כרית אוויר מנוטרלת לטרמפיסט

[הצנובר]

כרית אוויר מנוטרלת לטרמפיסט

מדי בוקר אני לוקח את בתי התינוקת אל הגן ואז ממשיך ואוסף טרמפיסט קבוע ויחד ממשיכים אל מקום העבודה המשותף שלנו.
את בתי אני מושיב בסל-קל במושב הקדמי, ליד הנהג, ועל כן כרית האוויר שם מנוטרלת באופן קבוע, שכן אני מסיע אותה מדי בוקר.

הסידור הזה, של טרמפ קבוע, נמשך כבר כמה חודשים ולפתע קלטתי שכרית האוויר בכלל מנוטרלת במושב שבו הטרמפיסט יושב מדי בוקר.

לא דיברתי איתו על כך, אבל תהיתי, באופן תיאורטי כמובן, האם במקרה של תאונה חו"ח יש בעייתיות בכך שכרית האוויר שלו מנוטרלת תמידית? האם זו עילה לתביעה כלשהי?

 

[ב ר ז י ל י]

מה זה "כרית אויר מנוטרלת באופן קבוע" ?

יש כלי רכב שבהם ניתן ע"י התקן מסוים, לנתק ולחבר את כרית האויר, יש כלי רכב אשר אין בהם התקן כזה ואם מנתקים את הכרית הנהג לא יכול לחברה מחדש בעצמו.
-
ניתוק כרית אויר ברכב כזה אסור על פי תקנות התעבורה, זה נקרא "שינוי מבנה", במידה ומסיבות כל שהן ברצונך לנתק עלייך להעביר לאחר מכן את הרכב טסט, לציין בפני הבוחן שהכרית נותקה ולקבל על זה אישור ברשיון הרכב.
-
באופן מעשי אין סיכוי ששוטר יגלה זאת בביקורת אקרעית ולכן לא תיקנס ורכבך לא יורד מהכביש, אבל אם תקרה תאונה והרכב יבדק בידי בוחני התנועה אתה עלול להסתבך מאד, הביטוח "יפול" על זה כמוצא שלל רב, שלא לדבר על אפשרות לתביעה אם מישהו יפגע.

 

[הצנובר]

מנוטרלת מבחירה

הכוונה ב"מנוטרלת באופן קבוע" היא שמכיוון שאני לוקח את התינוקת מדי יום בסל-קל ועל פי הוראות הבטיחות כאשר מותקן סל-קל יש לנטרל את כרית האוויר, ניטרלתי אותה (ע"י הסוויץ' הייעודי) בעצמי והיא נשארת כך כל הזמן. כלומר, גם לאחר הורדת התינוקת, אני לא מחזיר את הכרית למצב פעיל.
למה? כי נוח לי. שינוי מצב כרית האוויר קצת מסורבל (כרוך בהדממת האוטו, יציאה ממנו, שימוש במפתח וכו'), אז היא פשוט נשארת מנוטרלת.
&nbsp
יש לציין שנטרול הכרית איננו בלתי-חוקי - ההיפך הוא הנכון. כאשר מסיעים תינוק בסל-קל יש לנטרל.

 

[ב ר ז י ל י]

אז ככה

במידה ויש מתקן לנטרול הניטרול כמובן חוקי כי אין כאן שינוי מבנה
אבל אם אתה מסיע נוסעים שהתקנות אינן קובעות שאסור להסיעם מול כרית אויר הרי על הכרית להיות מופעלת, אי הפעלת מסכן את חייהם ואתה עלול להיות מואשם בנהיגה בחוסר זהירות (500 ש"ח + 6 נקודות) או בנהיגה בקלות ראש, עבירה שעומדים עליה לדין והעונש עליה בד"כ פסילה בפועל + פסילה על תנאי + קנס כספי.
באופן מעשי לא נתקלתי במקרה ששוטר בדק אם הכרית מופעלת כשיושב אדם מבוגר, בדיקת ניטרול הכרית מול תינוק די מקובלת.
ושוב - במקרה של תאונה, במידה ויפגע אדם שיושב מול כרית מנוטרלת, חברת הביטוח עלולה לתבוע מבעל הרכב ו/או הנהג שיפוי על הפיצוי ששלמה במסגרת חוק הפלת"ד
ומעבר לפן המשפטי - לעניות דעתי יש פגם בהעדפת שיקולי נוחות מול סיכון חיי אדם.

 

[אמירמל]

על סמך מה אתה אומר שחברת הביטוח יכולה לדרוש שיפוי?

 

[ב ר ז י ל י]

לפי חוק הפלת"ד חברת הביטוח שלך

חייבת לשלם לנפגע שישב ברכבך
אבל אם הפגיעה נעשתה, או הוחמרה, עקב פעולה שעשית ברכבך במכוון החברה רשאית לתבוע אותך שתפצה אותה על נזקיה כמו בכל ביטוח אחר שלאחר שחברת הביטוח משלמת פיצויים למבוטח היא רשאית לתבוע מהגורם למקרה הביטוח שישפה אותה על נזקיה.
דוגמא לפעולת חברת הביטוח במקרה אחר תוכל למצוא בקישור הבא
http://cafe.themarker.com/topic/2915829/

 

[אמירמל]

אין הנדון דומה לראיה

במקרה שאליו הפנית, המדובר בנהג שהיה מעורב בתאונה ולא היה מבוטח. החוק קובע שמבחינת הנפגע קרנית משמשת כתחליף לחברת הביטוח. לעומת זאת, מבחינת הנהג, הוא לא מבוטח, לא לגבי נזק שנגרם לו ולא לגבי נזק שנגרם לאחרים. יותר מזה, החוק קובע אחריות מוחלטת על הנהג, ללא קשר לרשלנות. לכן, קרנית יכלה לחזור אליו, כי הוא לא היה מבוטח.
קראתי את הפלת"ד וקראתי את פוליסת ביטוח החובה הסטנדרטית עוד לפני ששאלתי את השאלה. האם אתה מוכן להפנות באופן מדוייק יותר למקום שבו נאמר שלמבטח זכות לחזור לנהג אם נעשה מעשה מכוון ברכב שגרם לנזק או להחמרתו (ולא כשהתאונה נגרמה בכוונה)?

 

[ב ר ז י ל י]

כדי לקבל תשובה מפורטת ומדויקת בעניין ביטוח

כדאי שתשאל איש ביטוח.
לא קראתי את פוליסת הביטוח שלך - אך אני מצטט מפוליסת ביטוח החובה של איילון
הגדרת "תאונת דרכים" יש הסתייגות מודגשת, ואני מצטט: "ואולם לא יראה כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה עהשימוש ברכב המנועי".
והנדון דומה לראיה לא מאופי המקרה אלא מכך שחברת הביטוח מנצלת את כוחה להיכנס לכל פרצה ולתבוע בעל רכב שרק הוצאות ההגנה כנגד התביעה עלולות לרושש אותו
דרורי נתבע על כ 2 מליון שקל בעניין פיצוי נפגע בתאונה שהוא לא היה מעורב בה, הוא זוכה במשפט אבל הוצאותיו להגנתו (השגת מסמכים, חיפוש עדים, שכ"ט עו"ד) הגיעו לכחצי מליון שקל ומתוכם פסק לו בית המשפט 5000 בלבד, חברת הביטוח ערערה ולא נותר לו כסף לשכירת עו"ד סביר ובלחץ והפחדתו ע"י בית המשפט נאנס להסכים לפשרה של 100 אלף (מתוך ה 2 מליון שנתבע).

 

[prizman]

לא נראה לי הטיעון שלך.

נתחיל בציטוט מהציטוט שלך " ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם".
ניתוק כרית האוויר לא נעשה מתוך כוונה לפגוע במישהו לכן זה לא רלוונטי.
הסיפור של דרורי הנ"ל בלתי רלוונטי באותה מידה אך יתר על כן, הוא חד צדדי. אנחנו לא יודעים מה באמת
היה מהלך הדברים, מה היה מהלך המשפט ואפילו לא מה הייתה באמת התוצאה הסופית.
לא רואה שום טעם בהבאת סיפור כזה בנסיבות האלו, הוא חסר משמעות לחלוטין.

 

[אמירמל]

כפי שכתב פריזמן

המגבלה היא על תאונה מכוונת (כפי שסייגתי גם אני), לא על כל מעשה מודע (הסעת מחשב שאינו קשור יכולה להגדיל את הנזק אם תקרה תאונה - אני חושב שזה ברור שאף אחד לא יטען שאדם לא מבוטח בגלל זה).
אני לא ביקשתי תשובה מפורטת ומדויקת בעניין ביטוח, אלא הפנייה למקור החוקי לטענה שלך, שכפי שרמזתי אינה נכונה. לכן אין טעם שאשאל איש ביטוח - לא הוא העלה את הטענה אלא אתה השבת לאדם ששאל מבלי לבדוק את העובדות, אלא לפי ההגיון שלך, מבלי להבין את החוק בעניין.
לצערי, לאחר שנים רבות שאני קורא פורמים שאתה כותב בהם, אתה נוהג לעתים לענות כך, והדבר מעיב על העובדה שכשאתה מתייחס לדברים שאתה מכיר באופן ישיר, תשובותיך מחכימות.
נושא הפיצוי לנפגעי גוף בתאונות דרכים מוסדר באמצעות שלושה דברי חקיקה. חוק הפלת"ד שקובע זכות לפיצויים מהנהג, פקודת ביטוח רכב מנועי שמחייבת ביטוח של הרכב, ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי) שקובעות את התנאים של הביטוח.
הכלל הוא שכל הנזק הגופני, שנגרם בתאונת דרכים, ניתן לפיצוי ומבוטח. החריגים לזה הם אנשים שנהגו ללא רישיון, ברכב גנוב, ללא ביטוח או למטרת עבירה (לפעמים גם אנשים שהיו מודעים לכך שהנהג נוהג כך) או שגרמו לתאונה במכוון.
כל הרעיון בהסדר הזה הוא שמוותרים על השאלה אם הנהג היה בסדר או לא.

 

[ב ר ז י ל י]

אתה מערבב שני דברים

1. הזכות לפיצויים - אין ספק שהאדם שיפגע מחסרונה של כרית אויר, למרות שבעל הרכב ביטל אותה במכוון - יקבל פיצוי מלא מחברת הביטוח, תואם לחלוטין את המקורות שציינת.
2. מה חברת הביטוח עלולה לעשות לאחר שתשלם לו את הפיצויים - וזה לא כתוב בשום מקום בחוק, התשובות שקיבל השואל מתבססות על הכרותי חברות ביטוח ומעלליהן, איש ביטוח מכיר את האפשרויות טוב ממני ולכן, למרות שלדעתך אין טעם לשאול, הוא הכתובת.
-
ועניין נוסף, והוא חשוב לא פחות, שיש במעשה כזה עבירה על סעיף נהיגה בחוסר זהירות ו/או נהיגה בקלות ראש (ס' 62 (2) לפקודת התעבורה) , ס' 21(ב)(4) ו 21(ג) לתקנות התעבורה וכן סיכון במודע של חיי אדם.
וזהו - יותר אין לי להוסיף בעניין זה

 

[אמירמל]

לא אני לא

אתה פשוט לא מבין את המטריה.
חברת הביטוח לא קשורה לנפגע אלא לנהג. היא מבטחת אותו. המשמעות של זה היא שבתמורה לדמי הביטוח היא מתחייבת לשלם לו את נזקיו אם ייפגע ולשלם לנפגעים אחרים את מה שהוא חייב לשלם להם. כלומר, הביטוח לא נועד לעזור לנפגע (באופן ישיר) אלא לנהג שאחראי בכל מקרה. החוק קובע במפורש שאין זכות חזרה למי ששילם פיצויים כלפי אדם אחר אלא במקרה שמדובר במי שגרם לתאונה במתכוון או למי שנסע ברכב ללא רשות או מי שנהג בו בלי רישיון או בלי ביטוח או מי שהשתמש ברכב לצורך פשע.
כלומר, לחברת הביטוח אין זכות לדרוש פיצויים ששילמה מהמבוטח.
&nbsp

 

[ב ר ז י ל י]

חד משמעית - לא נכון !

1. חברת הביטוח משלמת לנוסע שנפגע בלי קשר לאשמת הנהג, הביטוח נועד לעזור לנפגע באופן ישיר,.
2. לא הנהג מבוטח אלא הרכב (וגם משלם הפרמיה אינו הנהג אלא בעל הרכב)
3. חברת הביטוח רשאית לתבוע הוצאותיה (וזה יודע איש הביטוח שאינך רוצה לשאלו) ממי שגרם במזיד לנזק (וניתוק כרית האויר במכוון עונה להגדרה זו) - ובפרט שהוא עושה זאת תוך עבירה על תקנות התעבורה.
ואנחנו יכולים להתפלפל עד מחרתיים אבל אני בטוח שאתה לא תתנדב לכסות נזקיו של מי שיענש אם וכאשר יפעל בדרך שלדברייך אין בה סיכון (ניטרול חגורת בטיחות במכוון והסעת נוסעים תוך מודעות לסיכון)

 

[אמירמל]

ושוב - אתה טוען טענות ללא אסמכתאות

קרא את דברי החקיקה שהפניתי אליהם קודם לכן.
1. החלק הראשון נכון אבל לא בגלל החלק השני. על נהגי רכב הוטלה אחריות מוחלטת (כמעט) לנזקי גוף - זאת במטרה להבטיח פיצוי לכל הנפגעים. כדי לא להטיל נטל כזה על אנשים פרטיים הוטלה חובת ביטוח, וכדי להקל על הנפגעים והנהגים מבחינה פרוצדורלית ניתנה לנפגעים אפשרות לצרף לתביעה את המבטח.
2. לא נכון: כך מוגדר המבוטח בפוליסה (ולמען הסר ספק - בכל פוליסת ביטוח חובה): "המבוטח" – בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם. גם אם הפוליסה צמודה לרכב היא מבטחת את האדם ולא הרכב, והחובה היא לשלם את מה שהוא יחוב.
3. אני לא צריך אנשי ביטוח כדי להבין חוקים. אני צריך לקרוא את החוק. סעיף 9(א) לפלת"ד קובע שאין זכות חזרה אלא במקרים מצומצמים שזה לא אחד מהם.
&nbsp

 

[ערן שפילינגר]

חברת הביטוח אינה רשאית לחזור

אל הנהג אשר ניתק את כרית הרכב.
אולי ניתוק הכרית נוגע ברשלנות אבל בוודאי שהוא לא נעשה בכוונה לגרום לטרמפיסט נזקי גוף.
גם נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, מנוגדת לחוק ולתקנות התעבורה, ועדיין במקרה של תאונה, אי אפשר לטעון שהנזקים אירעו במתכוון. כנ"ל לגבי נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, חציית צומת באור אדום, או כל עבירת תעבורה אחרת.
הרי בבסיסו, ביטוח חובה הוא בשיטת No-fault insurance והוא אינו מבוסס על אשמה בגרימת התאונה או החמרת הנזקים. הוא פשוט מכסה את כל מי שישב ברכב והולכי רגל שנפגעו מחוץ לרכב. ביטוח צד ג' וביטוח מקיף, לעומת זאת, הם לא בשיטת No fault.
&nbsp
בכל מקרה סעיף 1 לחוק הפלת"ד קובע:
"... ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"
אילו הנהג היה דוקר את הטרמפיסט בסכין במהלך הנסיעה, אזי לא היה מדובר בתאונת דרכים. אילו הנהג מתנגש בקיר במטרה לרסק את הרכב - לא היה מדובר בתאונת דרכים.
אבל נזקי תאונת דרכים שהוחמרו עקב ניתוק כרית האוויר, אינם באים בהגדרה הזו.