כפיות טובה מזעזעת

שרית(^_^)

New member
כפיות טובה מזעזעת ../images/Emo67.gif

מושתלת כליה מתה מוחית - המשפחה מסרבת לתרום כשמקבלים נותנים? לא תמיד. חולה בת 70, שעברה בעבר השתלת כליה שהצילה את חייה, לקתה בארוע מוחי והיא כעת במצב של מוות מוחי. למרות שניתן לתרום את ריאותיה לחולה אנוש, רב של חב"ד, ששעותיו ספורות אם לא יקבל ריאות חדשות, מסרבת המשפחה לתרום את אבריה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598971,00.html לא יאומן !!!
 

רון סי

New member
השאלה ממי היא קיבלה את הכליה

תרומת כליה אפשר לקבל גם מהחי, גם אחרי מוות לבבי. מאיפה הקביעה שהיא קיבלה את הכליה מתורם שהוגדר במצב "מוות מוחי"? אם היא קיבלה את הכליה מתורם חי, או מתורם שמת מוות לבבי, אז אין שום כפיות טובה בסירוב המשפחה להרוג אותה בשביל לתרום את ריאותיה.
 
דמגוגיה זולה

מדובר בעיקרון עתיק יומין של אוכלוסיה שאחד מבסיסי האידאולוגיה שלה מלד אותם לחיות על חשבון אחרים בעיקרון . וכאן הוצג עיקרון זה במלא תיפארתו. זו הבעיה ולא ההתפלספות סביב השאלה מאיפה ממי ומתי התקבל איבר כלשהו שזה באמת לא מעניין כאשר מי מהם צריך לקבל . שאלות צצות רק כאשר הם צריכים לתת ולעזור לאחרים
 

רון סי

New member
חוץ מזה שדברייך לא נכונים

ואין לחברה הדתית שום "בסיס אידיאולוגיה" של חיים על חשבון הזולת, אלא אף להפך - יש להם עקרונות של עזרה ותרומה לזולת, דתי או חילוני, חוץ מזה דברייך גם לא רלונטים. כי השאלה כאן היא בדיוק מה האשה המסויימת הזו קיבלה. זה כל הענין של ה"כפיות טובה", שלכאורה מצד אחד אשה זו קיבלה תרומת איברים מאדם שהיה במצב מוות-מוחי, ועכשיו היא (או נציגיה) מסרבת להשיב באותה מטבע. לענין זה מהותי לברר אם הטענה נכונה, והיא אכן קיבלה מה שהיא מסרבת להשיב.
 

D o r o t h y

New member
מבלי להיכנס לעניין של דתי או חילוני

הייתי מצפה ממי שקיבל תרומת איבר וממשפחתו, להיות יותר מודעים ולתרום גם הם במקרה שזה מגיע לכך.
 

Avraham F

New member
כל המלל מיותר !

כל הנושא לא היה מגיע לעיתונות אילו הכליה המושתלת בגוף "התורמת", (זו הנצאת כעת במצב של "מוות מוחי"), היתה מהשתלה בתוך המשפחה. היא קיבלה כליה מתורם דרך "מרכז ההשתלות", והיא (ע"י משפחתה), מחוייבת על פי כל כללי ההגינות לתרום כל איבר מגופה כאשר היא במצב של "מוות מוחי". כל הטענות של שעת קביעת המוות, נסגרו כבר בהסכמת רבנים, אלא יש כאלה שבעיני לא ראויים להיקרא רב, החושבים שהם פוסקי הדור, שחייבים להתעלות מעבר למה שמצופה מהם. כל מי שמצדיק את מעשה המשפחה, שייך לעולם אפל שקדם לעולם הנאור. שמו של הרב שלא מאשר למשפחה לתרום, ייוודע לכל ואז נראה גם את פרצופו המכוער, טיב לִבּו המכוער כבר ידוע. רב זה יהיה מוחרם על ידי כל מי שחושב שמעשה זה שעשה, הוא מעשה נבלה ואי אפשר לקרוא לזה אחרת. חבל שיש בינינו כאלה שיודעים רק לקחת ולא יודעים מה זה לתת.
 

רון סי

New member
מידה כנגד מידה

אין זה הגון לדרוש ממי שקיבל תרומת איבר מאדם חי, שהמשיך לחיות אחרי התרומה, לתת את חייו למען אדם אחר. אין זה הגון לדרוש ממי שקיבל תרומה מאדם מת, שלא נתן את חייו, לתת את חייו למען אדם אחר. יש הבדל בין תרומה כשאדם הוא חי, כשהוא מת, או כשהוא במצב של "מוות מוחי". אלה מצבים שונים, ואין לערבב בינהם. לא הגיוני לדרוש למשל מאדם שקיבל מנת דם, שנתרמה ע"י מישהו, לתרום את ליבו או ריאותיו, פעולה שתביא בהכרח למותו. וזה אפילו מוחו פסק מלפעול. אותו דבר תרומה של איבר אחר מאדם חי.
 

serjyo

New member
../images/Emo2.gif למה לא הגיוני ?

שלום רון כתבת ( כאילו שזה ברור לכולם ) שלא הגיוני לבקש מאדם שקיבל מנת דם, שנתרמה ע"י מישהו, לתרום את ליבו או ריאותיו. אז לא הבנת מה בדיוק לא הגיוני בזה כאשר הגיוני בעיני לבקש הרבה יותר מזה : כמו למשל לחתום על כרטיס אדי ( גם אם לא קיבלתי מעולם תרומת דם מאף אחד) ולהסכים לתרום כל איבר מגופי לאחר שיקבע לי מוןת מוחי. ובכלל , מאז אני חתום על כרטיס אדי אני חי טוב יותר ומאושר יותר כי אני יודע שאפילו מותי אולי לא יהיה לשוא ואני עוד עשוי להעניק חיים למשהו אחר ! כמה ניפלא לחשוב כך , לא ?
 

רון סי

New member
אני מדבר על דרישה, תביעה - לא על בקשה

לבקש אפשר כל דבר. אבל מה שעושים במקרה הזה של האשה זה לא לבקש ממנה (או ממשפחתה) לתרום איבר, אלא באים בדרישה, בתביעה. דרישה המבוססת על הטענה שהיא קיבלה, לכן היא חייבת (לפחות מבחינת הצדק) לתת. בקשה לתרום משהו מהגוף מופנית אל רצונו הטוב של אדם, וזכותו המוסרית לסרב. אין אנו דורשים מאדם להקריב את גופו, או חלקים ממנו, עבור הזולת. על אחת כמה וכמה אין אנו דורשים מאדם להקריב את חייו למען הזולת. זה כלל יסודי בחברה הומניסטית, המכבדת את האדם, גופו, וכבודו. אנחנו רק יכולים לבקש ממנו, שיואיל בטובו. לעומת זאת אנחנו כן דורשים, לפחות מבחינה מוסרית ומבחינת הצדק, מאדם שמקבל דבר מה, להיות מחוייב לגמול לזולת באותה רמה. ובענין זה הצדק מחייב, כפי שכתבתי, מידה כנגד מידה. אין אדם מחוייב אלא על מה שקיבל. מעבר לכך - זכותו לתת, או לסרב מלתת, ואין זכות לגנות אותו על סירובו.
 

serjyo

New member
דידי נכבד , אינך צודק. קרא את הכתבה המקורית

אתה אמנם כותב על דרישה אבל בכתבה המקורית כתוב לא כתבו כך בכלל. אז זו דעתך האישית בכתבה מדובר על מוסר כפול ומאד לא יפה של בני משפחת של האשה שנמצאת במוות מוחי למרות שאולי לא הגיוני בעינך נושא תרומת אברים בעיני הוא הגיוני גם בלי קשר לקבלה של משהו והמעשה שעשתה בינתים המשפחה הזו הוא כפוי טובה ומאד לא יפה
 

Avraham F

New member
לרון סי תקרא ואולי תבין

קראתי את כל מהשכתבת בפורום זה, כמו גם כמה מתגובותיך בבלוג האידיוטי שלך. לעניין דיעותיך וידיעותיך המועטות על השתלות מ"מוות מוחי": אינך מבין כמעט דבר בנושא זה, שהוא מסובך כנראה יותר ממה שהבנתך יכולה לשאת. הטענות שלך מצוצות מתוך מחשבה עקומה על הנושא, תוך השפעה של גורמים המתנגדים להשתלות "ממות מוחי". לעניין "מוות מוחי": "מוות מוחי" נקבע לפני כחצי שנה גם בחוק "קביעת מוות מוחי-נשימתי", פרי יזמה משותפת של גורמי רפואה וגורמי דת. מבלי להיכנס לחוק, אדם הנמצא במצב של "מוות מוחי" - הוא למעשה מת אלא שהלב והריאות שלו מוחזקים ופועלים, ע"י מכשירים. אף אחד לא חזר ממצב של "מוות מוחי", למרות שהגופה "הנושמת ושהלב שלה פועם", מוטלת ללא רוח חיים. זה לא מצב של חוסר הכרה, ממנו חזרו כבר אנשים לאחר חודשים ואולי יותר, כמו לדוגמא, מצבו של אריק שרון. לעניין סירוב לתרום: אף אחד לא דורש מאף אחד לתרום איברים של מי שנמצא במצב של "מוות מוחי". גם אם ה"מת מוחית", חתם על כרטיס תורם, או לא. ללא הסכמת משפחה - אין התרומה מתבצעת, כאשר מנסים לשכנע לתרום, אולם לא "דורשים" זאת. סרבני תרומת איברים, נותנים סיבות ארטילאיות שונות לסירוב: 40% מהמשפחות טוענות ששלמות הגופה חשובה להם, (אבל לא אכפת להם שהגופה תיאכל ע"י תולעים ותירקב תחת האדמה). 31% מהמשפחות, נותנות סיבה דתית, (שכאמור כבר הסכימו מרבית הרבנים הנאורים לתרומת אברים ממצב של "מוות מוחי"). 7% מהמשפחות טוענות כי הנפטר לא היה מסכים, (כאילו שסרבנים משנים דעתם ללא ידיעת כל העובדות). 7% מהמשפחות רוצות למנוע סבל מהנפטר, (כאשר במצב "מוות המוחי", אין מרגישים דבר מלבד סבל של המשפחה הסובבת). 6% מהמשפחות, לא מקבלות את "המוות המוחי" בהגדרתו כסופני, (כאילו שיש מי שחזר ממצב כזה). משפחות אלה כמו מרבית המשפחות הסרבניות, נמצאים בחשכת ההסטוריה ורובן דווקא יקבלו איברים בעת הצורך. רון סי, יש לך הרבה ללמוד על הנושא, לפני שאתה מפיץ בכל מקום את התיאוריות הלא נכונות שלך, שרק אלוהים יודע מאיפה את נוטל אותן. אינני יודע אם אתה מושתל, או אם יש במשפחתך או בין חבריך מושתלים, שאם לא, מוטב שתלך לפורומים מטופשים במקומות אחרים, כדי לקשקש את קשקושיך. על הכותב: בעל משפחה - מושתל (6 שנים), מנפגע תאונת דרכים, שמשפחתו, משפחת רב אורתודוקסי, תרמה 6 מאיבריו, בהסכמה דרך הטלפון, כי כל עיכוב היה פוסל את איבריו לתרומה. זאת המצווה האמיתית, ולא "מצוות" רב פרימיטיבי חשוך, המונע תרומת איברים, רק מתוך רצון כאילו להיות "חכם" מגדולים ממנו. שנה טובה לכל בית ישראל בכלל ושנת בריאות יותר טובה לחולי הכליות ובמיוחד לממתינים להשתלה בפרט.
 

שרית(^_^)

New member
הבהרה לגבי משמעות המושג "מוות מוחי"

מיועדת בעיקר לאלה שהמוח שלהם אינו מפותח דיו, כדי להבין שמוות מוחי הוא מוות לכל דבר. אלה שחושבים שתרומת איברים לאחר "מוות מוחי" נחשבת ל"הקרבת החיים". מוות מוחי הינו הפסקת פעילותו של גזע המוח, האחראי על כל מערכות החיים: זרימת דם, דופק, נשימה. לעיתים יש נטייה בציבור לערבב את המושג "מוות מוחי" עם "מוות קליני". "מוות קליני", שהוא הפסקת פעולת הלב, עשוי להיות הפיך, במידה ונעשתה החייאה מוצלחת מיידית. שמעת בודאי גם על מקרים של התעוררות מחוסר הכרה לאחר שנים רבות. זה אכן יכול לקרות במקרים בהם מוגדר החולה כ"צמח". כ"צמח" מוגדר אדם שגזע המוח אצלו לא נפגע, לכן הוא למעשה עדיין חי. לא אפסו הסיכויים להחיותו מחדש, ולכן לא נקבע מותו. מצב כזה יכול להמשך גם חודשים ושנים. לעומת זאת, אנשים שאובחן אצלם מוות מוחי, ליבם יפסיק לפעום בתוך שעות עד ימים אחדים למרות הנשמה מלאכותית. מוות מוחי יכול להיעשות רק באדם המחובר למכונת הנשמה. שכן בהיעדר תמיכה מלאכותית לנשימה ימות הלב בתוך מספר דקות מעת הפסקת הנשימה ומות המוח. "מוות מוחי" הינו מוות לכל דבר והינו - חד משמעית - בלתי הפיך.
 

a v i c o

New member
ולמען הסר ספק למי שבכל זאת אולי לא הבין אותך,

איש לא חזר מעולם לחיים לאחר מוות מוחי !!!
 
עושים שרירים על חשבון הזקוקים להשתלה

להערכתי הוראתו של ה"רב" הזה באה על רקע הרצון של הדתיים לאלץ את המימסד הרפואי להגיע להבנה על קביעת רגע המוות על פי ההלכה. במאבק הניטש בינהם אנו השעיר לעזאזל. טוב ייעשה אם יישבו יחד ויגיע סוף סוף לאיזו פשרה שתאפשר לרבנים לצאת בקול קורא לציבור שלהם שאכן מותר לתרום.
 
למעלה