כסף ומשפחה

כסף ומשפחה


בזמנו לפני מיליון שנה
כאשר נולדתי, הסבים שלי מ-2 הצדדים נתנו מיוזמתם כסף כמו לשאר הנכדים והכסף הזה הוכנס לחשבון בנק שנפתח על שמי ויכולתי לפתוח ולקחת את הכסף בגיל 18.

הם היו מוסיפים לשם כסף בימי הולדת ובחגיגות שונות ועם כל זה שאני שונאת כסף כמתנה - היה בזה משהו מאוד מרגש לפתוח בגיל 18 את הקופה הזו בבנק ולראות שחשבו עליי ודאגו להכניס לשם כסף למען העתיד הכלכלי שלי.

האם הסבים/ות אצלכם במשפחה מעורבים כלכלית בדרך דומה או אחרת? האם אתם תרצו להיות מעורבים בחיים הכלכליים של הנכדים, למשל בדרך שכתבתי בתחילת הפוסט?
 
הסבים נותנים כסף, אבל לא מכניסים ישירות לחשבון

מאיזשהו גיל, במקום להתחבט בשאלה מה לקנות - הסבים נותנים כסף.

הנכדים מחליטים מה לעשות בכסף - לחסוך, או לקנות משהו.

לא מדובר בסכומים שנותנים באמת "עתיד כלכלי". משהו כמו 200 שקלים (ביום הולדת, ראש השנה, פסח).

לשמחתי - אין לי צורך בעזרה כלכלית. אני זו שדואגת לעתיד הכלכלי של הבנות שלי.
 
הסבים חוסכים משהו (אנחנו ההורים לא קשורים לחסכון הזה).

כשאני הייתי קטנה חסכו לי, אבל הייתה אינפלציה ומכל החסכונות יצאו גרושים, כך שזה לא נראה לי כזה להיט.

מעבר לזה, אמא שלי תמיד נותנת כסף בימי הולדת (כמה מאות שקלים), כי היא לא אוהבת לקנות מתנות. כשהן היו ממש קטנות היא קנתה מדי פעם - לקטנה היא כבר לא קונה על אף שהיא עדיין קטנה - נותנת כסף וזהו. גם לילדים שלה היא נותנת כסף בימי הולדת. אני מנסה לחשוב אם היא קנתה לנו מתנות ליום ההולדת כשהיינו ילדים, והאמת שאני לא זוכרת אם כן או לא. נראה לי שאולי לפעמים כן לפעמים לא. בכל מקרה אני לא זוכרת אף מתנה שאי פעם קיבלתי ליום הולדת בילדותי. אני רק זוכרת שכל שנה ביקשתי סקטים לאפיקומן וכשעברנו לארה"ב קנו לי סקטים באיזה גרז' סייל ומאז לא חסר לי כלום.
 

עדיקים

Active member
הלוואי והסבים שלי היו חוסכים עבורי כסף

מעט הסבים שהיו לי לא חסכו לי כסף וממש לא נתנו מספיק שאוכל לחסוך מיזה משהו לעתיד שלי.
ההורים של בעלי הפסיקו לקנות מתנות לימי הולדת ובמקום הם נותנים כסף. בנוסף מידי פעם הם נותנים כסף כיס לילדים (כמובן שלכל הנכדים אותו סכום). הילדים שלי חסכנים ולכן חוסכים את הכסף. מידי פעם כשרוצים משהו שאנחנו לא מוכנים לממן הם מציעים שיקנו מהכסף שלהם. אם מקובל עלינו הם קונים.
בבוא הזמן יפתחו חשבון בנק והכסף שחסכו יכנס לשם.
מאמינה שכשיהיו לי נכדים ארצה מאוד לדאוג להם כלכלית שיגיעו לגיל מסויים שיהיה להם חסכון אבל זה יהיה כמובן בהסכמה עם ההורים שלהם
.
 

mykal

New member
לסיפור שלך,

זה סימן שלא נולדת לפני מיליון שנה.
בתקופתך, כשהפקידו כסף הואגם צבר כי הריבית היתה משמעותית,
יום הפקדה בבנק לא מניבה כמעט כלום, מה גם שעל הרוחים
אנחנו גם משלמים מיסים. אז לא מוצאת כדאיות בהשקעה כזו.
לשאלתך--אם ארצה להיות מעורבת כלכלית?
אני לא חושבת שזה נכון להיות מעורב כלכלי, אם אוכל אעזור,
ודוקא לא בכסף, אלא בדברים שווי ערך לכסף--אדע שהם נהנים מהדבר,
ויהיה להם למזכרת.
הנכדה הגדולהשלי קבלה לאפיקומן בפסח האחרון שתוכל ללמוד נהיגה.
וזה על חשבוניננו.אינני מליונרית כדי להשקיע
אבל כל פעם סכום לשיעורי נהיגה זו אופציה נוחה לי ותקנה לה ידע שישמר לשנים.
גם אחרים קבלו שוי ערך בסדרגודל אחר אבל משהו שהוא כדאי.
זו הדרך שלנו לא יודעת אם נכונה או לא --מתאימה לנו.
 

mykal

New member
מבקשת להדגיש משהו,

להיות מעורבת כלכלית, זה בעיני מושג של אחריות,
לא חושבת שאני רוצה לקחת אחריות כזו,
אני כן חולמת להיות יכולה לתמוך ולעזור, ומקוה שזה יתאפשר,
ואני גם בדרך הזו חושבת שזה עוזר.
לתת כסף בתור סכום--אין אפשרות כשיש כמות של נכדים,
והם בגילאים שונים ולהזהר לא לעשות אפליה.
כשעוזרים--זה כל אחד לפי צרכו וזה אחרת.
ואולי עוד מילה--אבי ז"ל לא נתן לו כסף--אבל קנה מוצרים יקרי ערך,
כל מוצרי החשמל במטבח הם ממנו וזה מעבר לכסף--הרבה זכרון ואהבה.
כך קנה לבנות ולי תכשיטים, ואת הבנים פינק במילוי דברים שרצו, בצבא וכו',
הזכרונות משאירים את נוכחותו ואת הטעם המתוק.
כך גם בעלי שאהב אותו ואני בוחרים לעשות.
 
למעלה