סקארלט אוהארה
New member
כפרת עוונות, הכיצד../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif
ובכן, שלושה ימים של חג בהחלט נותנים לבחורה הרבה זמן לחשוב [פרט שולי נוסף זה ששמירת שבת וחג בבית נותנים לך הרבה יותר זמן לחשוב עם אבאמא, אחיות, חברים של האחיות, ילדים של האחיות וסבתא מקסימה שלא טורחת להסוות דברים שהשתיקה יפה להם ואיך את משתלבת בשרשרת הצאצאים..
]. בעודי יושבת לי לתומי בסלון ממוזג ותוהה איך אני עוברת את כל ארוחות השתחיתות החגיגיות האלה בלי למשכן את עצמי ל'שומרי משקל' עם צאת החג, חשבתי לי [כן, זה קורה לי לעיתים רחוקות ביותר] קצת על יום כיפור הקרב אלינו בצעדי ענק [גוליבר פראייר לידו!]. ובכן, סוגיית יום הכיפור מעולם לא עניינה אותי מי יודע מה, אבל השנה קרה מקרה וחשבתי על זה [קורה לטובות ביות. משמע- לי!]. ובכן, יום הכיפור הינו יום סליחה, מחילה וכפרה. היום השנתי שבו אנשים שלא דיברת איתם מאז שאמא שלהם חיתלה אותך בגן 'סביון', מתקשרים אלייך ומבקשים את סליחתך על לא עוול בכפם, העיקר לצאת ידי חובה. נחמד המנהג. מעולם לא הציק לי במיוחד. אנשים נחמדים [שלא את כולם אני מכירה או זוכרת תויי פנים, אבל שטויות.] מתקשרים, מתנצלים, שואלים לשלום האח שאין לי ואני תמהה מול המראה שליד הטלפון, מהנהנת באילוץ, מתנצלת גם כן על זה ששמתי להם רגל כשהם רצו במסדרון בכיתה א', ומתנתקת שמחה וצהלה. חביב, לא? אז השאלה היא כזו - האם להתנצל בפני מישהו שאתם בטוחים שכל הרוע שעשיתם לו הגיע לו?
ובכן, שלושה ימים של חג בהחלט נותנים לבחורה הרבה זמן לחשוב [פרט שולי נוסף זה ששמירת שבת וחג בבית נותנים לך הרבה יותר זמן לחשוב עם אבאמא, אחיות, חברים של האחיות, ילדים של האחיות וסבתא מקסימה שלא טורחת להסוות דברים שהשתיקה יפה להם ואיך את משתלבת בשרשרת הצאצאים..