true leaper
New member
כשאחותך "זורקת" אותך
אני בת 24, אחותי בת 22, ואנחנו רבות מאז שאני זוכרת את עצמי. כבר שנים חולקות חדר, ותמיד היו יחסי אהבה-שנאה, כשהיא מתעצבנת במיוחד מדברים כמו זה שאני שואלת ממנה בגד מבלי לבקש או משאירה במקרה משהו שלי על שולחנה. ב3 השנים האחרונות היא כבר חיה חלק מהזמן אצל החבר שלה, ובאה רק פעם בשבוע בערך הביתה (אני עדיין חיה אצל ההורים). כאשר היא מגיעה כמעט תמיד מתפרצת עלי בצרחות על דברים מגוחכים כמו מה שהזכרתי קודם, וטוענת שאיני מכבדת אותה ואת פרטיותה. היום כשהגיעה, הדברים יצאו משליטתי לגמרי, וניהלנו ממש "קרב" צרחות היסטריות אחת על השניה, כפי הנראה זה שהשארתי את הטלויזיה פתוחה בחדר בזמן שהיא ישנה והיא התעוררה מזה - זה מה ששבר את גב הגמל. היא ארזה במזוודה את הדברים שלה שעוד היו כאן, ויצאה מכאן זועמת, מצהירה כי זהו, נמאס לה ממני סופית, היא עוברת לגור אצל החבר ומנתקת קשר עם "האנשים המטומטמים בחייה" - בעצם אני, והכריזה שלא מתכוונת להחליף איתי מילה יותר (שאולי תסכים ברוב טובה להתייחס אלי אם "אתבגר", בתקווה שזה יקרה יום אחד). מה שרציתי לשאול, מה הייתם עושים במקרה כזה? אני לא מפסיקה לבכות מאז שזה קרה, היא ממש פגעה ברגשותיי ואמרה כמה דברים מאוד קשים, ואני דווקא כן ניסיתי לכבד אותה ולשפר את התנהגותי אבל כנראה שזה לא הספיק לה. הקטע הוא שממש אתגעגע אליה כי כן היו לנו גם זמנים טובים ביחד, ופשוט כואב לי שהיא הלכה ככה ואני נשארתי מבולבלת לגמרי - זה לא נראה כאילו היא בכלל תרגיש בחסרוני. האם אפשר להתנתק מאח/אחות?
אני בת 24, אחותי בת 22, ואנחנו רבות מאז שאני זוכרת את עצמי. כבר שנים חולקות חדר, ותמיד היו יחסי אהבה-שנאה, כשהיא מתעצבנת במיוחד מדברים כמו זה שאני שואלת ממנה בגד מבלי לבקש או משאירה במקרה משהו שלי על שולחנה. ב3 השנים האחרונות היא כבר חיה חלק מהזמן אצל החבר שלה, ובאה רק פעם בשבוע בערך הביתה (אני עדיין חיה אצל ההורים). כאשר היא מגיעה כמעט תמיד מתפרצת עלי בצרחות על דברים מגוחכים כמו מה שהזכרתי קודם, וטוענת שאיני מכבדת אותה ואת פרטיותה. היום כשהגיעה, הדברים יצאו משליטתי לגמרי, וניהלנו ממש "קרב" צרחות היסטריות אחת על השניה, כפי הנראה זה שהשארתי את הטלויזיה פתוחה בחדר בזמן שהיא ישנה והיא התעוררה מזה - זה מה ששבר את גב הגמל. היא ארזה במזוודה את הדברים שלה שעוד היו כאן, ויצאה מכאן זועמת, מצהירה כי זהו, נמאס לה ממני סופית, היא עוברת לגור אצל החבר ומנתקת קשר עם "האנשים המטומטמים בחייה" - בעצם אני, והכריזה שלא מתכוונת להחליף איתי מילה יותר (שאולי תסכים ברוב טובה להתייחס אלי אם "אתבגר", בתקווה שזה יקרה יום אחד). מה שרציתי לשאול, מה הייתם עושים במקרה כזה? אני לא מפסיקה לבכות מאז שזה קרה, היא ממש פגעה ברגשותיי ואמרה כמה דברים מאוד קשים, ואני דווקא כן ניסיתי לכבד אותה ולשפר את התנהגותי אבל כנראה שזה לא הספיק לה. הקטע הוא שממש אתגעגע אליה כי כן היו לנו גם זמנים טובים ביחד, ופשוט כואב לי שהיא הלכה ככה ואני נשארתי מבולבלת לגמרי - זה לא נראה כאילו היא בכלל תרגיש בחסרוני. האם אפשר להתנתק מאח/אחות?