוע כף יד וחי. אז למחרת בבוקר, שלחו רחפן שגילה אותו ואז נכנסו פנימה, הכניסו לו כדור בראש ואגב כך, הוא זוהה כ"כנראה סינואר".
לא הייתה כאן כל תכנית לרדוף דווקא אחריו, ורק על דרך המקרה יצא שהוא היה זה שנמלט אל תוך הבית כשהוא נראה נכנס לתוכו.
דומה הדבר לאמירתם של כל אנשי פיקוד העורף: "ההגנה שלנו מפני טילים היא טובה, אבל היא אינה הרמטית". לכן, כשטיל פוגע באדם כלשהו, הרי שמבחינת הסטטיסטיקה, הסיכוי לפגיעה באדם כלשהו הייתה שבריר של אחוז, אבל בעבור האיש הנפגע, הפגיעה היוותה 100% להריגתו.
אז הראש האשם יכול לרקוד עד סוף ימי עולם, שהוא צדק, והיה צורך לאחוז ברפיח, כי עובדה: שם חוסל סינואר. והראש האשם יוכל גם לומר, שהנה. רדפנו אחריו עד ל"סוף הדרך" וחיסלנו אותו בהצלחה. אלא שההצלחה הזו ארכה בדיוק שנה ומספר ימים על פי "מנייתם", וארכה שנה מינוס שבוע מהיום האפל ביותר שקרה למדינת ישראל ולעם ישראל בארצו.
אותו ראש אשם, שסירב לחסל את סינואר במספר אירועי עבר בניגוד להמלצות השב"כ, זכה כעת מן ההפקר, לאחר שהרדים צבא שלם והפקיר חיי אדם רבים. אז כעת, הוא מצא לעתמו את אותו גרגיר, שמפרנס את התרנגולת העיוורת ומחזיקה בחיים.הוא הפקיר. הוא יצר קונספציה. הוא ידע על המערות ו-3 חודשים לפני השבת השחורה, הוא אף דיבר והצהיר, שהוא מודע לרשת המערות של החמאס. אבל כעת הוא מצא את הרגע לומר שהנה: הוא "מנצח".
