60 שניות אודות קללות בקרב פעוטות...
שלום רב מעבירה אלייך תשובה שנתתי להילוש היום... החשיבה של ילדים בני שלוש היא חשיבה קונקרטית, מוחשית. ילדים בני שלוש אינם מבינים לעומקם את משמעות הקללות. קללות, ברכות, כן ולא, מותר ואסור וכיו"ב הם מילים מופשטות. ילדים בגיל שלוש בדרך כלל מקללים כי הם זיהו שקללה מניבה. מה? יחס. המבוגרים נרעשים, מתרגשים, חוששים שהם מגדלים ילד פרא, בדמיון אנחנו כבר רואים את הנער העבריין. אז זהו שלא, מזמינה אותך להירגע ולהיכנס לפרופורציות. פרופורציות מזמינות לעצירה, מחשבה שקולה ותגובה בונה. מה המטרה שלך? ללמד את הילד לדבר יפה.הלא כן? מה עושים? ראשית, מבינים שהילד זיהה מכרה זהב לתשומת לב הוא מקלל ובתמורה מקבל התייחסות רבה. כל התנהגות שמוזנת על ידי התייחסות מועצמת. לכן, מומלץ לחזק את הילד כאשר הוא מדבר בטוב טעם, לעניין ובנימוס. גישה כזו משרטטת לו מפה איך מצופה ושווה לדבר בביתכם. לשמש לילד דוגמא ליחסים המושתתים על אדיבות, נימוס , אהבה והערכה לטוב . עונשים, ביקורת, הטפות מוסר, הסברים ומונולוגים ארוכים פועלים בכיוון הפוך. הם אינם מכבדים, משפילים, יוצרים תחושת זלזול ודחייה. לכן במקרה זה הייתי ממליצה ( אחרי ההסבר שוודאי כבר ניתןלילד:" שאצלכם בבית מדברים במילים יפות") להתיחס לקללות כמו "שלושת הקופים" - לא שמעתי ואני גם לא מגיבה. מה דעתך? בברכת יום של תרבות ופנאי עינת גבע
