כרית לתינוק

[תפוח עץ]

כרית לתינוק

יונתן כבר שנה וחודשיים ישן איתנו במיטה. הוא מתעורר המון פעמים בלילה אבל שמתי לב שבחודשים האחרונים, אם הוא שם את הראש שלו על הכרית שלי, או על הכריות בצד המיטה (שלא יחטוף מכה מהקיר) אז הוא ישן טוב יותר. עכשיו עד שאנחנו מגיעים למיטה יונתן ישן במיטת תינוק שלו (ומתעורר מלא), הוא עובר למיטה שלנו מההתעוררות הראשונה אחרי שכבר נרדמנו (נשמע קצת מסובך). בכל אופן, האם מותר לי לשים לו כרית במיטה שלו ואולי ככה הוא ישן יותר זמן (ויותר זמן במיטה שלו) ? סיבכתי אתכם קצת ???

 

[רותי ע]

כעיקרון עדיף בלי כרית אבל אם

זה עומד ביניכם לשנת לילה רציפה ושקטה.. אולי תארגני לו כרית קטנה ושטוחה במיוחד? אצלנו עידן מארגן לו מעין כרית משמיכה. הוא לעולם לא ישן מכוסה אלא תמיד על השמיכות ואין לי מה לעשות בעניין. כיום הוא בן שנתיים ו-4 אבל אני מדברת מאז שהוא התחיל להתהפך.. ואין לו שום בעיה אורטופדית (

).

 

[דליה .ד]

מנסיון...

חמשת ילדי ישנים עם כרית דקה מגיל חצי שנה בערך וישנים מצויין, אפילו על הבטן. הבעיה היא שהילד ישן איתכם במיטה. לכל אחד בבית יש את המיטה שלו. והילד צריך להבין זאת מההתחלה. ושלא יזבלו לי על עיקרון הרצף. עיקרון זה מתאים לתרבויות פרימיטביות בהן האם מטפלת בגינה ובבית והילד צמוד אליהץ. בתרבות שלנו אנחנו נפרדים מהילדים לעיתים תכופות: בילויים, עבודה, אילוצים ומה לא? לכן צריך לנטוע בילדים את הביטחון שאמא ואבא חוזרים. ובחברה שלנו הם צריכים ללמוד זאת. מי שזה לא מתאים לו ישלם אחר כך מחיר לפסיכולוגים, לא רק עבור הילד אלא גם עבור הזוגיות שלו... למדי את ילדך לישון במיטתו - אפילו אם תצטרכי במשך מספר לילות לישון על מזרון ליד מיטתו גם לך ולבעלך מגיעה שינה טובה ויחסי מין ללא הפרעות... חשוב מאוד! ויפה שעה אחת קודם........ בהצלחה!

 

[_גלית_]

כל משפחה צריכה לעשות מה שנכון

לה. עד שתומר היה בן שלושה חודשים, הוא ישן איתנו במיטה, כי זה היה יותר נוח לכולנו (זה היה צורך של כולנו) ברגע שהרגשנו שזה פוגע בשנה שלו ושלנו, העברנו אותו למיטה שלו ובלילה הראשון שעשינו את זה, הוא ישן לילה שלם וכך זה עד היום. אני לא מצטערת על התקופה שישנו ביחד, למרות שזה לפעמים היה לא קל, כי האופציה האחרת היתה פחות טובה. אפשר ללמוד הרבה דברים טובים מ"עיקרון הרצף" אם לא הולכים אחריו בפנאטיות, וחוץ מזה גם בדורות שבהם ילדים ישנו רק במיטותיהם משלמים הרבה כסף לפסיכולוגים (וגם בתחום הזוגיות). צריך לזכור שלילדים שונים ולמשפחות שונות יש צרכים שונים, ולהזהר מלשפוט אותם, ודרך אגב, המושג "זיבול" הוא קצת מיותר לדעתי...

 

[נילי של ס&כ]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif אני מצדדת ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

אני הפסקתי לקחת את ספיר למיטה שלי כשהיא היתה בת חצי שנה. את כפיר אני בכלל לא לוקחת למיטה. עניין נוסף ששווה להרגיל ילדים זה להרדם במיטה שלהם ולא על הידיים או בסלון וכו´. זה לקח לי איזה חודש אבל היה שווה בגדול

מאז גיל שנתיים יש לספיר שיגרת ערב קבועה, והיא הולכת לישון בלי בעיות (חוץ מאצל סבתא שאז היא יודעת ש"יצילו" אותה ממני, אבל זה כבר סיפור אחר

)

 

[מיה30]

כל מילה בסלע ../images/Emo45.gif

 

[תפוח עץ]

דבר 1, אני לא קוראת לדעותיך זיבול

שכל. אם את מאמינה שילדים "צריכים" לעשות דברים ולא לומדים לעשות דברים מתוך הבנה, אז בבקשה, חיי את חייך וחיי ילדך בשקט ותני לחיות. אם את חושבת שילדי יצטרך פסיכולוג בגלל שהוא ישן עם אמא ואבא במיטה, אז אבוי לנו לצרות העין ולדעות קדומות. אני לא קוראת לך פרימיטיבית כי את מאמינה בלעשות ולהתנהג בדיוק להפיך ממני. נכון, אני נשאתי ונושאת את יונתן שלי במנשא ועל הידיים ואפילו "אוי ואבוי" עדין מניקה אותו. תאמיני לי שכשרוצים פרטיות עם בן הזוג אפשר למצוא בכל חדר מקום ומצב ולעובדה שהקטנטן איתנו במיטה אין שום השפעה על כך. להיפך כל כך כיף לפעמים להתעורר בבוקר ליד אישי, וביננו התינוקי הקטן שצוחק לו וצורח "אבא,אבא". ואני ממש לא מבינה איך הגענו לדיון הזה בשל שאלה על כרית.

 

[תפוח עץ]

ועוד משהו, עיקרון הרצף לא חייב

להית משוייך לפרימיטיבים, שהאמא עובדת בגינה כל היום. אנחנו 2 אנשים מלומדים בוגרי אוניברסיטה ובהחלט לא פרימיטיבים ועדין מאמינים ברוב העקרונות של הרצף. קורה לא ????

 

[ציפי ג]

איך את עושה כזה דבר לילד?

שומו שמים? גם לישון אתכם במיטה, גם לינוק וגם כרית? לעומתך אני כנראה אורנג אוטנג. שלושה מחמשת ילדי ישנו איתי - איתי עדיין ישן לידי והוא בן שנה ושמונה חודשים. איתי גם יונק, וגם אני נשאתי אותו במנשא, וגם אני ובוגרת אוניברסיטה (אבל בעלי בוגר מכללה, אולי זו הסיבה לפרימטיביות שלנו?) כל ילדי ישנו מגיל צעיר על כרית (מיום שראיתי שהם מושכים את מגן המיטה ומתעקשים לישון עליו). ישנן כריות קטנות ושטוחות יותר ואפשר לתת לו לנסות.

 

[אילנה של יובל ומיכל]

אני רואה שמצא חן בעיניך עניין

האורנג אוטנג... אואואואואואוא.... אני איתך. מיכל יונקת וישנה איתנו ועל הידיים רוב הזמן. וחוץ מזה, נחמד לראות אותך כאן. הרבה זמן לא היית.

 

[תפוח עץ]

אהבתי ../images/Emo24.gif

 

[אמא של נוריאל]

וגם אני שמחה לראות אותך ../images/Emo24.gif

 

[אמא של נוריאל]

אני מסכימה איתך מאד תפוח!

דליה, אולי למשפחה שלך לא התאים רוח עקרון הרצף. אבל מזה ועד לכינוי פרימיטבי יש מרחק אדיר!!! שלושת החודשים הראשונים עברו עלינו כשרוב הזמן נוריאל היה עלי, כולל חלק משנת הלילה. עלי ממש. והיום הוא ישן במיטה שלו, בחדר שלו, ורק כשהוא מרגיש רע, הוא צריך אותי ונרדם עלי. אני הולכת איתו עם מינשא, והמקום עבודה שלי מאפשר לי לו פעם לבוא איתו, כך שהוא מדי פעם מגיע איתי לעבודה. יש לי זוג חברים (שהם שניהם פרימטיבים בעלי תואר ראשון), שביתם בת שלוש ישנה איתם במיטה עד ללפני 3 שבועות. לכבוד הולדת אחותה היא ישנה במיטה שלה בחדר שלה. ההורים שוחחו עם הילדה רבות לקראת השינוי שיהיה עם לידת התינוקת, ובנתיים (3 שבועות) אין שום בעיה - לא אם איך שהיא נרדמת (סיפור ולילה טוב), לא אם לישון לבד ולא עם התינוקת! וגם לא עם הזוגויות שלהם!!

 

[רותי ע]

בשום פאן של ההורות אין את האמת

המוחלטת. הרבה יותר פשוט היה אם היה מדריך למשתמש שבו היה כתוב במפורש מה צריך לעשות בכל מצב. במציאות מה שמתאים למשפחה אחת לא מתאים לאחרת. החוכמה היא ללמוד את הגישות השונות ולבחור את המתאים לנו. כך בנושא ההנקה, לינה משפחתית או הצבת גבולות. וכדאי תמיד להוסיף "זו דעתי". כי זו רק דעתי ויש עוד הרבה דעות אחרות. לי לדוגמא ממש לא מתאימה לינה משפחתית וכך גם לילדי מכיוון שהוא התרגל לישון במיטתו. אבל אני יכולה להבין שלאנשים אחרים זו השיטה שעובדת. הפעם היחידה שאגיד לאמא אחרת "את חייבת להרגיל אותו לישון במיטתו" היא כאשר אותה אם תבכה שלא נוח לה במצב הקיים כאשר התינוק/ילד ישן איתה. אבל אם נוח לה וטוב לה, מה רע? למה לשנות?

 

[תפוח עץ]

אננו מקווים שיונתן יעבור למיטה

שלו (לאורך לילה שלם) כשהוא ירצה או יבקש. מצא חן בעיני הסיפור של החברים שלך שהסבירו לילדה איך זה לעבור למיטה שלה. זה בגיל שהיא כבר מבינה ואולי אפילו כיף לה לישון לבד. אני מאמינה שהדברים צריכים לבוא מהילד תוך כדי הבנה והסברים ולזרום עם הילד (עד שזה מגיע לבטיחות, אבל זה כבר נושא אחר).

 

[שירי ל]

אולי תגלי לי איפה? ../images/Emo8.gif

כי הדרך היחידה שאנחנו מצאנו היא פשוט להעביר את אופיר למיטה שלה עם הרבה דפיקות לב בדרך... אופיר ישנה איתנו ולא בגלל עיקרון הרצף (למרות שאני כן מה"חסידים") אלא פשוט בגלל שאני לא מוכנה לעבור אפילו לילה אחד מתיש כשיש לי אופציה אחרת. נצטרך גמילה כשנעביר אותה? נעבור גמילה! אני מעדיפה להיות ערה כמה לילות מאשר שנה שלמה! ואגב, זה לא קשור לאופיר כן מתעוררת או לא מתעוררת בלילה - יכול להיות שאני אמא הסטרית במיוחד אבל אני כל הזמן קמה לראות שהיא בסדר...

 

[מירי,]

הכעסת כאן כמה...

האמת - ילדי לא ישנים איתי במיטה , ולצערי גם לא הינקתי אותם , ןלא קראתי את עיקרון הרצף כך שאם במיקרה אני מיישמת משהו ממנו - זה ממש בלי כוונה... קר מה אני צריכה להאיר את תשומת ליבך (מעבר לכך שהישתמשת במושגים קצת בוטים - מה שנראה לי מוזר מהכרותי אותך בפורום אחר) שדווקא עיקרון הרצף הוא איזו שהיא דרך מחודשת של הורים שרוצים להיות אחרים מההורים שלהם ולנהוג אחרת , ההורים שלנו (רובם) דגלו בכך שילדים צריכים לישון רק במיטות שלהם ושיחסי מין מקיימים רק במיטה - ובגיל ההתבגרות יש כינו להורים "עתיקים" .....

 

[אמא של נוריאל]

וואי, גם נוריאל ככה,

ישן על השמיכות (תמיד יש יותר משמיכה אחת במיטה, כי תמיד הוא מתהפך לגמרה על השמיכה, ואני מכסה אותו עם השמיכה השניה. אז מה הוא רוצה כרית??

 

[נילי של ס&כ]

טוב, אז ככה

קודם כל, בשינה על הצד ממליצים לשים חיתול מגולגל או כרית מאוד שטוחה (קיבלנו כרית תינוקות כזו לברית של כפיר) אפילו לתינוק, בין המיטה ללחי, (בשקע בין הצוואר לכתף, בעצם) כדי לשמור את עמוד השידרה ישר. אשר לבן שלך שכבר גדול - אחרי גיל שנה למיטב ידיעתי מותר לשים כרית. אחרי גיל שנה *מאוד* קשה לגמול ילד מהמיטה של ההורים, ואם לא תתחילי עכשיו - המאבק יהיה הרבה יותר קשה בגיל מאוחר יותר. (באמת בלי לפגוע - איך אתם שומרים על הזוגיות שלכם עם הילד במיטה?) אם את חושבת שכרית תעזור לו לישון טוב יותר אז תני לו כרית. אנחנו נתנו לספיר כרית בערך בגיל שנה, כשהיא ביקשה. מה שכן - עדיף כרית פוך סינטטי כי היא פחות גבוהה ויש פחות סיכוי שהילד יפתח נזלת אלרגית. בהצלחה

 

[תפוח עץ]

תודה על האיפורמציה לגבי הכרית ../images/Emo39.gif