כפרות
הערב כשנסעתי דרך בני ברק, נקלעתי לפקק קטן שנוצר בגלל משאית אשר פרקה אגזי פלסטיק בצד הכביש. הארגזים היו מלאים בתרנגולות אשר אפילו לקרקר לא היה להן כבר כוח. על המשאית היה אברך שפרק את ה"סחורה" והעביר אותה לאברכים שחיכו על המדרכה. *לפני ים שנים, עבדתי במטע תפוחי עץ. את אגזי התפוחים העבירו ממקום למקום ביתר עדינות מאשר את אותן תרנגולות. כעת הארגזים הונפו באלכסון או בצורה אנכית, משל היו מלאים בחפצים, ספרים, כובעים.... התרנגולות נמעכו והחליקו אחת על רעותה ולמרות שהייתי קרובה, לא שמעתי אף לא ציוץ או קרקור מצוקה אחד. הן היו מותשות מדי מהתפיסה, מהפציעות, מהדרך והטראומה. לא היה להן שמץ מושג מה עוד מצפה להן. אני שואלת את עצמי כל שנה, האם יש לאותם אנשים שעדיין מבצעים את אותו טקס ברברי, כפרה ומחילה בעולמות אחרים -למרות מעשיהם? הלא איך ניתן לכפר על עוון אחד באמצעות עוון אחר? (למרות ש"הם" עצמם אינם רואים במעשה כל פסול). הדפסתם לכם כבר פלייר? הקובץ מצורף בשרשור, אתם מוזמנים להוריד, לחלק ולתלות!