כרגע אמא שלי הודיעה לי ש

MoRibisi

New member
כרגע אמא שלי הודיעה לי ש

ההורים שלי נפרדים, ומצד אחד אני שמחה בשבילם שהם יכולים להתחיל בחיים חדשים והכל ומצד שני אני שומעת עכשיו את אחי הקטן בוכה למעלה ואני חושבת איך הוא ואני יכולים מחר ללכת לבית הספר ואני בטח אתחיל לבכות כמו איזו מפגרת באמצה ביצפר או משהו אני לא יודעת ואני פשוט לא יודעת איך אני אחזיק את עצמי... מילא נאי עוד קיבלתי את זה יפה בכיתי קצת אבל לא השתגעתי אבל אח שיל הקטן... הוא בן 11 ואמא שלי עכשיו למעלה מספרת לו ואני שומעת אותו בוכה וזה פשוט קורע לי את הלב... הוא כל כך צעיר ומסכן איך הם יכולים לעשות לו דבר כזה... ועכשיו כל הטיסות לחו"ל והאירועים המשפחתיים והטיולים והכל לא יהיו... ורק אתמול הם חגגו לאח שלי הקטן יומולדת ביחד וזה היה היום הולדת האחרון שלו שהם היו ביחד ואני בכלל לא אזכה חלגוג יומולדת כששניהם ביחד... כשאמרה שלי אמרה לי "אבא שלך ואני נפרדים" אני הרגשתי כאילו אני חולמת, ואניחושבת שעדיין לא קלטתי את המשמעות של זה אבל זה פשוט כל כך... כאילו הם היו נשואים 17 שנה ופתאום זה נחת עליי ככה הם אפילו לא רבו בקול רם לא צעקו לא כלום... זה פשוט היה מין נתק כזה ואני די הרגשתי שמשהו כזה הולך לבוא אז לא הייתי כזה בשוק אבל אח שלי נראה לי בכלל לא הרגיש, זה תפס אותו כל כך לא מוכן... ועכשיו לכו תגרמו לילד הזה שלפני שנייה חזר מחוג ג´ודו, הדבר שהוא הכי אוהב בעולם, שהוא כל כך שמח, שאבא שלו הולך לגור ברמת השרון בדירה אחרת לבד, ושהוא לא יראה אותו כל יום ושכבר לא יהיה לו אבא כל הזמן בבית... עכשיו יש לו רק אותי, את אמא, את החתול ואת אבא פעם ב... אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...
 

Shibby!

New member
היי מור..

אני מאד מצטערת בשבילך.. פרידה של ההורים היא אף פעם לא דבר קל. אבל רק רציתי שתדעי, שיש חיים אחרי זה, מניסיון. במשפחה שלי ההורים שלי נשארו בקשר מאד טוב גם אחרי, אז זה בטח עזר. שההורים שלי התגרשו הייתי בכיתה ו´, שזה בערך לפני 6-7 שנים. אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה בשבוע שעבר- אני הרגשתי שזה הולך לקרות, אז גם הכנתי את עצמי נפשית, אם אפשר לקרוא לזה ככה. היום אני חושבת שהפרידה שלהם היתה דבר מאד חיובי, כי הם נשארו בקשר אחד עם השני, ואבא שלי התחתן מחדש. זה גם נורא מוזר לי לראות אנשים עם הורים נשואים, אני כמעט לא מכירה כאלה... וחוץ מזה הכי חשוב שתזכרי שזה לא משנה אם ההורים שלך ביחד, או לחוד, הכי חשוב זה שהם אוהבים אותך ואת אח שלך. מקווה שעזרתי..
 

מכשפה

New member
קשה! עצוב! תחזיקי מעמד! ../images/Emo7.gif

תכתבי כאן הרבה!תספרי גם לאחיך על הפורום! תשתדלו להתרכז בעצמכם, בבית הספר, בלימודים, בחברים, בחוגים! מקווה שהוריכם נפרדו בהסכמה וללא מלחמות, ושהם ימשיכו לדאוג לצרכים שלכם, כדי שלא תפגעו יותר. הכי חשוב עבורכם, מעבר לעצב המובן והברור.. שתהיו אחד בשביל השני את ואחיך, שתעזרו ותיעזרו אחד בשני. שתהיו ביחד, כדי שתוכלו לתמוך אחד בשני! בת כמה את? את יודעת שיש אפשרות גם לישון אצל אבא, אם רוצים, ואם הוא יכול להסיע אתכם לבית הספר בזמן.ואם לא- אז בשבתות. מאד חבל שזה ככה. איפה אתם גרים? את יודעת למה הפרידה? לגבי הטיסות לחו"ל והאירועים המשפחתיים, למה שהכל יתבטל? אם הם יוכלו להשאר ביחסים טובים- זה לא חייב להתבטל.ואם הם ירצו הפרה מוחלטת- אז כל אחד יחגוג עם המשפחה שתרצה לחגוג. ונסיעות לחו"ל- אפשר לעשות גם עם אחד ההורים, למרות שזה אולי מוזר. אני מקווה שהם לא יתחילו מלחמות רכושיות.... כי אז זה יהיה יותר קשה. תחזיקי מעמד. יש יועצת בבית הספר, מחנכת, מנהלת. אם תרגישי חולשה-תפני אליהן כדי שיתמכו בך.... במידה ואת סומכת עליהן. ולחברות שלך-תספרי-אל תחזיקי בבטן! הן תתמוכנה בך! זה לא סוף העולם! כואב ועצוב...אבל זה המצב! תני לאחיך נשיקה ממני! גם לי יש בן בדיוק בגילו!
|
 

norit

New member
מור יקרה...

וואו קראתי את הודעתך וכמעט בכיתי,אני גם בת להורים גרושים ואפילו יש לי פורום בספידי שאני מנהלת לילדים להורים גרושים. כשההורים שלי התגרשו הדחקתי המון דברים באותה התקופה אבל את הרגע ההוא שהודיעו לי שהם מתגרשים אני זוכרת טוב,אני זוכרת את הבכי הלא נשלט ואת החרדה מי מה יהיה. זה לא קל,נכון בבת אחת מתנפצת לך המסגרת הכי בטוחה,אבל חמודה החיים לא נגמרים בזה. את תוכלי לנסוע עם אביך לטיולים ואת תוכלי לנסוע עם אימך ואחיך,את תוכלי לחגוג איתם יומולדת,נכון זה יהיה בנפרד. אחיך לאט לאט יתרגל לעיניין ועוד ימשיך לצחוק ולחייך. זה תקופה קשה ואיומה אבל תזכרי שיהיה לה סוף. מה שכן אל תדחיקי כלום,תוציאי,תבכי,תכאבי את זה,תספרי על זה ואם את מרגישה צורך אפילו תבקשי מהורייך ללכת לטיפול. יהיה בסדר,למרות שנראה שכלום לא בסדר.
 

avielss

New member
אכן

המצב של אחיך מזכיר לי את עצמי בגיל 11 בפנימיה בחורף אחרי טיול שנתי שכולם הולכים לבית חם (תרתי משמע) ולי בעצם לא היה לאן לחזור החום כבר לא קיים אין אבא ואמא אין טיולים משפחתיים הכל התפורר ולעולם לא יהיה כמו שהיה לעולם
 
למעלה