"כשאנו מרגישים טוב,בטוח,איננו מגמ"

[elanc10]

"כשאנו מרגישים טוב,בטוח,איננו מגמ"

כתבה מירב. אכו זו הרגשה של כולנו,כאשר אנו באים לארוע שבו אנו מוכרים,וחשים רצויים ובטוחים בעצמנו,אין אנו מגמגמים,זו תופעה משותפת ואבן בסיס להבנת הגימגום והטיפול בו. מענין כיצד מיטב החוקרים והמומחים במקצועות הרפואה הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה,אינם מסוגלים לאור רמזים כל כך עבים ומספר מגמגמים גבוה שיכול לשמש למחקר לא מתקדמים בנושא?

 

[shuky63]

תראה,אפשר להשוות את זה לאדם

עם בעיה אורטופדית שבמישור הולך מצוין אבל בעליה מתחיל לצלוע. הבעיה שלו קיימת גם במישור אבל הוא שולט בה ובעלייה עקב המאמץ הנידרש הוא לא מצליח לשלוט ברגלים שלו. בעית הגימגום קיימת גם במצבים שבהם אנו מרגישים רגועים ורצויים הבעיה היא הרי במוח,אבל במצבי לחץ היא פחות ניתנת לשליטה. כיוון שהידע על צורת הפעולה הפנימית של המוח שואף לאפס,לרופאים אין פיתרון לבעית הגימגום עצמה.הם מציעים לנו שתי כיוונים לבחירתנו.או ללמוד לשלוט בדיבור בעזרת טכניקות דיבור.או ללמוד לשלוט בתחושת הלחץ בעזרת שיטות של פסיכו תרפיה,ביו פידבק,תרופות נגד חרדה וכדומה.אבל השיטות האלה לא מתימרות לרפא גימגום כמו שאנטיביוטיקה מרפאה דלקת,אלא רק להפחית אותו.