את. כלומר אני - בחורה
מה לספר? לא הייתי בארגנטינה. מעולם. אהוב שלי משם - רוסאריו. היינו ביחד - המון זמן, כל הזמן. הכרתי אותו בנתב"ג - אני יצאתי מהמונית והוא נכנס אליה. אני שכחתי את הארנק והוא החזיר לי אותו אחרי כמה דקות של נסיעה. כפיצוי הוא ביקש שנפגש וככה זה התחיל. כל אחד לימד את השני על העולם שלו, מוזיקה אוכל, מנטליות, הכל.אפילו זיהיתי את התמונה שדבי (אני מקווה שאני לא מתבלבלת בשם) שמה בפורום של האנדרטה ברוסאריו. עכשיו אנחנו לא ביחד. וזה קשה לשנינו אבל אנחנו צריכים קצת מנוחה וצריכים לחשוב. אז אני מצאתי לי כתחליף אתכם פה, אני קוראת על הכדורגל, על מקומות וכו' - הוא - לא רוצה תחליף, הוא יודע מה הוא רוצה. זה בהקשר של ארגנטינה. מה עוד לספר? - סטודנטית. די נראה לי שזה מספיק מלל לעומת ים המילים שאתה כתבת בכותרת שלך, כרוני... יום טוב לכולם.