כשאני בהפסקה בחוסר מעש הם תוקפים

skali74

New member
כשאני בהפסקה בחוסר מעש הם תוקפים

אני לא מבינה ,אני לפעמים אוהבת שקט,בלי מוסיקה ,בלי טלויזיה ,בלי ספרים, בלי הפל ,בלי הודעות פשוטלהיות ,לבהות ולחשוב,
מה לא בסדר בשקט?
למה הם חייבים להפריע לי הכאב,הדחייה,הרייקנות.הבדידות,המועקה,כאילו הם באים להזכיר לי את המציאות את הדבר האמיתי,אולי היה לך חצי יום נחמד בחצי השני תסבלי,
למה אני תמיד חייבת להיות בעשיה .?,למה השקט מביא אותי לכאוב,לעשות דברים שמכאיבים למה?
ושוב להרגיש את הכאב הפיזי שגורם לנפשי לגופי כמו מערבולת רגשות אחת גדולה .
אז הכנתי לי שוקו חם ובדיוק בא חבר של אחי וסיפר לי שהיה בטיול בתאילנד ואין סיכוי שלשם אני טסה פחד הצונמי
ואני עכשיו לבד בחדרי סולחת לעצמי אם אני נופלת ,
לילה טוב חברי לפורום
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
ואני רואה בזה משהו טוב...

מה שתארת יפה מתאר את מה שגם אני חווה אני מאמין שרובינו...

עכשיו תארי לך שלא היה את המנגנון המציק הזה?...מה היה מונע ממך לשקוע לאפילת הדיכאון?..ומי יודע לאן משם..

המנגנון הזה בריא ודוחף אותך קדימה ...הביא אותך לפה ואני מקווה עוד למקומות טובים ולא בודדים :)
תשמרי עליו הוא שומר עלייך!
אני מניח שכבר צריך לאמר לך בוקר טוב
 

skali74

New member
בוקר טוב ירון

לא כלכך הבנתי למה הוא כזה טוב לי אותו מנגנון,הרי ברוב המקרים אני לא מצליחה להתמודד מולו ,וכשאני לא מצליחה אז הדבר שהוא גורם לי לעשות זה להכאיב לעצמי,להשפיל נקרא לזה ,כלומר לעשוות דברים שצריך להפסיק לעשות אותם.אני מרגיעה את עצמי ואומרת אז שלחת הודעה והוא לא ענה ,זה בסדר את בכיוון הנכון ,כי אני מחזיקה מעמד ימים ולא עושה את מה שאני עושה,ואל תשאל אותי למה אני עושה,זה פשוט דחף בלתי נשלט,כי היה לי יום טוב,והייתי חייבת להרגיש כאב,אולי אני מכורה לכאב לתחושה ,למרות שאני שונאת לחוש אותו ,טוב היום יום חדש ואני אעשה שוב עבודה עצמית,אני לא הכנס לדכאון זו הייתה נפילה קטנה חלקית, הוא לא ישבש לי את החיים ,היום יום חדש אולי בערב אני יוצאת לרקוד שנות ה80,בקיצור סיפור חיי.
נמאס לי לדבר ולכתוב על זה ירון,האמת פעם הייתי מספרת לחברים שלי עד שנמאס להם לשמוע שוב ושוב את אותו סיפור "חיזור גורלי":)
היום אני לא באה ומספרת לאף אחד כאשר אני משפילה את עצמי ,היום באתי לכאן מקווה שלא תשפוט אותי על מעשי,או שישפטו אותי לא יודעת למה אני חיה את זה מגיל 16 ועד היום ויש לי פסיכולוג משנת 2001 לסירוגין ,הוא עוזר ועזר לי המון אבל תמיד הבעיה שוב ושוב חוזרת כשאני מכירה בחור שמוצא חין בעייני ואז הוא מחליט להעלםואני לא אוהבת את זה לא זה לא מקובל עלי,ואז אני מתנהגת כפי שאני מתנהגת ,הכי חשוב שהבנתי טוב סקאלי עשית תחיי עם זה אבל אל תבטלי את עצמך ,אל תכנסי לדכאון,אל תפגעי בעצמך,אז יש נפילות ואולי היו אבל תמשיכי הלאה יום נפלא שיהיה לנו תודה ירון על ההקשבה
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
בוקר אור סקאלי..

אנסה להסביר מה התכוונתי קצת יותר..יש את המנגנון שלך שאגב פעם גרם לי כמעט לקפוץ מגג של בניין אחרי שלקחתי שלושה כדורי שינה..בגלל שהיא דחתה אותי..ובגלל שהיה לי פחד גדול יותר מנטישה..אבי נטש חשתי שהעולם נטש אותי כי שמו אותי בפנימיה כל ילדותי.."חרדת נטישה" כה קראו לזה..בנוסף גם נפגעתי מינית , אלימות קשה ומילולית...כל המטח...אולי משהו מאלה..את תזדהי איתו

אולי משהו אחר גורם לך להנעל על בחור..אולי את מנסה להתעמת דרכו עם דמות מהעבר שאינך יכולה לתקן כבר ואת מנסה דרכו..ואולי את מנסה לתקן את מה שאת רואה אצלו שלמעשה קיים אצלך...

זה מעגל שאת כנראה נמצאת בו...משם כל המחשבות והאובססיה כפי שקראת לזה הכאב וכל המצוקה..בעיניין הזה

יחד עם זאת המנגנון הזה שמציל אותך..עמוק יותר..והוא זה שאומר לך את בבעיה משהו לא בסדר פה..על המנגנון הזה אני אמרתי שימרי עליו.. זוהי המודעות של הנשמה שצצה ועולה , היא מביאה לך את הבחירה של להמשיך במעגל או לשבור אותו...ותמיד תמיד יש לנו בחירה

ראי משהו יפה על עברית..במילה פחד יש את הפתרן לפחד..ממש באותה מילה..

פחד יש בו את המילה דחף..לאדם יש דחפים טבעיים בריאים..למשל הילחם או ברח שיש סכנה...

יש לנו סקרנות ורגש ועוד המון כלים נפשיים.
אם הופכים את הפחד לדחף...הפחד נעלם ודוחפים את כל המכשולים ( את הקושי להפתח , את הקושי להכיר באמת..את מנגנון ההכחשה שמפתחים עם השנים..ועוד..) ואז עוברים דרכו ויוצרים נתיב לדרך חדשה...הפחד מאחור...והעתיד והטוב לפנים..

וראי גם את ההודעה שלי בשרשור מעל "אין מזל...והמזל הולך עם הטובים"..זה בהחלט יכול לעזור גם לך הדברים שהבאתי שם, לדעתי.

טוב בשבט שמח
 
נדחפת

סקאלי את יותר ממוזמנת לכתוב פה
על כל מה שאת רוצה.

כדאי אולי שתכתבי קצת יותר מרווח
עם שורות חדשות וקצרות אם אפשר.
קצת קשה לקרוא ככה
 

lirenum

New member
כמו שעצם השיתוף שלך עוזר אז אשתף אותך גם..

אני את הכאב הזה כבר מזמן הפסקתי לשאול למה?.. מהסיבה הפשוטה שאם כל כך הרבה שנים אני לא מצליח להפטר ממנו אז כבר להיסתגל אליו.. כי האמת.. אין באמת ברירה, לשאול למה ולמה סתם מניס את השכל לעבוד שעות נוספות, לתסבך לך את המחשבות ולא תורם כלום..

אז איך מתרגלים?.. את זה את צריכה לפתור בעצמך. מה שבטוח ברגע שאת נותנת לעצמך להירגע מעצמך דברים התבהרו יותר..

קצת על עצמי.. אני יכול לגמרי להזהות איתך. אתה מכיר מידהי, רוצה לקחת את זה באיזי אבל הסרטים בראש לא נותנים לך.. מעניין מה היא חשבה, היתנהגתי כמו שצריך? , מתי להיתקשר? מחר? היום? עכשיו? אולי הודעה? ארוכה או קצרה? סמיילי או בלי סמיילי?.. וכך זה נמשך ללא כל הצלחה לשלוט בזה..
ותחשבי איזה גרוע זה היום שאין בכלל עם מי לדבר איתו. את שום מערכות יחסים. ככה שכל דבר הכי קטן שמגלה עיניין יכול באמת לטמטם אותי ולהפוך אותי לממש תלותי..

אז זהו.. חשוב לציין שאני לא בא ממקום שמייעץ כי המצב שלי לא נפתר או השתפר.. אבל כמו שאמרתי לא מזיק לשתף..
 

skali74

New member
תודה האמת מה שכתבת מאוד חיזק אותי

כשאמרת תפסיקי לשאול למה.?
זה הצעד הראשון שאני יעשה,לא שואלת למה ,אני זוכרת שהפסיכולוג שלי אמר לי אם את לא מצליחה ,תלמדי לחיות איתם בשלום,והכן אני מקבלת את עצמי ואלמד לחיות עם עצמי בשלום,כמובן שלא אאבד שליטה כי מותר לי ,פשוט כשזה מגיע לא השאל שאלות ,ואנסה להתמודד עם הדחפים.האמת גם לגבי הדחפים הפסקתי לשאול למה הם מופיעים ,כל מיני דחפים,אני כותבת מהנייד .ועדיין זה מבולגן:)
אני מנסה ללמוד לשלוט עליהם מרחיקה את הזמן של הנפילות :)
זה מצחיק ובאותה נשימה זה עצוב שאני לא יודעת להתמודד לפעמים עם הדחפים,
 


תודה על השיתוף

לקבל. אני מנסה ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני.
להגיד לעצמי ש"הכל בסדר".
שאצעד בדרך ככה. בלי להתאמץ לשנות את עצמי.

 
ברוכה הבאה סקלי


לא הייתי פה באזור כשהגעת
אז אני מברכת עכשיו
יופי שבאת אלינו

שקט זה דבר נהדר
לשבת בשקט ולא לעשות כלום
זאת יכולת מבורכת.

את מספרת על שיחה עם חבר של אחיך שהגיע
וזה צד את עיני
כרגיל הכל עניין של פרופורציות
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
הזכרת לי מנהלתתתת מה עם שינוי הכינוי?? הא

חשבת ששכחנו ? שנשכח עם הזמן לא לא לא לא...הגיע הזמן לשינוי לכינוי..בלי ניסיון אותו מזמן עברת בהצלחה!

טוב בשבט שמח :)
 
למעלה