Pure SilenCe
New member
כשהלב בוכה...
שופכת את הלב, רק כדי לפרוק קצת. עברתי שבועיים מאוד קשים. בהתחלה הייתה זו השפעת שתקפה אתי לי רחמים. עד שהרגשתי טוב, אחרי יום חזר החום וכולי עד דואבת. במקביל, סיפרתי כאן את סיפור הבחוה התומכת בפרו-אנה ושנאלצתי לחסום אותה. אל תחשב שלא כאב לי. אני יועת שהיא זקוקה לעזרה ואני רוצה לתת אבל נגמר לי כח ביום שמעתי על תחרות צום שערכה עם גולשת. הא חיה בבועת שקר והכי כואב שהיא משקרת לעצמה יותר מאשר לגולשים שכבר זיהו בה את זה. העברתי ת המשך הטיפול בה להנהלה, כי פשוט הרגשתי שנגמרתי אחרי שהיא עשתה תפנית והחלה לתקוף אותי. בשבוע שעבר שמעתי משהו שזעזע אותי. התלוננו על הפורום שהוא דוגל בפרו-אנה, במחלה ותומך בכך לדרך חיים. אז הפורום עבר בדיקה של גוף מסויים. לא דאגתי כי ברגע שעבר בדיקה נמצא שלא דובים ולא יער והתלונה הא שקרית. דבר אחר הדאיג אותי. האם באמת מישהו מרגיש ככה? שהפורום מפיל אותו? שוחחתי עם חברי פורום ונמצא שאכן הפורום הוא בית חם ומי שמרגש נפילה פונה לעזרה, מאיתנו, מגורמים מקצועיים. לא כולם אבל הרוב. וזה מרגיע. ואז באה התקפה נוספת. גולשת החליטה שאין לה טעם בחיים ושוב אותו ריטואל. שיחות, הבהרות, בקשת, תחינות. למזלי זה לא נגמר ב"אירוע" אלא בכך שהיא פנתה לרופא שהפניתי אותה ובע"ה גם מתחילה להשתתף בקב' תמיכה לאכלנים כפייתיים. במקבל, הפורום מלא טריגרים יותר מהרגיל, הפ]רו-אנה תוקפת מכל כיוון, ואנימאשמה את תקשרת שנותנת לה ביטוי שלילי גם אם הייתה כוונה חיובית. בפורום אנו מלמדים אחרים להתמודד, עם סרט, עם שיר, עם מצב, עם טריגר. המגמה היא לחזק את האמונה שההתמודדות פחות כואבת מחווית הטריגר עצמו. והפרו-אנה, מכינים עצומה שתשלח לגורמים המתאמים. הייתם מאמינים שחלמתי על מיזם של קמפיין כנגד המחלה? ואז שיחה עם נטע, שיחה כזו על ההתמודדות שלי, עדכונים.. נטע שואלת, אני עונה. נטע קבלה תשובות. אני קיבלתי ממנה חיזוקים מעצם השאלה ובלי שבכלל ידעה. אפרת סגרה לי את הפורום לניטור הודעות משתתפים חדשים. ההחלטה הייתה קשה אבל אפרת גרמה י להבין שהניסיון שווה. בנתיים, הניטור עובד מצויין. יש לי אפשרות לעקוב אחרי ההודעות, לסמן לעצמי הודעות קריאה לעזרה והודעות הרסניות. ובין כל זה, חום, יש לי היום צילום כי רופא חושד שזו בכלל דלקת ריאות. יש לי שני פרוייקטים להגיש ללימודים בעוד שבועיים. וכשהלב בוכה.. לא רק אלוהים שומע. וכמה טוב שכך.
שופכת את הלב, רק כדי לפרוק קצת. עברתי שבועיים מאוד קשים. בהתחלה הייתה זו השפעת שתקפה אתי לי רחמים. עד שהרגשתי טוב, אחרי יום חזר החום וכולי עד דואבת. במקביל, סיפרתי כאן את סיפור הבחוה התומכת בפרו-אנה ושנאלצתי לחסום אותה. אל תחשב שלא כאב לי. אני יועת שהיא זקוקה לעזרה ואני רוצה לתת אבל נגמר לי כח ביום שמעתי על תחרות צום שערכה עם גולשת. הא חיה בבועת שקר והכי כואב שהיא משקרת לעצמה יותר מאשר לגולשים שכבר זיהו בה את זה. העברתי ת המשך הטיפול בה להנהלה, כי פשוט הרגשתי שנגמרתי אחרי שהיא עשתה תפנית והחלה לתקוף אותי. בשבוע שעבר שמעתי משהו שזעזע אותי. התלוננו על הפורום שהוא דוגל בפרו-אנה, במחלה ותומך בכך לדרך חיים. אז הפורום עבר בדיקה של גוף מסויים. לא דאגתי כי ברגע שעבר בדיקה נמצא שלא דובים ולא יער והתלונה הא שקרית. דבר אחר הדאיג אותי. האם באמת מישהו מרגיש ככה? שהפורום מפיל אותו? שוחחתי עם חברי פורום ונמצא שאכן הפורום הוא בית חם ומי שמרגש נפילה פונה לעזרה, מאיתנו, מגורמים מקצועיים. לא כולם אבל הרוב. וזה מרגיע. ואז באה התקפה נוספת. גולשת החליטה שאין לה טעם בחיים ושוב אותו ריטואל. שיחות, הבהרות, בקשת, תחינות. למזלי זה לא נגמר ב"אירוע" אלא בכך שהיא פנתה לרופא שהפניתי אותה ובע"ה גם מתחילה להשתתף בקב' תמיכה לאכלנים כפייתיים. במקבל, הפורום מלא טריגרים יותר מהרגיל, הפ]רו-אנה תוקפת מכל כיוון, ואנימאשמה את תקשרת שנותנת לה ביטוי שלילי גם אם הייתה כוונה חיובית. בפורום אנו מלמדים אחרים להתמודד, עם סרט, עם שיר, עם מצב, עם טריגר. המגמה היא לחזק את האמונה שההתמודדות פחות כואבת מחווית הטריגר עצמו. והפרו-אנה, מכינים עצומה שתשלח לגורמים המתאמים. הייתם מאמינים שחלמתי על מיזם של קמפיין כנגד המחלה? ואז שיחה עם נטע, שיחה כזו על ההתמודדות שלי, עדכונים.. נטע שואלת, אני עונה. נטע קבלה תשובות. אני קיבלתי ממנה חיזוקים מעצם השאלה ובלי שבכלל ידעה. אפרת סגרה לי את הפורום לניטור הודעות משתתפים חדשים. ההחלטה הייתה קשה אבל אפרת גרמה י להבין שהניסיון שווה. בנתיים, הניטור עובד מצויין. יש לי אפשרות לעקוב אחרי ההודעות, לסמן לעצמי הודעות קריאה לעזרה והודעות הרסניות. ובין כל זה, חום, יש לי היום צילום כי רופא חושד שזו בכלל דלקת ריאות. יש לי שני פרוייקטים להגיש ללימודים בעוד שבועיים. וכשהלב בוכה.. לא רק אלוהים שומע. וכמה טוב שכך.
