כעס, מרירות ומה שבינהם

כעס, מרירות ומה שבינהם ../images/Emo122.gif

בבית שלי שוררים הרבה כעס ומרירות, בין ההורים שלי, ביני לבין ההורים שלי, ביני לבין אחותי וביני לבין החתול
<כי הוא שרט אותי ממקודם
>. איך לדעתכם אפשר להתגבר על המרירות והכעסים ולשנות, שתהיה בבית אווירה טובה יותר, איך השינוי יכול לבוא ממני ולהשפיע על כולם לדעתכם
 

thankful

New member
אם יש בעיות עם ההורים - אז לדעתי

צריך לעשות "יום הורים" . לכנס את כל המשפחה ביחד ולדון במצב . להניח את הבעיות על השולחן ולנסות למצוא דרכים לפתרונן (בעזרת סיעור מוחות , למשל) . החתול ישב מתחת לשולחן ... ואולי גם הוא יחכים מהדיון . תאלפי את החתול ותגידי לו שאם הוא לא יתנהג יפה - הוא יקבל חלב בכמות נמוכה יותר . אם יתנהג יפה - יצ'ופר ויקבל תוספת חלב . ליאור .
 
גם בבית הוריי זה כך

לפעמים יש לי אנרגיות לנסות ולתקן. והתיקון הוא בד"כ ע"י ויתור על האגו, והרבה סבלנות ואהבה. כשיש לי אנרגיות לכך - זה ממש עובד. אבל הבית ממש לא רגשי, ויש הרבה עיסוק במה שרע, וחסר, ולא בסדר. והרבה פעמים אני פשוט מעדיפה לטמון את הראש בחול ולהיעלם.
 

clio32

New member
שאלה טובה...

אני חושבת שאם מישהו היה יודע את התשובה, מוכר את הפטנט בשקל - הוא היה מליארדר. מרירות וכעס הם דברים אשר לדעתי נצברים במהלך חיינו, בעקבות פעולותינו/פעולות של אדם אשר יש לו השפעה עלינו בצורה זו או אחרת. הייתי מאוד מעוניינת לשמוע עיצות כיצד אפשר לנטרל מרירות בין זוגות, איך מגיעים למצב בו ניתן יהיה לדבר על הכל, לאמר הכל מבלי פחד להיפדע (לא באופן פיסי), מבלי להיעלב, ולפתוח דף חדש, או פשוט להמשיך הלאה בתחושה קלה יותר...
 

26zigi

New member
יש המון עצות

אהלן יש המון עצות להתמודד עם מרירות וכעס- אבל הן נשארות רק עצות אם לא חיים אותן. מאד קל להגיד לא לפעול מתוך כעס, להיות מודע לעצמך, לא לפחד להיות חלש, אבל קשה לעשות את זה. ארוכה הדרך אל האושר.
 
אילו הייתם נכנסות

אלי הבית עכשיו... מהדלת הייתן מרגישות זרם אנגריות שליליות... יש באוויר מתח נוראי... אני שתמיד מנסה לרכך, בין הילדים לבין עצמם ביניהם לביננו ההורים... אין לי היום מה לעשות... מתארת לעצמי שמתישהו זה יתפוצץ... הכוונה האווירה מישהו יפסיק לשתוק ויתחילו לדבר ואולי גם לצעוק אבל אז לפחות המתח והאנרגיות השליליות נעלמים והאווירה בבית מתרככת נראה מי יהיה הראשון לעשות זאת... החלטתי שאני לא עושה כלום היום... מצפה מהאחרים שיעשו צעד...
 
זה מה שקורה לי עם אחי

מחכה שהוא יעשה את הצעד. בינתיים, אנחנו כבר לא בקשר 3 חודשים. אז מה? להמשיך לחכות? איך את מסתדרת עם ההחלטה שלך?
 
למעלה