כשהאמ-ברקס מתרומם באמצע החיים

[The Big Men]

כשהאמ-ברקס מתרומם באמצע החיים

אני בחור צעיר בגיל צבא. ואני לא משרת מבחינה אידיאולוגית ומוסרית. לא רוצה לשרת בשום אופן לא כדתי ולא כחילוני. לא כימני ולא כשמלאני. פשוט לא רוצה. נמאס לי מההתנהגות הברוטלית של המוסד הצבאי של מדינתנו הכושלת. פשוט קניתי כרטיס לחו"ל והפסדתי אותו בגלל פרוצדורה מיותרת של לשכת הגיוס. איך בחור צעיר כמוני יכול להתמודד עם הפסד של 800 דולר? ויותר עם ההתלהבות מהנסיעה שהתנפצה בפנים שעתיים לפני הנסיעה? איך אפשר לאהוב את המדינה הזו? איך המושחתים שיושבים שם למעלה חושבים שאנחנו האזרחים הקטנים נשמור עליהם בשטחים כדי שהם יאכלו עוד שניצל או קארוסון במזנון הכנסת? הרי אם סיפור כמו שלי היה קורה לבן של סליבן שלום הוא היה נתקע? טלפון אחד והוא מסודר. אז איך מתמודדים עם החיים במדינת המושחתים? נמאס לי כבר. כשהוצאתי רשיון נהיגה שפכתי עשר אלף שקל. זה מוצדק? זה שויון? זו דמוקרטיה? נמאס לי כבר. אני במדינה הזו לא ימשיך לחיות בהזדמנות הראשונה אני עף.. נמאס לי

 

[The Big Men]

אני עכשיו שוכב במיטה עם דמעות

והשינה? ממני והלאה. אני פשוט לא מצליח להרדם. רק חושב על החיים שנתקעו לי... אני לא יודע מה לעשות כבר אני פשוט רק רואה את המילה "צה"ל" אני מקבל בחילה. אנחנו חיים במדינה ללא צדק ללא שויון רק קומבינות. אין לי כבר כוח נמאס לי מהחיים בצל המוסד הצבאי. שאני ישרת בצה"ל אחרי כזו אכזבה? על גופתי המתה. הסיכוים שאני ישרת בצבא בערך כמו הסיכוים שאמריקה תתפוס את בן לאדן. דייייי כברררר נמאס לי אני עומד לקבל התקפת לב

 

[להבה ירוקה]

ברוך הבא ../images/Emo20.gif

אתה מתאר שני דברים שהתחברו. רצון לא לשרת בצבא, ואכזבה מהפסד כספי נקודתי. אז ברור שרגשית, הדברים התחברו, ויש תסכול וכאב גדול. אבל אם מפרידים אותם, אז האכזבה על ההפסד הכספי תלך ותדעך. כי ככה זה. ולגבי השירות הצבאי. אם אתה שלם עם החלטתך, אז זו סיבה לשמוח. החלטת - ואתה מממש את ההחלטה. מקווה שיהיה לך יום שמח יותר, עם פחות מחשבות על חצי הכוס ה"תקועה".

 

[The Big Men]

למה את חושבת שרק חצי כוס תקועה?

אם הגעתי לצערי למצב שאני נגעל מהאדמה עליה אני דורך אז מה נשאר לי? ויותר מזה אני יספר לך. אני היתי פעם מאלה שחושבים שמדינת ישראל זה גאווה לאומית זה מעצמת על וכל העולם צריך ללמוד ולקנאות במדינת ישראל... (מכירה את כל הססמאות האלה?) עד ש.... הגעתי לאמריקה (כן כבר היתי שם שנה ברצף) וראיתי עד כמה מדינת ישראל קטנה ואפסית, ועד כמה שמה אנחנו חושבים שאנו גדולים משם אנחנו מגלים עד כמה אנו קטנים, כמובן שמאז שהותי שם למדתי לראות איזה פגמים חמורים יש במדינה שלנו... בקיצור בלי קשר לכל גיבובי המילים האלה. אני לא מוצא את הכוס החצי מלאה ("לא תקועה") אולי הכוס התנפצה לרסיסים ואין מה לחפש? ? נראה לך? ?

 

[opalit]

מדינת ישראל לא קטנה ואפסית

ברוך הבא לפורום. אני גרה בארה"ב, וכמה ישראלים אני פוגשת עם הגישה הזאת... מאות. אבל באמת אם אמריקה הייתה צריכה להתמודד עם הקשיים שלנו היית רואה מה זה אפס. ואנחנו גדולים, לא במספר ולא בטריטוריה אבל גדולים. אין ספק שקשה, מכל הבחינות ואם לא מתאים לך לשרת בצבא זה עניינך אבל מפה ועד להגעל מהאדמה? אני חושבת במילה אחת שחבל. ויותר מזה חבל לי שאני נתקלת בזה כל כך הרבה.

 

[The Big Men]

כמה זמן לא היית בארץ?

ואם את כ"כ אוהדת את מדינת ישראל אז תוכלי לספר למה את חייה שם ולא פה? (מקווה שאני לא חצוף מדי)

 

[opalit]

i'll b back../images/Emo11.gif

 

[להבה ירוקה]

אני בטוחה שהכוס לא נעלמה

ולא התנפצה. שוב, תמיד יש חצי כוס- כי זה תמיד תלוי בך לאן אתה מביט. אם אתה מביט לכיוון של ארה"ב, אז אולי היא נראית לך (דגש על לך, משום שבעיני ארה"ב אינה מקום מפתה למרות הפיתויים שבתוכה) קטנה ואפסית. הראייה היא סובייקטיבית. אני חייתי בפאריז, ולעומת ישראל, בתחומים מסויימים היא בהחלט הייתה "סיר הבשר", אבל בתחומים אחרים, לא היה בפאריז היפהפיה בכדי למלא את החלל שנוצר בי. ישראל בעיני היא חצי הכוס המלאה, לעומת פאריז, או ארה"ב. ושוב, זו הראייה הסובייקטיבית שלי. אני חושבת שיש לך האפשרות למצוא את החצי המלא כאן, או אפשרות אחרת - והיא לחפש את החצי המלא בארה"ב. העיקר שתמצא אותו. לפעמים זה טמון בראייה שלך ובמה אתה בוחר להסתכל. ולפעמים שינוי גיאוגרפי או חומרי מאד עוזר. כל מה שעוזר, בעיני לגיטימי. העיקר לא לשקוע במים עכורים ובעצב.

 

[The Big Men]

לדברייך

חצי הכוס המלאה כן נמצאת רק אני צריך לחפש אותה... סבבה זה נכון אך מה לעשות שכשהיתי בחו"ל לא היתי צריך לחפש את הכוס? אלא היא היתה לידי, ועוד מלאה? החיים שם היו מלאים בתוכן ולא רק בגלל שזה "אמריקה" אלא שם פשוט היה יותר אופציות... אבל בכל אופן תודה על העזרה, את פתחת לי אפיק מחשבה מאוד חשוב וזה עוזר לי בהסתכלות הלאה... תודה ושוב ת-ו-ד-ה

 

[גלי l]

זאת לא המדינה שהורינו חלמו עליה

והשקיעו בה את כל מה שהיה להם (לפחות שלי)

 

[גלי l]

מסימה איתך בכל מילה

אם היתה לי אפשרות הייתי עפה מכאן גם. אבל הנאצים הבני זונות שרצחו את הסבא וסבתא שלי, לא נתנו לי אזרחות למרות שהגיע לי. אבל למה הוצאת 10,000 על רשיון נהיגה?

 

[The Big Men]

למה הוצאתי כזה סכום? כי...

בפעם הראשונה למדתי אצל מורה שאחרי תקופה שלמדתי אצלו הוא ביקש את הטופס של התאוריה. וכשטענתי שמסרתי לו כבר את הטופס הוא חיפש אצלו בניירת ולא מצא... בקיצור הלכתי שוב לעשות תאוריה (כן זה החוק...)ואני זה ששלמתי את התאוריה השניה. ומיד אחרי הטסט הראשון של עברתי הגיעה השביתה הגדולה של מיסטר עמיר פרץ. וחצי שנה היתי עושה שיעורים לחינם. כי אולי מחר תגמר השביתה ואסור לי לשכוח את הנהיגה. כמובן שאחרי שנגמרה השביתה היה לחץ בטסטים ונראה לך שקיבלתי טסט? חיכיתי עוד חודש וחצי. . . ואז עברתי. בקיצור עוד משהו מבית היוצר של נבחרינו. שאזרחים סובלים מאזרחותם כדי לשרת את האנטרסים הדוחים של הפוליטיקאים.

 

[אופירA]

אני מבינה שהתנפצו לך הציפיות

שהיו לך בעניין המדינה וכו'. האכזבה מובנת. גם התסכול על הנזקים במישור האישי מאד מובנים (אנוכי קורבן של מדיניות מס הכנסה ומדיניות השיקום הרפואי, ומבינה היטב על מה אתה מדבר). אבל להתעסק אינטנסיבית ברשעותו של החוק זו לא דרך. כי האמת היא שאתה צריך ללמוד לקחת אחריות על מצבך, ולהתייחס לנתוני החוק (אלו שאתה לא יכול לשנותם) כאל מציאות כמו הקור בחורף והזיעה בקיץ. אז כמו שבחורף אתה דואג ללבוש מעיל חם, לא משנה שזה עולה לך הרבה כסף, ואינך מאשים את החורף האכזרי, כך תלמד מהמציאות במה אתה יכול לקחת אחריות על המצב. לדוגמא - תלמד לשמור העתקים למסמכים ולקחת אחריות על טעויות אפשריות של פקידי ממשל (ותתייחס לנזקים כספיים שנגרמים לך כאל גורל שנכתב מלמעלה). תלמד את עצמך להסתכל חיובי אפילו על המצבים המתסכלים ביותר: לדוגמא, להגיד "אם מוכרחים להיות קורבן לשביתה - עדיף לשביתה בטסטים ולא לשביתת הרופאים הציבוריים!" תאמין לי, אם תאמץ גישה כזו, תגדל ילדים מאושרים מאד!

 

[The Big Men]

אאאאמ אין מילים

אפילו שהיתי מת לענות תשובה כדי להוכיח שטענותיי מבוססות. אך אני לא יכול כי את צודקת בכל מילה. אך לדעתי אין להשוות זאת לחורף וקיץ כי הדמיון בין איתיני הטבע לחוקי ממשל שנוצרים על ידי אנשים שמחר יכולים להחליט הפוך הוא די רחוק... ולכן חורף וקיץ זה חלק מהחיים בעוד שהחוקים של המדינה בה אתה חיי הן לא חלק מהחיים .