כשאת מבינה שאבא שלך שהיה הכול בשבילך מכר אותך

כשאת מבינה שאבא שלך שהיה הכול בשבילך מכר אותך

לפני שההורים שלי התחתנו אבא שלי היה מאוהב באישה אחרת. מאוהב בה בטירוף. היא לא שמה עליו. השתעשעה איתו ואז הלכה והתחתנה עם מישהו אחר.

כעבור שנה אבא שלי התחיל לצאת עם אמא שלי. הוא לא אהב אותה אבל חשב שככה הוא ישכח מאותה אחת וגם רצה להוכיח לה שיש עוד נשים בעולם.

שנתיים הוא היה עם אמא שלי. התחתן רק כשהיא הציבה לו אולטימטום או חתונה או פרידה כי חבל על הזמן שלה. הנישואים שלהם נדונו לכישלון. הדבר היחיד שעניין אותו הייתה אותה אהבה ישנה. הוא לא התייחס לאמא שלי. רדף אחרי הקודמת.

אחרי שש שנות נשואים כאלה אמא שלי הייתה מוכנה לקום וללכת. אבא שלי פתאום החליט שהוא רוצה ילדים. הכניס את אימא שלי להריון בניגוד לידיעתה. ידע שהיא בחיים לא תעשה הפלה. ככה אני נולדתי. בסתיו 85. ילדה לאשה שנמצאת עם גבר שלא אוהב אותה כבר 9 שנים. ילדה לגבר שכבר יותר מעשור מאוהב באחרת.

כשהייתי בת 3 ההורים של אבא שלי קנו להורים שלי דירה. בלי משכנתא. הם קיוו שזאת תהיה התחלה חדשה שמשנה מזל משנה מקום וכו'.


אחרי שנה כשהייתי בת 4 הנישואים של ההורים שלי נגמרו. אבא שלי החליט שהוא ישיג את אותה האחת ולא משנה מה. בגרושים שהיו בהסכמה ובצורה נעימה הדירה הועברה על שמה של אימי. ככה החליטו סבא וסבתא שלי. הם אמרו שמכיוון שהוא זה שעוזב וכיוון שאני נשארת עם אמא שלי הדירה תשאר שלה.

עברו שנתיים. הייתי בת 6. אמא שלי הכירה גבר ועברה לחיות איתו. היא פתחה עסק שנכשל, נכנסה לחובות ועוד חובות ועוד קצת... בלית ברירה היא הליטה ברשות סבא וסבתא שלי מצד האבא למכור את הדירה. פה בא אבא שלי עם רעיון מבריק. הוא יקנה ממנה את הדירה. רק בערך בשלושים אחוז פחות מהמחיר שלה. בשבילו זה אחלה כי הוא מקבל דירה בהנחה רצינית שאותה הוא יוכל להשכיר ובשבילה זה נחמד כי הכסף שהיא תקבל יספיק לכיסוי החובות פלוס במקום שהדירה תלך לאיש זר היא תלך לאבא של הבת שלה ויום אחד לבת שלה. ככההוא הבטיח. הם היו מיודדים ובקשר טוב והיא הסכימה. אמא שלי חשבה שעדיף לקבל 70 אחוז משווי הדירה ולדעת שהדירה הזאת תחכה לי מאשר לקבל מאה אחוז מהערך שלה אבל לא להשאיר לי כלום.

כעבור שנתיים כשהייתי בת 8 אבא שלי התחיל לנהל קשר עם האישה הנשואה שהוא אהב. הוא היה רווק היא הייתה נשואה אבל לה זה לא הפריע.

כעבור שנתיים נוספות כשהייתי בת 10 היא הסכימה להגשים לאבא שלי את חלומו הגדול ולעזוב את בעלה למענו. היו לה שתי דרישות. א. שהוא יקנה לה דירת 4 חדרים על שמה שאם משהו לא יסתדר יהיה לה את הדירה הזאת. וזה למרות שכבר הייתה לה דירה בת 3 חדרים אותה ירשה מהוריה אבל היא טענה שהיא רוצה לתת אותה ביום מן הימים לבן שלה שהיה אז בן 18. ב התנאי השני היה שאבא שלי יפתח לה עסק וירים לה אותו כדי שאם משהו ישתבש תהיה לה פרנסה והיא לא תהיה תלויה בו. אבא שלי עיוור מאהבה הוציא את כל הכסף האחרון שהיה לו מהוריו וקנה לה דירה ועסק. האמת? כשזה נודע לי באיזשהו מקום הבנתי אותה.בכל זאת לעזוב את בעלך ואת הביטחון למען הלא נודע.... היא התגרשה מאוד מהר ועוד יותר מהר התחתנה עם אבא שלי. אני הייתי בת 10 כשהם התחתנו והבן שלה בן 18.

בגיל 15 נודע לי על סיפור הדירה. הבנתי מאמא שלי שהיא מכרה את הדירה לאבא שלי בהנחה משמעותית אבל עכשיו הדירה הזאת מחכה לי. זה נותן בטחון לדעת שלפחות לקורת גג לא תצטרכי לדאוג. לאמא שלי ולבעלה לא נולדו ילדים וכך גם לאבא לי ולאשתו.

אבא שלי ואשתו היו נשואים 7 שנים וכשהייתי בת 17 הם התגרשו. מרצון הדדי. המגורים המשותפים שלהם לא עלו יפה. היא כאמור יצאה מהסיפור עם דירת 4 חדרים על שמה שבה היא גרה היום ועם עסק שברוך השם מפרנס אותה ממש טוב. את הדירה המקורית שלה בת ה 3 חדרים היא נתנה לבן שלה. לי כל זה לא היה אכפת. מה אכפת לי???? אחרי הגירושים הם המשיכו לנהל זוגיות רק בלי מגורים משותפים. כבר 13 שנה מאז שהם התגרשו והם ביחד אל גרים בנפרד. אבא שלי חי בבית שלו והיא בבית שלה שהוא קנה לה והם יוצאים וטוב לשניהם ואם טוב להם אז טוב לי. הבן שלה היום בן 38, רווק ללא ילדים וחי בדירת 3 חדרים שהיא נתנה לו אחרי שקבלה את הדירה שאבא שלי קנה לה.

פעם ראשונה שהעליתי את נושא הדירה שאימא שלי מכרה לו בהנחה הייתה לפני 6 שנים. הייתי בת 24 היה לי חבר כבר שנה התחלתי ללמוד לתואר. ביקשתי מאבא שלי לקבל את הדירה. הוא סרב. אמר שזה פינוק ושאני צריכה להסתדר כמו כולם. כשאמרתי לו שאמא שלי הרי מכרה לו את הדירה בהנחה משמעותית כדי שביום מן הימים היא תהיה הדירה שלי הוא אמר שאני אקבל אותה כשאתחתן. היום אני בת 30 ומה לעשות עדיין לא נשואה. עייפתי משכירויות.

בספטמבר ביום הולדת 30 שלי ביקשתי ממנו שוב את הדירה שכמו שהוא הבטיח אמורה להיות שלי. אמרתי לו שאני בת 30 למה עוד הוא מחכה?ואז הוא התוודה בפניי. אמר שאין דירה ואין נעליים. מסתבר שאז כשהייתי בת 8 שנתיים לפני שהוא התחתן איתה כשהם רק התחילו לנהל רומן התנאי שלה לרומן היה שהוא יעביר את הדירה שאמורה הייתה להיות שלי על שמה. כל השנים האלה הוא פחד להגיד לי את האמת. הייתי בהלם. מסתבר שכשהייתי בת 8 הוא העביר על שמה את הדירה שהוא הבטיח לאמא שלי ולהורים שלו שתהיה שלי ושנתיים אחרי הוא קנה לה עוד דירה ועסק ולא חשב לדרוש את הדירה שלי בחזרה. שאלתי אותו איך זה פייר שלבן שלה יש דירה שהיא נתנה לו כי הוא קנה לה דירה אחרת ולי אין דירה משלי כי הוא נתן לה את הדירה שהייתה אמורה להיות שלי במתנה. אני מבינה א הרצון שלה בדירה. בביטחון אבל רבאק בשתי דירות? לא הגזמנו? מאז אותו יום אני מאוד כועסת על אבא שלי. מרגישה שהוא שדד אותי. שדד ילדה בת 8
הוא הבטיח לאמא שלי ולהוריו שזאת תהיה הדירה עבורי ונתן לה אותה. והיא ידעה היטב שזאת דירה עבורי אבל ידעה שהוא יעשה הכל כדי שהיא תנהל איתו רומן אז היא נצלה את זה. הוא נתן לה את הדירה שלי ואז שנתיים אחרי כשהוא קנה לה דירה אחרת הרבה יותר טובה ועוד עסק הוא אפילו לא חשב לדרוש את הדירה בחזרה. מאז שזה נודע לי בספטמבר אני מרגישה שתקעו לי סכין בגב. מכרו אותי למען רומן עם אישה נשואה. איך ילדה אפיו ילדה גדולה בת 30 אמורה להתגבר על זה????

לפני שבעיים בקשתי מאבא שלי שידרוש ממנה את הדירה בחזרה. חלאס. לבן שלה יש דירת שלושה חדרים מדהימה. לה יש דירת 4 חדרים שאפשר רק לחלום עליה. יש לה עסק מעולה. מה היא צריכה את דירת שלושת החדרים המסכנה שסבא וסבתא שלי בזמנו קנו בתקווה שיום אחד זה יהיה שלי?? היא משכירה אותה והשכירות היא כלום בהשוואה למה שהיא עושה בעסק. הוא פחד לדבר איתה. אמר שאין לו ספק שהיא תחזיר את הדירה רק שמפחד שזה יפגע בה והקשר שלהם יסתיים. ממה יש לה להיפגע היא ביודעין ניצלה אותו והוציאה ממנו שירה שידעה מיועדת לבת שלו ואז לא חשבה להחזיר אותו כשקיבלה דירה אחרת.

אתמול הכרחתי אותו והוא דיבר איתה. נדהמתי משלושה דברים. א. היא אמרה שמתנות שנתנו לא לוקחים בחזרה. היא צודקת. אבל היא קיבלה דירה חלופית והרבה הרבה יותר טובה ועוד עסק וחוץ מזה היא ידעה שזאת דירה עבורי אבל היא ידע כמה הוא דלוק עליה אז היא נצלה אותו.. ב. היא אמרה שאני לא צריכה את הדירה הזאת. מי היא שתחליט? ולמה הבן שלה כן צריך? שוב הקטע של היא לא נשואה ואין לה ילדים. שוב הקטע של שתיקח משכנתא כמו כולם.כולם = כולם חוץ ממנה ומהבן שלה. ג. היא אמרה שהיא לא תחזיר את הדירה ושאם אבא שלי יעלה את הנושא הזה שוב הוא יצטער... רמזה לו בצורה ברורה שהיא תזרוק אותו לקיבינימט. איזו מין אישה זאת??? היא ואבא שלי ניהלו רומן שנתיים אחר כך היו נשואים 7 שנים ועכשיו הם עוד 13 שנה בזוגיות. מי מתנהג ככה אחרי 22 שנה?

הבן שלה בזמנו התמכר להרואין. אבא שלי הפך עולמות כדי להציל אותו. היה לו אכפת מהבן שלה והיא שמה פס על הבת שלו. מאז אותה שהאמת נודעה לי המצב הנפשי שלי נורא. אבל שלי מכר אותי. האיש שהערצתי תקע לי סכין בגב. פעמיים. פעם אחת כשנתן לה את הדירה ופעם נוספת כשלא התנה את הדירה השנייה והעסק בכך שתחזיר את הדירה הראשונה.

כתבתי לה מכתב אתמול בלילה. מכתב חריף. כתבתי שזה לא פייר לגנוב דירות של ילדות בנות 8. שהיא קיבלה אחר כך דירה ועסק אז כמה חמדנית את יכולה להיות.

המשך יבוא
 
המשך

ועכשיו? מה עכשיו? איך אני ממשיכה לחיות בעולם שבו אני יודעת שאבא שלי נתן את הדירה שלי עבור רומן עם אישה נשואה ולא טרח לבקש את הדירה בחזרה כשקנה לה דירה אחרת ועסק.הערצתי את אבא שלי כל חיי. אהבתי אותו יותר מאימא שלי. הוא היה מושלם בעיניי. הייתי הילדה הקטנה שלו. עכשיו כל כך כואב לי. הוא כל כך פגע בי. מגיל 15 גדלתי בידיעה שיש לי את הביטחון הזה. את הבית וזה היה שקר. והיא מה איתה? אם הוא ימשיך איתה בקשר איך אני אמורה לסבול אותה כחלק מהמשפחה? ואיך אני אמורה להמשיך להיות הבת של אבא שלי אם הוא יבחר להמשיך איתה בזוגיות למרות שהיא מסרבת להחזיר את הדירה ולא רק זה אלא עוד מאיימת שאם הוא ימשיך לבקש היא תפרד ממנו. ומצד שני לבקש ממנו שיפרד ממנה? שישאר בודד? מה טוב בזה? ומצד שני איך אני אסתכל עליו אם אני אדע שהאישה שסחטה ממנו את הדירה שלי עדיין נמצאת איתו? והבן שלה?היינו תמיד חברים טובים וברור שעכשיו אחרי המכתב ששלחתי לה וכל הבלגן זה לא יהיה ככה יותר.

פתאום הכל קרס לי. מילדה עם האבא הכי מושלם בעולם הפכתי לילדה עם האבא שמכר אותה. פעמיים. מאז ספטמבר מצבי הנפשי רע מאוד. אני לא יכולה לסלוח לו. האיש שהערצתי התגלה כאגואיסט שדאג לעצמו לפני שדאג לי. ובשורה התחתונה פאק היא ופאק הדירה. בשורה התחתונה היא איך אני ממשיכה לחיות בידיעה שאבא שלי שהיה האיש הכי מושלם עבורי מכר אותי? בגד בי? איך אני ממשיכה להיות איתו בקשר? הייתי בקשר כל כך קרוב איתו... איך מתגברים על טראומה כזאת... זה לא הדירה ולא הכסף.. זה הבגידה שכואבת כל כך...
 

koryz

New member
שלום עגבניה

אני שומעת את הכאב שלך.
ואני ממליצה לך לפני שתקבלי החלטה כלשהי לעשות קצת סדר.
1. אביך אינו מושלם. כמוך וכמוני.
2. את עדיין הבת של אביך. בעצם לא משנה מה תעשי או לא תעשי - ככה זה וככה ישאר.
3. לא יודעת אם את אמורה לסבול את בת זוגו כחלק מהמשפחה. אבל אם הם ביחד, ותרצי להשאר איתו בקשר, כנראה שתצטרכי למצוא את הדרך ליחסים סבירים עם שניהם.
4. אביך לא מכר אותך. הוא מכר את הדירה. כדאי לך לקבל את העובדה שיש לו זכות מלאה לעשות עם הכסף שלו כל מה שירצה.
5. את לא מוכרחה להיות בקשר עם אביך.

אביך התחתן עם אימך בגלל אולטימטום. ובגלל אולטימטום של אחרת נתן את הדירה שהבטיח לאמך. כשהוא רצה ילד - הוא פעל למרות חוסר רצונה של אימך.
אביך נראה חלש, קצת נגרר, אבל הוא גם יודע איך להשיג את מה שהוא רוצה בדרך שקטה ובלי עימות, ואולי בגלל הפחד מויכוחים הוא מרשה לעצמו לשקר. כשמכניסים אותו לפינה הוא נוטה לפעול או להבטיח דברים שהוא לא תמיד מתכוון או יכול לעמוד בהם.

לגבי מתנה שלו לאימך ולך - יש אנשי מקצוע יתכן וכדאי לכן להוועץ בעו"ד.
לי אין מושג אם מגיע לכן. יש הרבה סעיפים בחוק.
6. אם את בקשר עם אביך בתנאים - אין לדבר סוף. היום זה בגלל הדירה ומחר בגלל משהו אחר. את צריכה להחליט אם את רוצה קשר איתו.
נניח ולא תקבלי דירה ולא כסף, במה יעזור לך להתנתק ממנו?
תהיה לו אישה אחת פחות שמאיימת עליו ומציבה לו אולטימטומים.

לא קל להיווכח שההורים שלנו בעלי חולשות במיוחד כשהפנטזיות קורסות בבת אחת.
אולי אם תמשיכי בקשר עם אביך תגלי שיש לו עוד כמה דברים להציע לך? לא בטוח שכל הדברים ישתנו לרעה. לפעמים מכתבים חריפים לא מבטלים קשר אלא מציפים בעיות. עכשיו אחרי ששלחת מכתב אולי יהיה גם לה מה לומר.
אם לא תנסי להתמודד לא תדעי
את צריכה לבחור האם את רוצה קשר עם אביך ועם בת זוגו. ממאבקי כוח לפעמים יוצאים מפסידים. תלמדי מההתנסות הזו שלמילים יש הרבה כח.
לפעמים כדאי להימנע מלהגיב כשנמצאים בלחץ. ואולי דווקא בגלל זה תוכלי להבין את אביך שעשה טעויות בעצמו כשהוא נלחץ.
 
היא לא גנבה ממך כלום, היא קיבלה מאביך הטיפש דירות ואת כועסת

על הכתובת הלא נכונה, את כבר לא ילדה בת 8 .
אמא שלך היתה צריכה להתנות את מכירת הדירה לאביך בכך שהדירה תהיה רשומה על שמך, היא לא עשתה את זה ועכשיו את צריכה לעבוד קשה

זה מה יש
 

Shamy

New member
מצטערת אני נוטה להסכים

עם התגובות...את אומנם קרבן של הנסיבות וזה אכן מאוד מצער יחד עם זאת את בוגרת מספיק להבין שנעשו טעויות הרות גורל הן מצד אמך שלא טרחה לבדוק ולעגן את הדירה על שמך והן מצד אביך שבזבז את "כספי ירושתו" למען אהבה.. הצעתי היא שתסלחי ותגידי ותביני שהם אנשים בוגרים עם יכולת להחליט החלטות בעד עצמם מטופשות או לא וכולנו עושים טעויות כאלה ואחרות וחשוב שתסלחי כי לחיות בתחושות קשות מנשוא יוביל אותך למחוזת אפלים ואז את תבזבזי זמן ותעשי טעויות פטאליות משל עצמך ואני מדברת מניסיון. בד בבד אני ממליצה לך לנתק את הקשר עם אביך מהסיבה שהוא נשמע אדם מעורער בעל קלות השפעה וחוסר יכולת החלטה לוגית ומונע יותר מהצורך הבסיסי שלו להתחבב על אנשים (שהוא צורך שאנחנו אמורים ללמוד לא להכנע לו בבגרות אך לא כך אצל כולם).לו היית יודעת לעבוד עם קווי האופי הבעייתים שלו הייתי אומרת,ניחא-איבדת קורת גג לפחות אל תאבדי את הקשר עם המשפחה כי הוא בעל בסיס איתן וטוב; אבל..בגלל שהאופי שלו נכון לימים אלו מאוד פוגע בך ואינך יודעת איך ל"אכול" את הקווים הבעייתים האלה ולחיות עימם מבלי שיחדרו ויפגעו בך -הפתרון הוא כרגע לנתק עימו קשר ולפנות לייעוץ או טיפול כדי לטפל בהרבה מאוד אישיואים שהעלת פה מבחינת חסרים רגשיים,חסרים חומריים,בטחון עצמי ותחושת ערך עצמי נמוכות מאוד ועוד ועוד...ורק אחרי שתבשילי ותדעי איך לטפל בפגיעה הזו בצורה טובה יותר ולהתמודד עם משפחתך טוב יותר-תוכלי לחזור עימם לקשר. אני לדוגמה יש לי אמא ואבא אבל הם ואני ניתקנו קשר ,להם זה לא מזיז -לי זה כואב בהמשך יכאב פחות אבל לא היה ברירה..לפעמים עדיף לצמוח או לבוא מבית הרוס מאשר לחיות באחד כזה בצורה מתמשכת..קאפיש? :) מקווה שעזרתי
 
הדעה שלי שונה

אני חושבת שאין שום סיבה וטעם להתכחש למה שאת מרגישה.
נשמע שני ההורים שלך עשו טעויות קשות מאוד לאורך השנים, שנבעו מכל מני פחדים שלהם, וההשלכות של הטעויות האלה הן עכשיו עליך.
וזה כואב ומתסכל ושובר. בעיני לגמרי סביר והגיוני שתרגישי ככה, ואין לך מה להלחם עם זה.
את נשמעת אדם מאוד אינטיליגנטי וגם למרות הכל אני שומעת שיש בך אופטימיות. אני חושבת שבתוך תוכך את יודעת שתצליחי להתאושש מזה, רק שאת עדיין לא יודעת איך זה יקרה. וזה בסדר.
בני אדם הם יצור מדהים ביכולת ההסתגלות וההתאוששות שלהם. הורים מאבדים ילדים, לא דירות, וממשיכים לחיות, וגם את תוכלי. ואני לא חושבת שהתכחשות לכאב שלך תקצר את הדרך לשם, אולי אפילו להיפך.
יכול להיות שטיפול טוב יכול לתמוך בך בחקירה הזו, בזה שאת שואלת את עצמך איך אני ממשיכה הלאה. אם יש לך איזושהי זיקה לדת זה נשמע לי כמו מצב שתפילות מרובות יכולות גם לעזור.
&nbsp
תאמיני שהדרך תמצא.
 
למעלה