ריקי - זו אני
Active member
רציתי לכתוב את זה לפני שמחת תורה... אבל ישבתי
מול המסך... עם האצבעות על המקלדת...ורק דמעות זלגו לי מהעיינים...
והאותיות לא נכתבו... והאותיות שלא עלו לא הצטרפו למילים...
כי דווקא... דווקא שמחת תורה... מחזירה אותי אחורה - בזעם...
אי אפשר לחשוב היה איך 'מתקנים' את שמחת תורה לילדה אחת...
בעולם
ועוד איזה ילדה - שמינית.
שכך היה בתחילת שנות השישים ועוד הלאה מאותן השנים שנולד בן
בין אם היה בכור או שלישי או רביעי... אפילו בן ה-ארבע עשר... אל דירות
ה-54 מ"ר כולל הבלקון - היתה שמחה...
ואם וכאשר נולדה בת... אז אם הבכורה נולדה חגגו... ואם באה בת אחרי שני בנים ראשונים?
חגגו... ואם ראשונה אחרי חמישה בנים? חגגו...
ואם שניה אחרי בת? לא חגגו ואם רביעית - לא חגגו.
שמינית? חחחחח מעולם ובשום משפחה - לא חגגו.
מבחינתו של אבי... ז"ל שהיו משאירים את הבנות בבית החולים... במילא
גם כך הצפיפות היתה בלתי נסבלת... ולאני??? חחחחח לא רק שמינית... באתי
אחרי שלוש בנות שנולדו בזו אחר זו - לפני.
האחות שנולדה אחרי כבר לא שרדה... ממש כך.
נולדתח שמינית למשפחה טריפוליטאית בתוך 'ים' של משפחות מרוקאיות אם נביט לרגע אל ה'בלוק' כולו
ואם בכל הבלוקים שבשכונת המפונים (מהמעברה)...
כך היה בשכונה שלכל עיירה במרוקו היה בית כנסת אחד לפחות בשכונה.
לעולים מהרי האטלס היו מגוון של בתי כנסת שם שימרו את מנהגי העדה מאז ומעולם...
יבוא משם לארץ הקודש. ורק שניים מתוך אלפים היו סוג של 'חסרי בית'... סוג
של חייזרים... 'שמעון אזולאי מהקומה השלישית שקיבל דירה כפולה - קומה שלמה
למרות שהוא ורעיתו היפה בנשים הביאו לעולם שישה בנות ובנים...
נגיד בניגוד לאימי ז"ל שילדה אחד עשרה פעמים... או מש' אזרזר שם ילדה הגברת
ארבע עשר פעמים... ולא זו בלבד... ששמעון אזולאי היה פ]קיד בהסתדרות, שם היה
לו משרד... ומאחר ולא ידע כ"כ טוב לקרא... ולכתוב לא היה צריך... כי למר שמעון אזולאי
שלא היה יוצא את ביתו ללא חליפה טועמת לגופו, היה תפקיד רק כשהיו - בחירות.
היו בחירות לעיריה? היה המשרד של אזולאי שוקק חיים... היו בחירות להסתדרות... אוהוווו
לכנסת? שיא השיאים. אלה שאף אחד מלמעלה או מלמטה... לא חשב שמר אזולאי היה קבלן קולות למפא"י -
כזה מוצלח... הרי בסך כל ההצלחה של מר אזולאי היה בגיוס רעיתו היפה
לתפקיד הממונה על עובדות הניקיון במועצה האזורית... ג'וב הכי מכובד או נאמר מג'וב
השלישי בחשיבותו בכל המועצה האזורית... אחרי ראש המועצה שמעון אזולאי ואז רעייתו.
היא חלשה על מאות עובדות ניקיון.
בבתי הספר, גני הילדים, משרדי המועצה האזורית, משרדי ההסתדרות הכללית, קופת חולים כללית, נעמ"ת,
הסיפריה העירונית... ועוד כהנה וכהנה משכורות מובטחות, תנאים סוציאלים ואפילו טיול ליומיים לנשים ברוכות ילדים...
מתנה לראש השנה ובקבוקי יין לפסח... רק להוכיח שהצבעת 'אמת' והכל מסודר. מי שלא צלחה
דרכן אל ליבה של הגב.' אזולאי... או שהיו חברים במפד"ל ואמא שלי... היו מנקות בתי אשכנזיות
באופן עצמאי... העיקר שתדענה הנשים להגיד לאשכנזיות 'לא גונבת, לא גונבת'.
הכל היה נפלא עד ש...
כך מצא עצמו אבי 'חסר בית'... עד שבא לביתו רבי משה (אבוקסיס) ואמר לו שיבוא לבית הכנסת שלו...
כי אבא של היה ב'חרות' של בגין מוצהר... וקהילת רבי משה היו מזוהים עם המפד"ל... מצב לא נעים
אבל ב"ה. רבי משה לא מקבל שכרו מהמועצה הדתית... הישר מהפלגה קיבל. ושם התפלל אבי כל השנה.
אלה שמקומו של אבי בין מתפללי בית הכנסת היה מקבל ביטוי - בשמחת תורה...
אבי היה מובטל כרוני... בדיוק כמו המחלות שפגעו בגופו הנחלש...
מאחר ולא היה בידו לכלכל את בני ביתו במינימום, לא יכול היה לספק מים חמים לילידו
ודאי שלא יכול היה להתחרות על 'פתיחת הארון' או 'הנפה'... ומאחר ולא היה מרוקאי לא היה מוכן לשקר...
שכך היה שהיו מתפללים מנגחים איש את רעהו בהצעות המחיר לתפקידים שונים... עד שפתיחת ארון
וסגירת הארון היו מגיעים הסכומים למאות דולרים בכל שבת... חחחח למי היה לשלם -.1 דולר$
כולם ידעו וכולם שיחקו את המשחק - רק הטריפוליטאי מר אהרון לוי... לא ניגש מעולם למכרז שכזה...
אבל הוא לא בלט.
עד שבאה שמחת תורה.
הגבאי עומד על הבמה ומכריז שמו החוגגים בהקפה הראשונה... נקראו שמותיהם של רבי משה (אבוקסיס),
ועוד מספר זקנים מאוד כמספר ספרי התורה שהוצאו מהארון...
אבי יושב היה בבגדיו הכי מפוארים שהיו ברשותו... מבושם... כולו שמח בשמחת התורה ממתין לתורו...
סיבוב שני ושלישי... גם ברביעי שבו הוזמנו בנים של... שמו של אהרון לוי לא נשמע.
אלה בסיבוב האחרון... סיבוב ההשפלה.
סיבוב שבו רקדו המפגרים, הנכים... מבין בני ה-13 ועוד...
והיה רוקד בשמחה... לא מביט בבניו בעלי הזרוע... שפרקו את בית הכנסת, מברחים את המתפללים
ולא נותנים טיפה של כבוד לתורה...
ושמעון אזולאי שהיה מתפלל בכלל אצל האשכנזים שמחוץ לשכונה... שהרי פקיד בכיר הוא
ליד אוזנו של ראש המועצה המקומית בכבודו ובעצמו...
עד שבאו הפנתרים השחורים... ומהר מאוד מפא"י והפקידים הבכירים ביותר
כבר לא סיפקו את הסחורה... ואפילו ראש המועצה שנבחר בא משרות מפלגה עצמאית מזוהה עם הליכוד...
רק שעובדות הניקיון נשארו בידיה של הגברת אזולאי...
והנה אמרתי לעצמי השנה 'לו חי אבי ז"ל - השנה? היה שווה בין שווים'...
ת.נ.צ.ב.ה.
מול המסך... עם האצבעות על המקלדת...ורק דמעות זלגו לי מהעיינים...
והאותיות לא נכתבו... והאותיות שלא עלו לא הצטרפו למילים...
כי דווקא... דווקא שמחת תורה... מחזירה אותי אחורה - בזעם...
אי אפשר לחשוב היה איך 'מתקנים' את שמחת תורה לילדה אחת...
בעולם
ועוד איזה ילדה - שמינית.
שכך היה בתחילת שנות השישים ועוד הלאה מאותן השנים שנולד בן
בין אם היה בכור או שלישי או רביעי... אפילו בן ה-ארבע עשר... אל דירות
ה-54 מ"ר כולל הבלקון - היתה שמחה...
ואם וכאשר נולדה בת... אז אם הבכורה נולדה חגגו... ואם באה בת אחרי שני בנים ראשונים?
חגגו... ואם ראשונה אחרי חמישה בנים? חגגו...
ואם שניה אחרי בת? לא חגגו ואם רביעית - לא חגגו.
שמינית? חחחחח מעולם ובשום משפחה - לא חגגו.
מבחינתו של אבי... ז"ל שהיו משאירים את הבנות בבית החולים... במילא
גם כך הצפיפות היתה בלתי נסבלת... ולאני??? חחחחח לא רק שמינית... באתי
אחרי שלוש בנות שנולדו בזו אחר זו - לפני.
האחות שנולדה אחרי כבר לא שרדה... ממש כך.
נולדתח שמינית למשפחה טריפוליטאית בתוך 'ים' של משפחות מרוקאיות אם נביט לרגע אל ה'בלוק' כולו
ואם בכל הבלוקים שבשכונת המפונים (מהמעברה)...
כך היה בשכונה שלכל עיירה במרוקו היה בית כנסת אחד לפחות בשכונה.
לעולים מהרי האטלס היו מגוון של בתי כנסת שם שימרו את מנהגי העדה מאז ומעולם...
יבוא משם לארץ הקודש. ורק שניים מתוך אלפים היו סוג של 'חסרי בית'... סוג
של חייזרים... 'שמעון אזולאי מהקומה השלישית שקיבל דירה כפולה - קומה שלמה
למרות שהוא ורעיתו היפה בנשים הביאו לעולם שישה בנות ובנים...
נגיד בניגוד לאימי ז"ל שילדה אחד עשרה פעמים... או מש' אזרזר שם ילדה הגברת
ארבע עשר פעמים... ולא זו בלבד... ששמעון אזולאי היה פ]קיד בהסתדרות, שם היה
לו משרד... ומאחר ולא ידע כ"כ טוב לקרא... ולכתוב לא היה צריך... כי למר שמעון אזולאי
שלא היה יוצא את ביתו ללא חליפה טועמת לגופו, היה תפקיד רק כשהיו - בחירות.
היו בחירות לעיריה? היה המשרד של אזולאי שוקק חיים... היו בחירות להסתדרות... אוהוווו
לכנסת? שיא השיאים. אלה שאף אחד מלמעלה או מלמטה... לא חשב שמר אזולאי היה קבלן קולות למפא"י -
כזה מוצלח... הרי בסך כל ההצלחה של מר אזולאי היה בגיוס רעיתו היפה
לתפקיד הממונה על עובדות הניקיון במועצה האזורית... ג'וב הכי מכובד או נאמר מג'וב
השלישי בחשיבותו בכל המועצה האזורית... אחרי ראש המועצה שמעון אזולאי ואז רעייתו.
היא חלשה על מאות עובדות ניקיון.
בבתי הספר, גני הילדים, משרדי המועצה האזורית, משרדי ההסתדרות הכללית, קופת חולים כללית, נעמ"ת,
הסיפריה העירונית... ועוד כהנה וכהנה משכורות מובטחות, תנאים סוציאלים ואפילו טיול ליומיים לנשים ברוכות ילדים...
מתנה לראש השנה ובקבוקי יין לפסח... רק להוכיח שהצבעת 'אמת' והכל מסודר. מי שלא צלחה
דרכן אל ליבה של הגב.' אזולאי... או שהיו חברים במפד"ל ואמא שלי... היו מנקות בתי אשכנזיות
באופן עצמאי... העיקר שתדענה הנשים להגיד לאשכנזיות 'לא גונבת, לא גונבת'.
הכל היה נפלא עד ש...
כך מצא עצמו אבי 'חסר בית'... עד שבא לביתו רבי משה (אבוקסיס) ואמר לו שיבוא לבית הכנסת שלו...
כי אבא של היה ב'חרות' של בגין מוצהר... וקהילת רבי משה היו מזוהים עם המפד"ל... מצב לא נעים
אבל ב"ה. רבי משה לא מקבל שכרו מהמועצה הדתית... הישר מהפלגה קיבל. ושם התפלל אבי כל השנה.
אלה שמקומו של אבי בין מתפללי בית הכנסת היה מקבל ביטוי - בשמחת תורה...
אבי היה מובטל כרוני... בדיוק כמו המחלות שפגעו בגופו הנחלש...
מאחר ולא היה בידו לכלכל את בני ביתו במינימום, לא יכול היה לספק מים חמים לילידו
ודאי שלא יכול היה להתחרות על 'פתיחת הארון' או 'הנפה'... ומאחר ולא היה מרוקאי לא היה מוכן לשקר...
שכך היה שהיו מתפללים מנגחים איש את רעהו בהצעות המחיר לתפקידים שונים... עד שפתיחת ארון
וסגירת הארון היו מגיעים הסכומים למאות דולרים בכל שבת... חחחח למי היה לשלם -.1 דולר$
כולם ידעו וכולם שיחקו את המשחק - רק הטריפוליטאי מר אהרון לוי... לא ניגש מעולם למכרז שכזה...
אבל הוא לא בלט.
עד שבאה שמחת תורה.
הגבאי עומד על הבמה ומכריז שמו החוגגים בהקפה הראשונה... נקראו שמותיהם של רבי משה (אבוקסיס),
ועוד מספר זקנים מאוד כמספר ספרי התורה שהוצאו מהארון...
אבי יושב היה בבגדיו הכי מפוארים שהיו ברשותו... מבושם... כולו שמח בשמחת התורה ממתין לתורו...
סיבוב שני ושלישי... גם ברביעי שבו הוזמנו בנים של... שמו של אהרון לוי לא נשמע.
אלה בסיבוב האחרון... סיבוב ההשפלה.
סיבוב שבו רקדו המפגרים, הנכים... מבין בני ה-13 ועוד...
והיה רוקד בשמחה... לא מביט בבניו בעלי הזרוע... שפרקו את בית הכנסת, מברחים את המתפללים
ולא נותנים טיפה של כבוד לתורה...
ושמעון אזולאי שהיה מתפלל בכלל אצל האשכנזים שמחוץ לשכונה... שהרי פקיד בכיר הוא
ליד אוזנו של ראש המועצה המקומית בכבודו ובעצמו...
עד שבאו הפנתרים השחורים... ומהר מאוד מפא"י והפקידים הבכירים ביותר
כבר לא סיפקו את הסחורה... ואפילו ראש המועצה שנבחר בא משרות מפלגה עצמאית מזוהה עם הליכוד...
רק שעובדות הניקיון נשארו בידיה של הגברת אזולאי...
והנה אמרתי לעצמי השנה 'לו חי אבי ז"ל - השנה? היה שווה בין שווים'...
ת.נ.צ.ב.ה.
