כעסים כעסים

[אבא של בת2]

כעסים כעסים

לאחרונה היתי פיתחה לה הרגל מוזר להכנס לטראנס של כעס ממשהו מינורי ולהשתולל ולכעוס, להכנס להיסטריה ואף להרביץ לעצמה לרבות משיכה בשיער. לא חל כל שינוי בזמן האחרון. האם זה צריך להטריד? ברצוני לציין עוד בעיה שביתי אינה בוכה בגן. במידה ולוקחים לה חפץ או מרביצים לה היא מתרחקת אך לא בוכה לעומת זאת בבית היא בוכה מכל דבר, וכמעט על כל דבר היא אומרת לא. האם יש קשר?

 

[lmerav]

לאבא של היתי

אני גם אם לתינוק בן שנה כאשר לירן רוצה משהו והוא לא מקבל הוא זורק עצמו אחורה צועק, בוכה ונכנס להיסטריה עמוקה אני נותנת לו להרגע ומשכנעת אותו לעסוק במשהו שונה לחלוטין. אם הוא רצה במבה ואני לא מסכימה לו באותו רגע הוא לא מקבל צועק וזועק אך מיד אני משכנעת אותו לשחק עם הצעצוע שהוא אוהב והוא שוכח הכל אך בגיל שנתיים שוכחים????? המון בהצלחה בחינוך הנוער החדש והלא פשוט מכל הלב מירב אמא לאלירן

 

[גרא.]

אל תבהל,אופייני לגיל,ומאד שכיח..

אבא של בת2 ,בתך,בשיאה של גיל ``העצמאות``,עסוקה מאד במאבקי כח ושליטה,וכשאינה מקבלת את מבוקשה,בתסכולה הרב,מגיבה בתוקפנות, כלפי הסביבה,וכלפי עצמה.עי``כ,היא למעשה מתפרקת מרגשות התסכול (ע``פ תאוריית תסכול-תוקפנות).אחרי הכל,זו הדרך היחידה שלה,בגילה,להביע את מחאתה,על שלא ניתן לה דבר מה,או נאסר עליה משהוא שרצתה מאד לעשות.ההבדל בהתנהגותה בגן,במצבים כמעט דומים, כאשר בגן,היא הרבה יותר מאופקת,וסולידית בתגובותיה.נובע כנראה מתגובתכם שלכם.מרבית ההורים מתקשים להתמודד במצבים כאלה,מוותרים,אן נכנעים לילדם.רק שיפסיק להשתולל.ובכך בעצם מלמדים אותו כיצד להשיג את שלו,כיצד ל``נצח``,ולשלוט בהם.אבל גננת מנוסה,מול קבוצה גדולה של ילדים,יודעת,ומסוגלת להיות הרבה יותר אסרטיבית (תקיפה).היא אינה מוותרת בדרך כלל,מלמדת ודורשת מהילדה להתנהג לפי כללים מקובלים.עובדה,ציינת את זה בפנייתך.מה בכל זאת עושים? ראשית,כדאי להתייעץ עם הגננת.אם היא מצליחה לרסן את התנהגותה של בתכם,כדאי מאד ללמוד ממנה. ובבית,אל נא תבהל מהצרחות,ומההשתוללות,ככל שתראה מבוהל יותר, כך היא תגביר את עוצמת ההשתוללות,ביצירתיות רבה.לכן,נסה,נסו להתעלם מהתנהגותה.ובכל פעם שהיא משתוללת,אמור לה שוב ושוב, אני לא יכול להבין מה את רוצה,קודם כל תפסיקי לבכות/לצרוח. אפשר להתייחס לרצונותיה,אם ברצונך,רק אחרי שנרגעה. נסה ותווכח שאפשר להרגיעה.