כשהביטחון העצמי נפגע

כשהביטחון העצמי נפגע

אני לא בטוחה שזה באמת קשור לנושא של הפורום..אבל בכל מקרה אני חושבת שזאת נקודה מעניינת למחשבה.. היום,כמה דקות לפני שיצאתי מהבית,התקשר אלי ידיד שלי. לא דיברנו חודשיים..והוא בא להתוודות. הוא היה ביחידה מיוחדת..השקיע את כולו בשביל להתקבל,זה היה כל כך חשוב לו..בפעם האחרונה שנפגשנו הוא דיבר על היחידה וכ`ו וגם אחרי זה בטלפון..כאילו הכל כרגיל. מסתבר שהוא נפל משם עוד לפני כמה חודשים,והוא פשוט שיקר לי,ולדעתי גם לעצמו ולאגו שלו. ולמה אני באמת חותרת..למחשבה הזאת שגורמת לי לא להירדם עכשיו.. שכאנשים,אנחנו בנויים על האגו שלנו ,על המודעות העצמית שלנו ועל זה שבתאכלס כל אחד יודע מה הוא שווה,במה הוא טוב,מה התכונות הטובות שלו,מה בונה אותו כבן אדם שקם כל יום בבוקר מסתכל במראה ומכיר את עצמו ושלם עם מה שהוא. כשאנשים מספרים את המחשבות הפנימיות האלה שלהם- הם יוצאים שחצנים. כשהם לא רוצים לדבר או להסתובב עם אנשים שאין להם אפילו קצת מהתכונות האלה הם נקראים סנובים. אבל לכל אחד יש את הנקודת גאווה שלו..את הדבר הזה,שגם במצבים של משבר הם יכולים להיזכר באותו "כישרון" ולהרגיש שכן,יש בהם גם צד טוב/מוכשר/אהוב.. ולפעמים כשאותו צד טוב וידוע..אותה משענת לאגו כביכול נפגעת,מרגישים חשופים ומבוזבזים..ביטחון עצמי נובע גם מהעובדה שאפשר לדעת שיש אנשים פחות טובים ממך..פחות מוכשרים ממך בתחום מסוים/חכמים/מצחיקים/חברותיים וכ`ו ואז באותו רגע שהביטחון העצמי יורד אפשר להגיע למצב של לשקר פנים מול פנים לבן אדם..ולהתכחש בעצם למציאות..לחשוב שאנשים יאהבו אותך ויעריכו אותך רק בגלל שאתה ביחידה מסוימת בצבא..ואיזה כבוד זה.. לילה טוב.מקווה שגרמתי לכם לחשוב..
 
למעלה