כפר בקרתם?

[sawserkho]

פסטיבל צ'רקסי

פסטיבל צ'רקסי יתקיים בין התאריכים 16/7-26/7 בכפרים הצ'רקסים ריחניה וכפר כמא. למידע מפורט על האירוע לחצו - כאן.

 

[שוקלד אגוזים]

כבר מזמינה את התושבים לקחת בו חלק ../images/Emo140.gif

תכנית יפה ומענינת אני מתכננת להגיע לפסטיבל בשבת מי מצטרף? ת ו ד ה

 

[עידית רון]

אצטרף בכייף ../images/Emo13.gif

בכל ימות השבוע, מלבד בשבת

בשבת ידרסו אותך אנשים

גילוי נאות אני לא משוחדת

 

[שוקלד אגוזים]

בשישי הם לא רוקדים....../images/Emo10.gif

אל טידגי

 

[מירב קעקועיםM]

../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gifרוקדים בשישי ויהיו עוד המון המון

אטרקציות מ11 בבוקר עד חצות

 

[w o m a n 10]

נצטרף בשמחה ../images/Emo23.gif

רק בשבת הראשונה. עידיתוש, לא חושבת שהביקוש יהיה היסטרי. הריקודים הם בהחלט שיקול.

יהיה הסבר חוזר?

 

[kdr]

אולי ניפגש

בתכנית להגיע. נשמע נחמד. יש הנחה לקבוצות בהנחייה שוקולדית ?

 

[שוקלד אגוזים]

נפגש בשבת ב10.00 בכניסה לכפר ליד המכלת ../images/Emo140.gif

 

[מירב קעקועיםM]

אהיה שם תבואו לומר שלום

 

[kdr]

נראה מתי יתעוררו אצלי

10:00 זה אמצע הלילה. הילד חוזר לא לפני 06:00. מקסימום אגיע עם תמי.

 

[שוקלד אגוזים]

כפר בקרתם?../images/Emo69.gif

שישים שנה שאנו מכלים מאמצים להביא שלום בינינו לבין שכנינו , אממה, השלום מתחיל מבית כידוע , ולא נראה לי שהשקענו בדו קיום או יותר מדוייק בהכרת התושבים שאינם יהודים והחולקים אתנו את אותה פיסת אדמה. הם בערים ובכפרים שלהם אנחנו בשלנו, אין בא ואין יוצא , למעט אולי אבו גוש , שם מתגוררות כמה משפחות של היהוד בתוככי האוכלוסיה המוסלמית ,והישוב נווה- שלום שהתיימר עד לאחרונה להיות סמל לדו הקיום ההתישבותי הנכסף, אך קולות של חריקה בסחיבת אותה עגלה משותפת החלו להשמע גם מתוכו. בשבת האחרונה, שידר הערוץ הראשון, תכנית דוקמנטרית, על האופן בו הופקעו מהציבור הערבי בשנות השישים והשבעים אדמות בגליל, על מנת להקים סוגי התיישבויות. החל מהעיר כרמיאל, שנוסדה על אדמות דיר אל אסד, וכלה במצפים, שהיו אמורים לפקוח עין , ועם הימים הפכו להיות ישובים בררניים עם אחוזות לעשירים. אז יבואו אלה מימין ויטענו שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל כחתוב בתורה , שהיא כתב הקושאן הכי מוסמך שיש, ואלו משמאל יצעקו אליהם אבל הם היו כאן קודם. וככה שישים שנה אנחנו משקיעים במלחמות , ולא עוצרים לפתור את הסכסוך בתוכנו, ולהבין שאמנם הם שכנים שלנו אבל זו שכנות כפויה שלא מובילה לאחדות, לעשייה לאיכות חיים והיא אוגרת בתוכה זעם עצור שנמשך וימשך......... בשבת האחרונה התארחנו במלון גולדן קראון בנצרת. השוכן בפאתי הר הקפיצה . מבנה מענין, עם הכנסת אורחים לבבית כיאה לבעל בית ערבי . הוא נבנה בימים בהם ציפו למליוני תיירים בכל יום בעקבות מסעו של הפופ לארץ הקודש בתחילת המילניום. כמו בעלי חברות האוטובסים הרבות שצצו באותם הימים בנצרת שהאמינו שהנה הנה הם יפלו מהרגליים משפע התיירים הצלבנים , כך נבנו בתי מלון והארחה לעמוד עלק בבקוש שדעך ברגע שהפמליה הקדושה המריאה חזרה לארץ הספגטי והפיצה. המלון נסגר לקהל כי שמש תקופה מסוימת אכסניה לשבח"ים ונפתח שוב לפני כשלוש שנים, הפעם בעיקר לקהל מקומות עבודה מאורגנים. המבנה הארכיטקטוני נבנה, כאשר כל החדרים הבנויים בצורת "ח" פונים לעבר עמק יזרעאל ולבריכה. הלובי וחדר האוכל הם חללים פתוחים הנשפכים לתוך הנוף הנ"ל, ולמרות שהוא קטן יחסית לבתי מלון, שוררת בו תחושת מרחב. המזון מוגש, באופן שקולע לכל הטעמים ,החל מאחרון המרוקאים וכלה בפליטי מוסקבה , יש משגיח כשרות ויש בית הכנסת וכולם שם יוצאים מגדרם על מנת שהתייר הישראלי יבוא להשקיע אצלם את דמי חופשת ההבראה. אז יצאנו בין בופה הבוקר לבופה הצוחריים לטייל מעט בנצרת , לצערי סיורים מאורגנים לא התקיימו בשבת , המגזר הדתי הגיע גם לשם , ואוטובוסים בשבת יוק! בריכה זה בסדר , בר ארטיקים ושתייה גם , גוי של שבת יסדר הכל. בין 2 הנצרת מפריד קניון וכביש אחד שחור ומתעקל. העיר למטה צפופה, מלוכלכת, מוזנחת , פה ושם וילות בצורת טירות משפחתיות שחלקן מכוסות רק טיח אפור, למעלה בנצרת עילית שכונות מתוכננות ומטופחות. מתנ"ס פעילות תרבותית ענפה של קונצרטים מופעים ובריכה. קילומטר בקושי ו-2 עולמות, הם ואנחנו. "האנחנו" נפגש מדי יום במוסכים למטה בעיר התחתית, בחנויות ובשוק ,ושם ה"דו-קיום" נגמר. מידי שנה תהלוכות יום האדמה והאחד במאי דואגות לחזק את הזכרון בקרב הדור הצעיר ,את מורשת השנאה והטינה בבחינת דור לדור יביע אומר. עיר שבה מרוכזים כל "אבות המזון" של הדת הנוצרית ,החל משרידי הנגרייה של ג'וזף, כנסיית הבשורה, המקומות בהם התפלל ודרך אותו בן סורר ג'יזוש , שרק היא בלבד ,יכולה היתה להיות אבן שואבת למליוני תיירים מידי שנה לכל המדינה , מוזנחת בצורה שאי אפשר להאמין. אחד המקומות המעוררים תמיהה על האופן בו מושקעים כספי ציבור הוא אתר הר הקפיצה. לפי האמונה הנוצרית שם נדחף ישו על ידי המתפללים היהודים שזעמו על הצהרותיו שהוא הוא המשיח. ישו ניתר ,(גם על פי אותה אמונה) מהר הקפיצה לעבר התבור ממול, ושם שינה דמות והפך לאל. במאי 2009 בקש הכס הקדוש לשאת מיסה בנצרת. מיהרה ממשלת ישראל הוציאה מהבוידם הלאומי כמה עשרות מליונים והכינה אמפי עם 7,000 מקומות ישיבה דהיינו טריבונות שמוקמו מול במה עם צלב ענק ומנחת מסוקים. כבישים נסללו, עמודי תאורה לרוב, עצים ננטעו והוכשרו מאות מקומות חניה לקהל האלפים , שהגיע באופן חד פעמי!..... המיקום עוצר נשימה , אך האתר- הפיל הלבן , עומד היום מוזנח , מלוכלך ועזוב . נותרו מצבות אבן חרותות עם שמות המשקיעים .יכלו לערוך שם מופעי חוצות , פסטיבלים להם ולנו , בכל הצפון אין אתר שכזה , אך אין מי שירים את הכפפה ... במקום ליצור רצף של חיים בדו קיום הכי קל לבנות על פי מתכון החזון הציוני נצרת עילית ונצרת תחתית ,ודו קיום ושכנות טובה ,אלו קלישאות הנשארות מסתבר בנאומים לתקשורת. אז מה באתי לומר בסיומו של נאום הסוכנות ....שכדאי שכל אחד ואחת , בבואו לתור את הארץ יפנים את עובדת קיומם של שכנינו , ינסה להכירם מקרוב , ללמוד על חייהם, תרבותם, שפתם ומנהגיהם. בדרך של השתתפות בפסטיבלים הנערכים במגזרים שאינם יהודים כגון: הפסטיבל בכפרים הצ'רקסים , והדרוזים. טיולים , הסעדה וארוח בצימרים שלהם , כי גם מסע של קילומטרים לעבר אותו דו קיום נכסף מתחיל בצעד אחד קטן של כל אחד מאתנו.