כשהגוף בוגד בך

כשהגוף בוגד בך

זה תמיד קורה לי שנותנים לי סטרואידים , אני שוקעת בדכאון קשה
כבר חצי שנה אחרי ניתוח לב שהחליפו לי מסתם ומעקף ואני עם כאבים חזקים רוב היום
לקח חודש וחצי של המתנה עד שהבדיקות אשרו שהמקור לכאבים הם לא חזרה של ההוצקין
אלא של הכאבים בשל אי החלמה פנימית של הצלקת של הניתוח של הלב
השבת הזו אני סובלת עד שצעקת על האיש שדיבר עמי וניסה להרגיע ואני ממש לא כזו
נמאס לי הצורך להתמודד עם השינויים בחיים , בשנה האחרונה החיים השתנו
מאשה עצמאית הפכתי לאשה שתלויה באחרים בשביל הקיום שלה
זה לא קל לי שכל חיי הייתי עצמאית גם כילדה , וכיום אפילו לגרום גרביים צריכה עזרה
לא יכולה להגיע לשיקום חולי לב בלי לגרוב גרביים ולנעול נעליים
ולצערי האשה שטיפלה בי נסעה לחו"ל לחופשה ארוכה , אני מרגישה נטושה
כי האנשים שטפלו בי בחודשים האחרונים נעלמו בבת אחת , זו לחו"ל זה חולה ולא בא לטפל בי
אני חיה לבד ודיי בודדה בחיי , החיים כבר לא כייף , השבת הזו אני נשברת לרסיסים
ובדרך כלל השבת היא היום המועדף אצלי , והשבת הזו טבע לי כל הצי
 
תרגישי טוב


 
תודה

שלא יתקלקל כל מה שלא התקלקל עד עתה
מקווה שהניתח הזה יחלים , ואז הכאבים יפסקו
 


קשה לשמוע מה שאת עוברת.

עכשיו את צריכה להתמקד בהחלמה הפיזית וגם אם קשה לך להיעזר באחרים תחשבי שזו תקופה וזה יעבור. תשתדלי לדאוג כמה שיותר לבריאותך.

אני מכירה את ההרגשה שדברים נופלים עלייך ואת צריכה להתרגל לשינויים, זה בכלל לא קל! אבל, עם הזמן, תראי שלאט לאט את לומדת לחיות עם השוני ועם הקושי המתלווה אליו, שלא לדבר על כך שתחלימי מהניתוח ותרגישי פיזית טוב יותר.

מאחלת לך ימים שקטים ומלאים בריאות.
 
תודה זה לא פשוט במקרה שלי

לפעמים צריך להוציא את הקושי החוצה ולשתף אחרים
עצם הכתיבה כמו להקיא את המצוקה יכולה להביא הקלה
סליחה אם הכבדתי עליכם
כל חיי מגיל 5 ועד כיום אני נותנת לאחרים ,ונאבקת במצבים לא קלים
אולי השחיקה הכניעה אותי , היתה לי תמיכה שהייתי מאושפזת לפני הניתוח שידעו שאני במצב קשה
כיום שאני אחרי הניתוח התרחקו התומכים , יש להם חיים משלהם ואני מודה להם על התמיכה כשהייתי באשפוז
וגם הרבה זמן לפני האשפוז לא הייתי שורדת ללא החברים הטובים
הם לא יודעים על הנפילה הזו ואני לא אבקש מהם עזרה , מספיק הפרעתי למהלך החיים שלהם במשך כ 3 חודשים
שאושפזתי בגלל הלב , הם היו לי תחליף למשפחה ויותר ממשפחה עוטפת ואוהבת
מאז שהשכנה נסעה לחו"ל אני מתקשה לתפקד , ולצערי אין לי ממי לבקש עזרה כיום ,
עובדה בא מישהו לדבר איתיהיום, בכה על מר גורלו, ישב על הספה , רגע לא ישב בשקט קשה לו הקיום
עכשיו צריכה להתאמץ לסדר את הסלון הקטן שלי , ובמצב שלי הקשבתי לו ניסיתי לעזור לו
זה הקטע עוזרת לאחרים אבל הם לא מסוגלים לעזור לי רק יוצרים עבורי מאמצים נוספים מעבר לנדרש כדי לחיות
לצערי יש לי את אני עצמי ואנוכי להתקיים בהרמוניה , ולצעוק לשמים תעזור לי
 

Lady Stark

New member
היי

קודם כל, את מוזמנת לשתף אותנו כמה שיותר. אנחנו תמיד נקשיב לך ואם זה עוזר לך אז מה טוב.
אמי עברה גם החלפת מסתם ועברה סבל פיזי ונפשי, מבלי המודעות שניתן גם לשתף את הסביבה כדי להקל עליה.
אז אני שמחה באופן אישי שאת יכולה לספר לנו.
אני יכולה להציע משהו? יכול מאוד לחזק אותך אם תמצאי תחביב שאת יכולה לעשות בבית. משהו שתהיה לך תשוקה אליו ויוציא ממך את הטוב. זה יכול להיות כתיבה, שאת כבר יודעת שמשחררת אותך, או אומנות, או כל דבר אחר. משהו שיהפוך את הזמן שלך בבית לזמן איכות עם עצמך. אני זוכרת שאמי ציירה וזה מאוד עזר לה.
שנית, אני ממליצה במצב כזה לא להזניח את המצב הנפשי וללכת לטיפול פסיכולוגי.
יכול להיות שהסטרואידים הם מה שיוצר אצלך חוסר איזון כימי, אבל גם בלי קשר להם, חשוב שתביני שעברת טראומה גופנית ושהדרך בה היא שמה את החיים שלך בפאוזה מאוד מקשה נפשית.
אז הדכדוך שלך מובן וטבעי.

תרגישי טוב, יקירה.
 
קצת קשה

יש לי בעיות ראיה , מה שנקרא ראיה ירודה , בגלל בעיות ברשתית אז משקפיים לא עוזרות
בעבר עסקתי המון באומנות : סריגת קרושה ציור רקמה ועיצוב בגדים ותפירה לעצמי
גם המסך של המחשב מותאם לראיה שלי למעשה רק בעין אחת , ורק פה אני מצליחה לקרוא
ומקשיבה לרדיו המון , גם הTV אי מקשיבה לקולות ולא עוקבת אחרי התמונות , כי במילא רואה מטושטש
חושבת שחסרת עבודות יד , היתי שעות עוסקת בעבודות האומנות שלי , וחסר לי לקרוא ספר לפני השינה
יש המון דברים שכיום לא יכולה לעשות ומעט אד יכולה לעשות , ומאחר ואת המחשב אפשר להתאים אותו אלי
לכן הכתיבה עוזרת לי להוציא את המחשבות ולעבד את התסכול על האובדן העצמי שלי בגלל הבעיות בבריאות שלי
 
רעיון נוסף הוא ספרי קריאה בשמע

יש ספרים שהעבירו אותם לקריינות וכך אפשר "לשמוע" את הספר. אני לא ממש מומחית בזה אבל אם את צריכה ייעוץ בטח יעזרו לך בפורום ספרים וספרות.

אילו יצירות אומנות היית עושה בעבר? אני חושבת שיש לי כשרון לזה אבל אף פעם לצערי לא ממש פיתחתי אותו.
 
הידיים עבדו כל הזמן

התחלתי לסרוג במסרגה אחת , כי תקנתי לאמי את הסריגה בשני מסרגות ועברתי לסריגה בשני מסרגות
תמיד בתיק שלי יש כיפה בשלבי עבודה , סורגת על עיוור , כי זה קטן לא רואה ברור
עברתי לרקמות של גובלנים ותמונות ברקמת האקסים שאני בניתי את הדוגמה ע"פ ספר שיש לי וגם בחרתי את הצבעים
הכנתי שעון רקום כמה פעמים ,ואף אחד לא דמה לשני , ארגנתי בד גבינה וחוטים ורקמתי מתנות לחברים
עצבתי בגדים לי ולאמי ז"ל , הייתי מניחה עליה את הבד ומכינה לה בגדים מיוחדים , עבדתי עם שאריות שעלו כלום כסף
ויצאו לי בגדים יפים , כאילו שניתן להגיע איתם לארועים ואהבתי את התפירה ,
דבר ראשון שקניתי ממשכורת ראשונה היתה מכונת תפירה שעדיין פעילה אצל אחי בבית
וכשהידים התחילו לעשות צרות עברתי לציור אצל דניאל זהבי בסדנה , יש לי ציורי מים מיוחדים וזה ציור מתוך הצבע
כשנכנסתי למחשב החדש ב2003 התחלתי לכתוב שירה וסיפורים , היו מאוכסנים באתר סופתי שקרס לצערי ולי אין גיבוי
וכתבתי המון סיפורי אהבה דמיוניים על אהבה שבין הגבר לאשה , משהו שאני הייתי רוצה לעבור ,
הסיפורים חלקם נשמר בבלוג סיפורי נסיכה , תחת שם קודם שלי הנסיכה של הכוכב
וחלק מהקטעים שאני רושמת בפורמים ובקומונות הועברו לכוכב שלי הבלוג השני שלי
ובין לבין למדתי רפואה סינית ואת התנ"ך וכל מיני דברים שנקראים רפוי בתזונה
אני בעיקר יושבת בבית בפינה שלי , עסוקה בעיסוקים שלי, חיה לבד ודיי בבדידות ,
הקשר עם העולם נשמר דרך המחשב , לכן שקרס המחשב בערב שבת ונשארתי לבד כל השבת מטפסת על הקירות
ונשארתי שבוע עם המתחים מבלי יכולת לכתוב התפוצצתי עד שהגיע המחשב החדש שאיתו אני מסתדרת פחות
לומדת לתפעל אותו , כיום יש יותר מדי שינויים בחיי , ולי קשה מאד עם שינויים אוהבת רוטינה בחיים
לקח לי המון זמן עד שמצאתי מקום של שקט בחיים , לפעול במקום של שלווה ושקט נפשי
ובעזרת השקט הגוף מוצא את האיזון שלו הכי מהר , ויש בעיות באיזון של הגוף , הסכרת והנשימה שהן בעיתיות
וכיום התפקוד הלבבי שהוא בעיתיי בגלל לחץ דם נמוך ודופק גבוהה , זה מגביל אותי בלקיחת תרופות
השבת הזו היתה קריסה של הגוף , וגם גרר קריסה של הנפש , אחרי מתח של חודש וחצי של מתח נפשי
בשאלה האם חזר הגידול הסרטני אחרי 25 שנים של שקט , פחדתי מאד ובסוף אמרו יש בעיה בניתוח האחרון שלא החלים
ולכן יש כאבים חזקים בבית החזה , ורוב משככי הכאבים לא יכולה לקחת בגלל המגבלות של הגוף
אוף נמאס החיים בצורה של ההתמודדות כל הזמן לבד , אני מתגעגעת לאמי ז"ל שהיתה שותפה טובה
ומאז שהיא נפטרה ב2006 אני למעשה בודדה , חיה לבד, ולבד בחיים הללו , זה לא פשוט בכלל
 
מקנאה בך על הכשרון והמיצוי שלו

אני חושבת שאם רק הייתי עושה חצי ממה שאת עשית בימי חייך אהיה מאד מאד מרוצה. את חייבת למצוא דרך להמשיך באומנות שלך עם המגבלות האחרונות, נשמע שזה עושה לך טוב.

איך את מרגישה בימים האחרונים, מחלימה טוב יותר?
 
יש הקלה

ממשיכה עם השגרה למרות שקשה
ועושה כל מה שיכולה לשמור על שלוות נפש , זה לא פשוט אבל ממשיכה
צברתי הרבה התמודדות מגיל 5 עד גיל 56 , אני מאילו שרצים למרחקים גדולים
תכנסי לבלוג שלי ותקראי את הרשומה " הקרירה הצבאית שלי " בבלוג הכוכב שלי
ותביני שגם שלא היו חיים פשוטים הצלחתי בחיי יום יום לשרוד כי אצלי הישרדות היא דרך חיים
השבת האחרונה הייתה חריגה מאד בחיים שלי , ותודה למי שעזר במילה טובה
אני חיה כמו בים , לפעמים גלים גבוהים ולפעמים גלים קטנים ולפעמים הים שקט ואין גלים
ואני למדתי לנשום בין גל לגל ולקחת הרבה אויר בשביל הצלילות הארוכות
 
תודה רבה

אשב על זה מחר כשיהיה לי קצת זמן.

ממה שאת כותבת את נשמעת אישה מאד חזקה, הצלחת לעשות את זה לבד או שקיבלת גם חיזוקים מהסביבה?
 
שתקראי תביני

שעשיתי בשביל המשפחה שלי , כלומר המשפחה בה נולדתי ,
וזה נתן הכוחות לפרנס ולטפל בכל הבעיות שהיו במשפחה הקטנה של הורים ואח ואחות
זה קטע של בת בכורה שההורים מצפים שהיא תעזור ,וזה נתן כוח לשליחות עבור המשפחה
אבל כיום ין יותר משפחה , אחי בנה משפחה שאני לא חלק ממנה , ולא משנה למה זה נוצר
וההורים ואחותי הקטנה כבר בשמים , לכן האובדנים שמחלישים אותי בשבת
כי הם חסרים לי סביב שולחן האוכל של ערב השבת, אני מסורתית ,לא מוותרת על קידוש בערב שבת
אני תמיד אומרת שערב השבת שומרת עלי מלקרוס , שמירת המסורת היא הנותנת לי מסגרת מחייבת לחיים שלי
שאני לא לבד שיש מישהוא שם בשמים ששומר עלי , לכן היה לי מוזר שקריסה כזו באה בשבת היום שאני הכי אוהבת
כי הקדושה של שבת המלכה מעניקה את כוחות הנפש למשוך את כל השבוע
 
היום כשהייתי בשיקום לב בקשתי עזרה

קבעו לי תור לפסיכולוג לא תאמיני רק בעוד שבועיים ב7 וחצי בבוקר
לא מאמינה שזה יעזור , אני חייבת עזרה דחוף יותר , אבל ככה זה במרפאות תמיד צריך לחכות
לרופאת המשפחה תור יש רק בעוד שבועיים אם דחוף תדברי עם האחות , אז את מבינה למה זה כואב ואני שותקת ?
לאחרונה האחות פותרת לי בעיות , כבר לא קובעת תור בצורה נורמלית לא יכולה לחכות שבועיים
ואני מבינה שזה קורה כי הרופאה שלי עסוקה מאד ולא מפינוק !!! אבל כאילו התנאים של העבודה שלה
לפעמים היא מתנצלת שיוצאת לשרותים , לא רוצה לעבור מרפאה כי אני מאד מורכבת לצערי מבחינת האבחנות
 

Lady Stark

New member
היי נסיכה

קודם כל, המון כל הכבוד לך על זה שהזמנת פגישה אצל פסיכולוג.
אני יודעת שאת מאוד רוצה להתחיל לעזור לעצמך ושאת סובלת כרגע, אבל את הצעד החשוב עשית. תני לזה לחזק אותך, לידיעה שגם היית אקטיבית והגיונית וגם שעוד מעט את מתחילה להיות מטופלת ותחת השגחה בכל התחום הנפשי.

עוד פוש קטן ותתחילי לקבל עזרה.
אגב, ממליצה לך לברר איזה סוג של טיפול זה כבר עכשיו. הטיפול המומלץ ביותר למצבי דיכאון הוא CBT (טיפול קוגנטיבי - התנהגותי) כי הוא יעיל יותר ומהיר יותר.
 
למעלה