פברואר גשום
New member
כשהאזכרה של אפרת מתקרבת שוב קשה לי
זה קורה ממש בעוד מספר שעות ואינני מסוגלת לישון ,
חושבת כמה הפסדתי כשהיא נעלמה מחיי,
ממש כמו בתאריך יום ההולדת שלה 6.6.72 בתאריך הזה אני מאוד מתגעגעת אליה ,
מי היה מאמין שכל כך קשה לאבד אחות יקרה ,
היא היתה אמא נפלאה חמה קרובה תומכת מחנכת לשתי בנותייה שובל ודולב , אני כל כך מעריכה אימהות טובות ,
היא היתה רעייה טובה אני מעריכה נשים כאלה רעיות טובות בנות זוג נפלאות כזו היא היתה ,
היא היתה נשואה לגבר פשוט נחמד החבר הכי טוב שלה , היא פינקה אותו והוא אותה , הוא דאג לה והיה רגיש ואכפתי כלפיה ,
הוא היה כל כך חרוץ והיא עזרה לו , הוא פירגן לה כל הזמן ,כמה שאני מעריכה גברים כאלה (במיוחד בגלל שלא הייתי נשואה לאחד כזה )
היא נפטרה במפתיע בגיל כל כך צעיר, ממש לפני כניסתה לבית החדש, עם הדשא חדשים הריהוט החדש, הכל היה חדש לחיים חדשים לדף חדש שהיא ממש רצתה לפתוח ,
היא נפטרה בניתוח לקיצור קיבה רצתה לחזור למשקל וגיזרה טובה, רצתה שוב להיות חתיכה כמו שהיתה בצעירותה ,
אני תמיד עודדתי אותה לבשל בריא לאכול בריא ולעשות ספורט וסקס כי זה בריא לנפש ולגוף למצב הרוח היציב ולחילוף החומרים ,
היא הסכימה שאקח אותה לקבוצות תמיכה , הסתובבתי איתה בכל רחבי הארץ ותמכתי בה בקבוצות הללו הייתי בת לוויה עבורה, סיפרתי לה על הספורט שאני עושה על המדיטציות, על המזון שאני בוררת עבור עצמי, כדי לתת למוח לרגש ולגוף הפיזי את מה שהוא צריך,
היא ידעה שאם היא תספר לי על הכוונה להיכנס לניתוח כל כך פולשני ,אני אשכנע אותה להימנע מכך , ולבחור בתהליך מתון רגוע יציב איטי הדרגתי של הבראת הגוף,
תהליך הרזייה בו היא תקבל "ארגז כלים" לכל החיים להתמודד טוב עם אכילה , אז היא הסתירה ממני וגם מבעלה ירון , ותכננה הכל מספר חודשים שנינו ירון ואני האנשים הכי קרובים אליה , לא ידענו דבר , לא ידענו על הניתוח ,
היא ארגנה בית חדש שכל כולו פרי עיצובה , היא היתה מפסלת מדהימה, יצירתית , כתבה שירים וסיפורים,
התכנון שלה היה לחזור מהניתוח ולפתוח דף חדש בבית החדש , אבל היא לא חזרה והיא גם לא תחזור,וזה קשה מאוד אני אוהבת אותה מאוד
זה קורה ממש בעוד מספר שעות ואינני מסוגלת לישון ,
חושבת כמה הפסדתי כשהיא נעלמה מחיי,
ממש כמו בתאריך יום ההולדת שלה 6.6.72 בתאריך הזה אני מאוד מתגעגעת אליה ,
מי היה מאמין שכל כך קשה לאבד אחות יקרה ,
היא היתה אמא נפלאה חמה קרובה תומכת מחנכת לשתי בנותייה שובל ודולב , אני כל כך מעריכה אימהות טובות ,
היא היתה רעייה טובה אני מעריכה נשים כאלה רעיות טובות בנות זוג נפלאות כזו היא היתה ,
היא היתה נשואה לגבר פשוט נחמד החבר הכי טוב שלה , היא פינקה אותו והוא אותה , הוא דאג לה והיה רגיש ואכפתי כלפיה ,
הוא היה כל כך חרוץ והיא עזרה לו , הוא פירגן לה כל הזמן ,כמה שאני מעריכה גברים כאלה (במיוחד בגלל שלא הייתי נשואה לאחד כזה )
היא נפטרה במפתיע בגיל כל כך צעיר, ממש לפני כניסתה לבית החדש, עם הדשא חדשים הריהוט החדש, הכל היה חדש לחיים חדשים לדף חדש שהיא ממש רצתה לפתוח ,
היא נפטרה בניתוח לקיצור קיבה רצתה לחזור למשקל וגיזרה טובה, רצתה שוב להיות חתיכה כמו שהיתה בצעירותה ,
אני תמיד עודדתי אותה לבשל בריא לאכול בריא ולעשות ספורט וסקס כי זה בריא לנפש ולגוף למצב הרוח היציב ולחילוף החומרים ,
היא הסכימה שאקח אותה לקבוצות תמיכה , הסתובבתי איתה בכל רחבי הארץ ותמכתי בה בקבוצות הללו הייתי בת לוויה עבורה, סיפרתי לה על הספורט שאני עושה על המדיטציות, על המזון שאני בוררת עבור עצמי, כדי לתת למוח לרגש ולגוף הפיזי את מה שהוא צריך,
היא ידעה שאם היא תספר לי על הכוונה להיכנס לניתוח כל כך פולשני ,אני אשכנע אותה להימנע מכך , ולבחור בתהליך מתון רגוע יציב איטי הדרגתי של הבראת הגוף,
תהליך הרזייה בו היא תקבל "ארגז כלים" לכל החיים להתמודד טוב עם אכילה , אז היא הסתירה ממני וגם מבעלה ירון , ותכננה הכל מספר חודשים שנינו ירון ואני האנשים הכי קרובים אליה , לא ידענו דבר , לא ידענו על הניתוח ,
היא ארגנה בית חדש שכל כולו פרי עיצובה , היא היתה מפסלת מדהימה, יצירתית , כתבה שירים וסיפורים,
התכנון שלה היה לחזור מהניתוח ולפתוח דף חדש בבית החדש , אבל היא לא חזרה והיא גם לא תחזור,וזה קשה מאוד אני אוהבת אותה מאוד
