כצרכנים של מערכת הבריאות

[SicTransit]

כצרכנים של מערכת הבריאות

האם אתם מרוצים מהאופן בו מנוהל משבר הקורונה?

 

[trilliane]

אם הכוונה למשרד הבריאות, לא הייתי מגדירה אותנו "צרכנים"...

ניהול המשבר לא קשור לצרכנות, אבל מכיוון ששאלת – כן. לדעתי טוב שמחמירים ומנסים להשאיר את המצב בשליטה, קל לראות שהמצב יצא בשליטה במהירות רבה במדינות שבהן זה לא נעשה (האיטלקים מקנאים בנו).

 

[SicTransit]

לדעתי הציון של מע' הבריאות עד כה הוא טוב מינוס

אני לא מבקר את הגישה המחמירה אלא את היישום שלה. חשבתי שיש תוכניות מגירה למצב כזה, ולא שיצטרכו להחליט החלטות חפוזות בלי לחשוב על הביצוע. לדוגמא, איך ייתכן שבנתב"ג הגישה היתה "עסקים כרגיל" גם אחרי שהיו הוראות בידוד מטעם משרד הבריאות, כך שאנשים נסעו הביתה ברכבת ולא קיבלו הדררכה מתאימה (כולל איזכור מפורש של החוק לפיו מי שמפר את חובת הבידוד עובר עבירה פלילית עם עונש של עד 10 שנות מאסר)? ולמה לא ביצעו בדיקות לאותם אנשים שהורו להם להיכנס לבידוד כך שאפשר היה לשחרר את ה"נקיים" מביניהם (הבנתי שרק בימים האחרונים התחילו לעשות זאת)?

 

[trilliane]

זה לא כ"כ פשוט... התשובה הרגילה בד"כ נכונה – תקציב וכוח אדם

 

[SicTransit]

יופי

 

[SicTransit]

תיקון:

ככל הנראה מספר הבדיקות שנעשות בארץ הוא מהגבוהים בעולם יחסית לגודל האוכלוסיה, וזה מרשים בייחוד מפני שמספר הנשאים שהתגלו נמוך יחסית - באיטליה ודרום קוריאה שמקדימות אותנו מבחינה זאת היו, כידוע, הרבה יותר חולים קשים, שלא לדבר על מקרי מוות.
&nbsp
אי לכך הציון שאני נותן למערכת עולה ל"טוב פלוס". בצד הגרוע יש לציין גם את המוקד הטלפוני שלא ערוך לטפל בעומס (מה הם חשבו שיקרה במקרה מגיפה?) ובימים הראשונים המשיך לפעול בהיקף השגרתי ונסגר בשעה 18:00. גם בשעות הפעילות מובן שהסיוכי לקבל מענה היה נמוך ביותר, אבל לפחות הם העבירו אותך אוטומטית לדף המידע של משרד הבריאות, וגם זה משהו.

 

[עוגיפלצת113]

סתם לידע כללי

ידוע על תחלואה בקורונה בעולם (אצל בני אדם) משנת 2012. משרד הבריאות הוציא חוזר בנושא עוד בשנת 2012 ורענן אותו כל שנה עד ל 2014, בחוזר הוא מגדיר את ההתנהלות בנושא שהייתה רלוונטית לאז שהיא לא שונה במאום ממה שנהוג היום. אז, בשנים ההן, הנגיף היה נפוץ במדינות ערב בעיקר וחשבו שיש לו קשר לגמלים. הקיצר, כולם פה הצטרפו לחגיגה באחור אופנתי.

 

[סתם מבקרת]

ברור שידוע כי הרי קורונה זו משפחת וירוסים וב2012 התפרץ הMERS

שגם הוא ממשפחת הקורונה אבל הוא שונה מבן המשפחה הנוכחי הן בקצב ההדבקה והן באחוז מקרי המוות כך שמה שהיה רלוונטי אז אינו רלוונטי היום

 

[עוגיפלצת113]

אם כבר, אז הייתה הרבה יותר סיבה לפאניקה

כי דיברו על 23% אחוז קטלניות של הנגיף,היום מדברים על הרבה פחות. יש למה לצפות.

 

[SicTransit]

הפרמטר החשוב הוא

המכפלה של סיכויי ההידבקות (מספר האנשים הממוצע שחולה אחד מדביק) בשעור התמותה.

 

[עוגיפלצת113]

אנחנו מדברים על שני דברים שונים .

אני יודעת שלא תסכים עם מה שאני כותבת, כי זה ערך לא להסכים, אבל אני לא המצאתי את זה. חישוב נכון יהיה:
אם באוכלוסיה אחת 1000 איש, 300 מהם חולים במחלה מסוימת , 100 מהם מתו מהמחלה, שיעור התמותה הוא 0.1 (100 חלקי 1000). שיעור הקטלניות הוא 0.33 (100 חלקי 300).
אם באוכלוסיה אחרת יש 1000 איש, 50 איש חלו במחלה, ו 40 מתו ממנה שיעור התמותה הוא 0.04 (40 חלקי 1000). שיעור הקטלניות יהיה 40 חלקי 50 = 0.8 או במילים אחרות 80%. שיעור ההארעות של מוות מהמחלה גבוה יותר באוכלוסיה הראשונה, אבל החומרה גדולה יותר באוכלוסיה השנייה.

 

[SicTransit]

אין על מה לא להסכים

זה חשבון פשוט. מה שחשוב הוא כמה אנשים ימותו. לדוגמא (קיצונית, אני לא טוען חלילה שזה המצב) גם אם המחלה היא ב"חומרה" נמוכה של אחוז אחד, אבל 100% מהאוכלוסיה יחלו בה, הרי שאחוז אחד מכלל האוכלוסיה ימות, כלומר בישראל יהיו 80,000 מתים בערך ובעולם פי אלף.
&nbsp
SERS היתה ב"חומרה" גבוהה אבל שעור ההידבקות היה נמוך מאד כך שלא היו הרבה חולים, ולכן היא לא היוותה בעיה אמיתית.